תביעת לשון הרע בין שני עיתונאים בגין פרסומים הדדיים בתקשורת

אנו סבורים כי בנסיבות העניין ושמדובר בשיאו של המתח בין השניים, יש לראות את הדברים כהבעת עמדה נוכח הסיכסוך המתמשך ולא כלשון הרע ובמיוחד שעה שאכן ניתן צו על ידי בג"צ ואכן הוגשה תובענה משמעתית וכן תביעה.

לטענת רביד המכתב ופירסומו בתקשורת (נספח יד לכתב התביעה) מהוה לשון הרע והוצאת דיבה.כמו כן טוען רביד כי נסטלבאום השמיץ אותו בתקשורת ונתן דרור לאמירותיו הבוטות והמעליבות על רקע נטייתו המינית וכי צוטט בעתון "ידיעות אחרונות": "לפני שבע שנים הייתה מסיבה על גג ביתו של יגאל רביד. הוא ניגש אליי בנוכחות בת זוגתי ואחרים ואמר לי: שמור על התחת שלך, כמה חברים שלי דלוקים עליו" (ר' נספח ח') מנגד טען נסטלבאום כי הראיון שנתן במסגרת הכתבה נעשה באישור ורק לאחר שלא היתה לו ברירה נוכח פרסומיו הרבים של רביד נגדו וכן טען כי לא מדובר בלשון הרע.

הפצוי בתביעות ההדדיות ללשון הרע לאור קביעותינו דלעיל מהן עולה כי רביד פירסם את רוב הפרסומים נשוא תביעתו של נסטלבאום ונוכח קביעתנו כי חלק מפרסומים אלו עולים כדי לשון הרע נבחן את גובה הפצוי במקרה דנן.

הפצוי בתביעת לשון הרע של רביד כנגד נסטלבאום בכל הנוגע לפירסום שקבענו כי יש בו משום לשון הרע כנגד רביד, הרי שמדובר במכתב שהופץ לשני אנשים בלבד ומנגד יש בו הכפשות רבות וניסיון מכוון לפגוע ברביד על ידי נסטלבאום, הרי שבנסיבות העניין ומשמדובר בפירסום אחד שקבענו כי יש בו לשון הרע, אנו קובעים כי נסטלבאום יפצה את רביד בפצוי בסך של 10,000 ₪ בגין הפירסום המהוה לשון הרע.

...

בנסיבות המקרה, נוכח העובדה כי אין מחלוקת כי כפועל יוצא מתלונות רביד הוגשה התלונה, ומששוכנענו כי רק לאחר מכן ארעו האירועים שפגעו בו, לרבות הדרתו ממסך הטלוויזיה, אי שיבוצו בשידורים, התנכלות למי שהעיד לטובתו וכד', הרי שלטעמינו הנטל הועבר לנסטלבאום להוכיח כי לא מדובר בהתנכלות וכי מדובר באירועים שאינם קשורים לתלונה.

לאור כל האמור, אנו קובעים כי רביד יפצה את נסטלבאום בפיצוי בסך של 70,000 ₪, בגין כלל הפרסומים המהווים לשון הרע.

הפיצוי בתביעת לשון הרע של רביד כנגד נסטלבאום בכל הנוגע לפרסום שקבענו כי יש בו משום לשון הרע כנגד רביד, הרי שמדובר במכתב שהופץ לשני אנשים בלבד ומנגד יש בו הכפשות רבות וניסיון מכוון לפגוע ברביד על ידי נסטלבאום, הרי שבנסיבות העניין ומשמדובר בפרסום אחד שקבענו כי יש בו לשון הרע, אנו קובעים כי נסטלבאום יפצה את רביד בפיצוי בסך של 10,000 ₪ בגין הפרסום המהווה לשון הרע.

סוף דבר: לאור כל האמור לעיל, תביעת רביד מתקבלת בחלקה.

תביעת לפיצויים שהגיש התובע, ראש עריית רמלה, נגד הנתבע בטענה שהנתבע הוציא לשון הרע נגד התובע בפוסטים שפירסם בקבוצת פייסבוק שהיה אחד ממנהליה.

דיון ומסקנות: פירסום ברשתות חברתיות: אודות השאלה האם פירסום ברשתות חברתיות יכול להוות פירסום לעניין לשון הרע, ראה את רע"א 1239/19 יואל שאול נ. חב' ניידלי תיקשורת בע"מ (פורסם בנבו,8.1.2020).

בפסק דינה קבעה כב' השופטת נתנאל כדלקמן: 1) קיימים יחסי גומלין בין שתי זכויות יסוד, האחת הזכות לשם טוב, והשנייה חופש הביטוי וחופש הבקורת בפרט.

כאשר הפירסום ניתן להבנה בדרכים שונות על ידי אנשים סבירים שונים, באופן שרק חלק מהציבור, ואפילו חלק קטין יבין את הפירסום בדרך פוגעת, רואים בפירסום משום לשון הרע.

גם אם מרווח הסבירות בביטוי הפוגעני "הצבורי" הוא רחב מזה הנתון לביטוי הפוגעני "הפרטי", עדיין אין מדובר בחירות ביטוי נטולת כל רסן ומיגבלות, ונדרשת כאן יחסיות ראויה בהתמודדות בין זכויות נוגדות של פרטים, ובינו לבין ערכים חברתיים נוגדים, תוך ויתור הדדי ביניהם.

גם אם לטענתו נחסם על ידי מינהלי הקבוצה (דבר התמוה לאור הצילומים של הפוסטים שהציג בפני בית המשפט), יכול היה לפרסם זאת בעתון רמלה פלוס, כמו שדאג לפרסם את הארוע בשוק, שלטענתו ניסו לפגוע בו, או לפרסם הודעה לציבור באמצעות דובר הערייה.

...

מדוע היה צורך להצפין עד חיפה לצורך רכישת כרטיסי טיסה לגאורגיה? האם אין סוכני נסיעות באזור המרכז? לאור האמור לעיל, סבור אני שהפוסט בקשר לטיסה לחו"ל הינו פוסט לגיטימי של ביקורת כלפי בכירים בעירייה, הפותח מקום לדיון בין חברי הקבוצה בגין נסיעה זו. ויש לזכור שהפוסט אינו מזכיר את התובע כאחד מחברי הקבוצה ואת העיר רמלה.

לאור האמור לעיל, סבור אני שיש לדחות את התביעה גם בקשר לפוסטים בדבר הנסיעה לחו"ל. הפוסטים בגין חקירת התובע ביחידת לה"ב 433 עקב שחיתות: מטעם הנתבע העיד מר חזי משה, ולצורך הכרעה בעניין זה יש להכריע במהימנות של התובע ושל מר חזי משה.

סוף דבר: לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את תביעת התובע בגין הפוסטים אודות תפיסת הרכב על ידי משטרת התנועה ואודות הנסיעה לחו"ל. פסק הדין אודות הפרסומים בגין החקירות של התובע והוצאות המשפט ושכ"ט עו"ד יינתן במועד בו יינתן פסק הדין בתביעה של התובע נגד חזי משה.

והינה, בעת כתיבת פסק הדין מתברר שהתובע כבר הגיש קובלנה פלילית נוספת נגד הנתבע, בבית משפט זה (ק"פ (פ"ת) 31569-08-20) וזאת בנוסף לשתי תביעות לשון הרע שהגיש נגד הנשיאה הקודמת רו"ח איריס שטרק (ת"א 22715-06-20 ות"א 29736-03-21).

ביום 14.11.10 הגיש התובע תביעה לבית המשפט המחוזי מרכז נגד הנתבע ו- 9 אחרים, על סך של 5 מיליון ₪, בגין פרסומים שאף הם קשורים במערכת הבחירות של שנת 2009 (ת"א 5699-11-10).

כמו כן, הנתבע זימן את העדים הבאים (להלן על פי סדר עדותם): רו"ח יזהר קנה שכיהן כנשיא הלישכה בין השנים 2015-2018 ואשר בבחירות 2009 היה בקבוצה בראשות התובע (עמ' 80 לתימלול הדיון הראשון, ש' 21-31); רו"ח רגינה אונגר מסיעתו של התובע שכיהנה כסגנית נשיאת הלישכה בין השנים 2019-2021; העיתונאי ועורך הדין בן ציון ציטרין ששמש יועץ תיקשורת של רו"ח גוזמן ז"ל בבחירות 2009 ולאחריה; רו"ח איריס שטרק שכיהנה כנשיאת הלישכה בין השנים 2019-2022 ואשר לאחר הבחירות של שנת 2009 היתה בקואליציה עם קבוצת התובע; ורו"ח שלמה זיו מייסד פירמת BDO זיו האפט ומי שהיה שותפו של רו"ח גוזמן ז"ל. הנתבע ביקש לזמן גם את אחיו של רו"ח גוזמן, מר רמי גוזמן, אולם לאחר מכן הודיע שהוא מוותר על עדותו.

עניינו בטענת הנתבע כי התובע ביחד עם אחרים גרם לדום ליבו של רו"ח גוזמן ז"ל. לאחר שליחת הודעת הדוא"ל של הנתבע "טובל ושרץ בידו" שלחה סגנית נשיאת הלישכה רו"ח רגינה אונגר הודעה לכל חברי הלישכה, שבה קראה לכולם לשמור על כבוד הדדי וענייניות.

לא בכדי בתגובת התובע שהובאה בסוף הכתבה נכתב כי: "הכתבה היא הסתה פרועה והשתלחות חסרת רסן...". והינה, למרות עמדתו זו של התובע ביחס לכתבה, שהלכה למעשה האשימה את התובע באותה האשמה עיקרית שבעטיה הוגשה התביעה נגד הנתבע, וזאת בתפוצה רחבה בהרבה מפרסומי התובע, הוא לא מצא לנכון להגיש תביעת לשון הרע נגד העתון.

...

מכל מקום, מאותם הטעמים המפורטים מעלה, הביטוי זוכה גם להגנה של סעיף 15(4) לחוק.

סוף דבר התביעה נדחית על כל רכיביה.

לבסוף, בפן האישי בין שני הצדדים, עסקינן בהליך רביעי אשר בו תביעת התובע כלפי הנתבע נדחית.

ביום 31/07/2017 פירסם הנתבע בחשבון הפייסבוק שלו, צלום מסך של פירסום התובעת, לו צירף הנתבע את הכיתוב הבא (להלן: "הפירסום השני"): "ראיתי שאיזה עמוד מטונף שממומן בכבדות ע"י ארגון מולד הרדיקלי והאנטי-ציוני הממומן ע"י הקרן להשמדת ישראל והאיחוד האירופי לכלך עליי. לא יכולתי להתאפק והגבתי". לטענתה, הפירסום הנ"ל זכה ל- 70 שיתופים ברשת החברתית פייסבוק נכון ליום הגשת תובענה זו, וליותר מ-600 תגובות, מה שלטענת התובעת מלמד על החשיפה הנרחבת שלה זכה פירסום זה. ביום 01/08/2017 פירסם הנתבע בחשבון הפייסבוק שלו, את הפירסום הבא (להלן: "הפירסום השלישי"): "הקרן להשמדת ישראל במימון סורוס והאיחוד האירופי אשכרה מאיימת עליי בסגנון מאפיה סיציליאנית. בעצם יותר מתאים להם התואר בולשביקים" לטענת התובעת, פירסום זה זכה, ליותר מ-20 שיתופים ברשת החברתית פייסבוק וכן ליותר מ-300 תגובות, מה שמלמד לטענתה על החשיפה הנרחבת לה זכה פירסום זה. לטענת התובעת, הפרסומים הנ"ל מתפרסמים, בתפוצה רחבה, עקב מעמדו הצבורי של הנתבע כבנו של ראש ממשלת ישראל, וכך לטענתה פרסומים אלו זכו לתהודה בכלי תיקשורת וברשתות החברתיות, לרבות, באתר האנטרנט של עתון "הארץ", באתר "וואלה!", בחדשות ערוץ 2 ,וכן בערוצים בין לאומיים כגון- רשת Fox News וכן רשת BBC.

אגב, הוא השתכן בזמן החופשה באחוזתו המפוארת של המיליארדר האוסטרלי ג'יימס פאקר, תיכף נפרט גם על הקשר המיוחד בין השניים.

כאמור לעיל, בפרשה זו עסקינן, בתביעות הדדית בגין פרסומים שונים, אשר לטענת הצדדים מהוים לשון הרע.

מנגד, טענה הנתבעת שכנגד כי לא מן ההכרח שפרסום הכולל דבר שקר יעלה לכדי "לשון הרע". ולטענתה הפרסומים נהנים מהגנת אמת הפירסום- שכן כל העובדות המתוארות בפירסום תוארו בעבר בכתבות עיתונאיות בכלי התיקשורת המרכזיים בישראל.

...

אני סבורה כי במקרים כגון אלו ניתן וראוי להישאר בתחומים שאינם בתי המשפט .

לפרשה זו מתאימים ככפפה ליד דבריו של כבוד השופט רפאל יעקובי בפרשת אם תרצו: ת"א (מחוזי י-ם) 42868-05-10 אם תרצו - ציונות או לחדול נ' רועי ילין (נבו 02.09.2013)‏‏ : "בפתח הדברים אציין כי אני סבור שמוטב היה להימנע מהגשת התביעה דנן. לדעתי רצוי לאפשר את השיח הנובע מן המחלוקות הערכיות והפוליטיות הקיצוניות שבין התובעת לבין הנתבעים ללא הגבלות שאינן הכרחיות וכפועל יוצא מכך – רצוי שאותו שיח לא יהיה מלווה בתביעות משפטיות. כדי שהשיח יהיה פורה ויאפשר חידוד המחלוקות, ליבונן ואפשרות של השפעה הדדית רצוי שלא תיתבענה סנקציות גם במקרים של אמירות בוטות מסוימות ברוח אלה שעלו במקרה דנן, כדי שהדברים שייאמרו ושייכתבו לא יהיו "צמחוניים", "סטריליים" וחלושי משמעות וכח.

לאור האמור לעיל אני דוחה את התביעה ואת התביעה שכנגד, ובנסיבות אלו אינני עושה צו להוצאות.

הדיון השני היתקיים רק בתאריך 18.1.23 עקב בקשות הדדיות לדחיית מועד הדיון.

בנוסף עתר לפרסם בשני עיתונים את פסק הדין שיינתן בהליך זה. טענות הנתבעת הנתבעת טענה בכתב ההגנה שהתובע הגיש כבר כתב תביעת לשון הרע נגדה בשמו של הרב לעמל ובנוסף, טענה, הגיש נגדה העתירה ונראה כי כל מטרתו הוא לרפות את ידיה, ולגרום להשתקתה ולהביא לכך שתשנה את עמדתה בעיניין ההקדשות בהם הוא עוסק, לא תבקש מינוי של מנהלים מיוחדים על ההקדשות ולא תוביל למניעה של מעשים שיפגעו בהקדשות ויגרמו לאובדן נכסים של הקדשות, שפעמים רבות מטרתם ציבורית.

ביהמ"ש מביא בחשבון שלצד הגנה על שמו הטוב של תובע באשר הוא, כאשר מדובר בתביעה נגד בעל תפקיד מטעם המדינה, או רשות ציבורית, שאמור להגן על ענינו של הציבור, שאמר דברים במסגרת ולמען מילוי תפקידו על ביהמ"ש להזהר שמא יגרום להרתעת בעלי תפקיד ממילוי תפקידם שכולל בין היתר הגנה על עמדתם באמצעי התיקשורת.

...

ביהמ"ש תאר כל האמור לעיל, לא כדי להטיל דופי בתובע, אלא כדי לקבוע שבדברים הספורים והמצומצמים שציינה הנתבעת בפרסום, יש בבחינת "אמת דיברתי" לעניין תיאור המחלוקת בינה ובין התובע לגבי מעורבותו בהקדש זה, וכי דעתה השלילית ביחס לשיקוליו, נטועה בעובדות שהיא רשאית לפרש אותם אחרת מהתובע ותפקידו של בית הדין הרבני להכריע במחלוקת.

התובע אישר שהערעור נדחה, אך טען שהתקבלו חלק מהערות המתנגדים באופן שימנע חילול שבת המוני.

סוף דבר ביהמ"ש דוחה התביעה ללא צו להוצאות.