מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעת לשון הרע בין שכנים בעקבות מכתבים

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

מטענות הצדדים ועדותם בפניי עלה הרושם כי התביעות ההדדיות בגין לשון הרע, הן ביטוי לסכסוך בין שכנים המתקשים ליישבו בדרכי שלום.
הן עדותה של התובעת והן עדותו של מר סקרה אשר הובאה על מנת לחזק את גירסתה של התובעת, אינם עשויים להצביע כי אמירה זו אכן נאמרה על ידי הנתבע: ראשית, גירסתו של מר סקרה על אודות אמירה זו של הנתבע נעדרה מכתב התביעה.
...
אין בידי לקבל מסקנה זו של התובעת.
אף בהינתן שחשד זה לא לווה במסקנה חד משמעית.
סוף דבר התובעת תשלם לנתבע (התובע שכנגד) סך של 1,000 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2017 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בגין מכתב זה, שנשלח אל למעלה מעשרה נמענים, עותרים התובעים לחיוב הנתבעים בסכום של 80,000 ₪.
בנוסף, הגיש הנתבע 3 כתב הגנה מטעמו, בו טען כי התביעה כנגדו הוגשה משיקולים כספיים, בסבור התובעים כי הוא "כיס עמוק", כי מאז ההליכים המשפטיים הקודמים אין הנתבע 3 משתף פעולה עם הוריו בכל הנוגע לענייניהם עם התובעים וכי ממילא אין הוא קשור להוצאת לשון הרע, מטרדים, פגיעה בפרטיות וכו', שהתובעים מייחסים אותם, בכתב תביעתם, לנתבעים 1,2 בלבד.
בין בהוצאת לשון הרע שאין כנגדה הגנה, בתפוצה רבת משתתפים, במכתב המאשים את התובעים בגניבת כספים וחדירה למחשבי בית משפט, מישטרה, עריית חולון, שבגינם נגרם עוות דין בעת שזכו בהליכים שונים לטובתם, בין בקללות, חדירה לפרטיות וכו'.
לשיטת האחרונים, נסתרה טענתו של הנתבע בעת שהורשע בת.פ 54526-96-12, ואף חוזקה טענתם באמצעות הנתבע שהעיד כי "הוא (הנתבע 3-ר.נ) לא הגיע עם בלוקים, הוא שיפץ לי את הבית." עוד התבקש בית המשפט לקבוע כי הנתבע 3 אשם אף בהטרדה של התובעים בקללות ואיומים שנמשכו בכל התקופה בה גרו התובעים בשכנות לנתבעים.
...
התביעה כנגד הנתבעת- נדחית.
לנוכח האמור לעיל, ישלם הנתבע 1 לתובעים סכום של 220,000 ₪ כשהוא צמוד ונושא ריבית חוקית מיום פסיקתו ואילך.
התביעה כנגד הנתבעים 2,3- נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2016 בשלום אשדוד נפסק כדקלמן:

לפניי תביעת לשון הרע על סך 40,000 ₪.
עניינה של התביעה בסכסוך שכנים מצער שנתגלע בין הצדדים.
במסגרת כתב התביעה מתאר התובע מספר אירועים ספציפיים, בהם לטענתו, הוציאה הנתבעת דיבתו ברבים: בארוע הראשון הציבה הנתבעת שלט בתיבת הדואר של התובע שבה הכיתוב "קורבן הטרור היהודי". בארוע שני, הגישה הנתבעת מכתב תלונה לסגן ניצב במשטרת אשדוד בגין הנחת צינצנות חמוצים על ידי התובע על אדן חלונו ואף כינתה את החמוצים והלימונים בביטויים לא הולמים.
...
בנוסף, אני מקבלת את גרסת התובע ולפיה הנתבעת תלתה תחתונים הנחזים כתחתוניו של התובע על גדר הגינה, לעיני הציבור, לצד השלט "התחתונים שנפלו מהחבלים של טבש יעקב" (נספח מ' לתצהיר התובע, מוצג ת/2).
סיכומו של דבר: כלל הפרסומים האמורים נעשו על ידי הנתבעת במטרה להשפיל את התובע, לעשותו מטרה לשנאה וללעג מצד הבריות, ובפרט מצד סביבתו הקרובה – שכניו והמתפללים עמו בבית הכנסת, ולבזותו על רקע אורח חייו הדתי ומוצאו.
לאחר ששקלתי את כלל השיקולים האמורים, אני קובעת כי הנתבעת תשלם לתובע פיצוי בסך של 20,000 ₪, וכן הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 5,000 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום חדרה נפסק כדקלמן:

מקור התביעות, במערכת יחסים עכורה בין שכנים.
לטענתם, בעקבות המכתב, מזכירות הישוב הפסיקה להיתקשר עם התובע, העוסק בתחום ההגברה והתאורה, לצורך הפקת אירועים של הישוב וגם הפסיקה לרכוש ממנו ציוד.
לסיכום האמור עד כה, אני מקבלת את התביעה שכנגד, בעילת לשון הרע באשר לפירסום המכתב ששלחו התובעים לנתבעות ובעילת הגזל.
...
לכן, אני מקבלת את התביעה ביחס לעילת הגזל וקובעת כי על התובעים להשיב לנתבעות 1-2 את שווי הברזל שנלקח.
לפיכך, אני קובעת שעל התובעים לשלם לנתבעות 1-2 420 ₪ ומע"מ בגין הברזל.
לסיכום האמור עד כה, אני מקבלת את התביעה שכנגד, בעילת לשון הרע באשר לפרסום המכתב ששלחו התובעים לנתבעות ובעילת הגזל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום ראשון לציון נפסק כדקלמן:

כללי לפניי תביעה ותביעה שכנגד, על סך של 75,000 ש"ח כל אחת, שבמרכזן סיכסוך בין שכנים שהתגוררו בצמידות זה לזה, והסתכסכו על רקע זה. הנפשות הפועלות הן אלה: מצד אחד, התובעים - מר יניב אוזנה וגב' לירז דהאן ("התובעים"); ומצד שני, הנתבעים, ה"ה אריה וחנה שרון ("הנתבעים").
ככל שניתן לחלץ מכתב התביעה, בגין הטענות שעניינן לשון הרע ופגיעה בפרטיות, תבעו התובעים סעד כספי בסך של 63,000 ש"ח, במסגרת פיצוי ללא הוכחת נזק.
...
בעניין זה, ראיתי לקבל את טענות הנתבעים לפיהן דין טענה זו להידחות: ראשית, משום שעילת התביעה, ככל שאכן קיימת, הייתה של אותן משתתפות במסיבה, ולא של התובעים; שנית, משום שלפי סעיף 26 לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981, עילת התביעה התיישנה בעת הגשת התביעה.
לא צורף ולו מסמך אחד התומך בטענה, או בסכום הנזק הנטען, ודינה להידחות.
אלא שלשון ההודעה אינה מעידה על ניסיון כאמור, ולכן ראיתי לדחות טענה זו. בגין ארבעת האירועים הנ"ל ראיתי לפסוק לטובת הנתבעים סך כולל של 12,000 ש"ח. סיכום יוצא אפוא, כי על הנתבעים לשלם לתובעים סך כולל של 3,606 ש"ח; ואילו על התובעים לשלם לנתבעים סך כולל של 12,000 ש"ח. כעת לסוגיית ההוצאות.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו