תביעת לשון הרע בדלתיים סגורות

המותב הציג את טענות הצדדים בעיניין זה וציין כי המשיב מבקש את קיום הדיון בדלתיים סגורות "על מנת להקטין את הנזק הנגרם לו, ולאור מהות המעשים להם טוענת ה[מערערת]", ואילו המערערת מיתנגדת לכך "מעצם רצונה להמשיך בשיימינג נגד ה[משיב] [...] בלי שתהיה חשופה לתביעת לשון הרע, על-ידי דיווח על היתנהלות הליכים משפטיים". המותב הוסיף כי סעיף 68(ב) לחוק בתי המשפט מסמיך אותו להורות על קיום דיון בדלתיים סגורות לשם "הגנה על המוסר", ובעניינינו, כך נקבע, מיתקיים תנאי זה שכן המערערת טוענת "שכתבה חוויות מיניות מיחסי אישות שקיימה עם גברים שונים בהיותה קטינה" ומידע זה "יכול להגיע לקטינות ו[...] לפגוע בהן" אם יתפרסם.

...

על רקע זה, ביום 6.3.2022 נעתר המותב לבקשה למתן סעד זמני, וקבע: "מכתב התביעה עולה כי [המערערת] טוענת אמת דיברתי, אך לכאורה עומדת בפניה משוכה של עדות יחיד של בעל דין [...] [המערערת] מודה כי קיימה יחסי אישות עם גברים רבים בהיותה נערה, ולכאורה לא מן הנמנע שייתכן וטענות [המשיב] אודות זכרונה נכונות. בכל אופן, בירור הפרטים מחייב שמיעת ראיות שכן מדובר בעניין רגיש מאין כמוהו [...] בנסיבות אלו, בהן כפות המאזניים מעוינות, שמו הטוב של ה[משיב] לכאורה עלול להמשיך להיפגע באופן ניכר ביותר [...] שמה הטוב של ה[מערערת] לכאורה כבר אינו טוב, בעקבות הפרסומים שפרסמה בפייסבוק. על כן מאזן הנוחות נוטה בשלב זה לטובת ה[משיב] ולא לטובת ה[מערערת]. כשאני כותב שכפות המאזניים מעוינות, יוצא אני מתוך נקודת הנחה שבשלב זה לא ניתן להכריע בנכונות הגרסאות העובדתיות של כל אחד מבעלי הדין [...]". במסגרת אותה החלטה נעתר המותב לבקשה לקיום הדיון בדלתיים סגורות.

בית המשפט המחוזי קבע כי לא התקיימו החריגים לכלל שלפיו ערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בסעדים זמניים שנתנה הערכאה הדיונית, והוסיפה כי "לצדדים מחלוקות מהותיות וקוטביות, אשר לא ניתן להכריע בהן בשלב זה ובמסגרת בקשת רשות הערעור שבכותרת [...] בנסיבות אלו, הוכיח המשיב כי מאזן הנוחות נוטה באופן ניכר לטובתו". באשר לטענות לפסילת המותב קבע בית המשפט המחוזי כי הבקשה הוכרעה זה מכבר על-ידי המותב וכי "אין מקום לדון בטענות אלו במסגרת בקשת רשות הערעור". עיינתי בטענות הצדדים, ובאתי לידי מסקנה כי דין הערעור להידחות.

אכן, לא אחת נפסק כי רק במקרים חריגים וקיצוניים תקים הפעילות השיפוטית כשלעצמה עילת פסלות (ראו: ע"א 984/22 פלוני נ' הגלריה בברנר בע"מ, פסקה 14 (13.4.2022)), וככל שעילת הפסלות לה טוענת המערערת מקורה בשגגות שהיא מייחסת למותב באשר למסקנה המשפטית שאליה הגיע או בהנמקה לה – הדרך להשיג עליהן היא בהליכי ערעור מתאימים, ולא בהליכי פסלות (ראו: ע"א 8913/21 פלוני נ' פלונית, פסקה 8 (2.2.2022)).

מכל הטעמים המפורטים, הערעור נדחה.

במסגרת ההליכים שבפני, הוגשו בין הצדדים שלוש תובענות, כדלהלן: תמ"ש 12289-07-21: תביעתו של האיש בעילה של לשון הרע לתשלום פיצויים בסך של 120,000 ₪ (להלן: התביעה בלשון הרע); תלה"מ 60251-07-21: תביעתו של האיש להשבת דמי מזונות בהם חויב ביתר ע"ס של 48,489 ₪ (להלן: התביעה להשבה); תלה"מ 14423-10-21: תביעתה של האישה כנגד האיש לתשלום סך של 326,440 ₪ (להלן: התביעה הכספית).

האישה לא הכחישה את הדברים שיצאו מפיה, ואולם טענה כי "אמרתי את מה שהוקלט בבית הדין הרבני וזאת תוך כדי עימות עם התובע בדלתיים סגורות. זה שהתובע מקליט ויכוחים שנגררים למסדרון, זה לא אומר שלא צריך לומר לו את האמת בפנים!" (ר' סעיף 2 לכתב הגנתה).

...

התביעה להשבה מתקבלת בחלקה, כך שהנתבעת תשלם לתובע סך של 30,974 ₪.

התביעה הכספית נדחית.

הנתבעת תשלם לתובע שכ"ט ב"כ בסך כולל של 25,000 ₪ וכן תשלם לאיש סך של 3,800 ₪ עבור חלקה בהוצאות המומחה.

ואם ישאל השואל, מדוע היה צורך גם בסעיף 68(ג) לחוק בתי המשפט, שדן בהליכי ביניים וגם בהוראות נוספות, לפיהן מותר לאסור פירסום כגון סעיף 70(ד)? - ההנחה היא כי המחוקק לא השתמש במילים מיותרות? - על כך אשיב, כי סעיף 68(ג) לחוק בתי המשפט הוא מעין 'סעיף עוללות' לאמור תחת סעיף 68(ג), רשאי בית-המשפט להביא בחשבון נמוקיו לסגירת דלתיים גם נימוקים כאלה, אשר אינם מצויים בסעיפים האחרים של חוק בתי המשפט.

כעת אסקור אף אני פסיקה נוספת (פסיקה עדכנית בעיקר), לעניין תחולתו של הסעיף, כפי שמצא לנכון בית המשפט העליון הנכבד לעשות, שכן עיון בפסיקה מלמד אותנו אף הוא, על גדר המקרים להם נועד הסעיף לחול: ת"א 33265-04-19 פלונית נ' דנאל אדיר יהושע בע"מ (פורסם במאגרים משפטיים), שם נדחתה תביעה שהוגשה על ידי קשיש (שנפטר בנתיים), להוצאת לשון הרע, נגד חברת סיעוד אשר דווחה על תלונת מטפלת לפיה הקשיש נגע בה בצורה שגרמה לה לחוש אי נעימות.

...

אני דוחה את חוות דעתו של מומחה הנתבעת, שכלל לא ביקר במקום ואף לא עיין בתמונות רלוונטיות.

לסיכום הנתבעת תשלם לתובע סך של 150,000 ₪ + 8,400 ₪.

באחריות התובע לפעול מול האתרים הנ"ל, בעקבות פסק דין זה. הנתבעת תשלם לתובע שכ"ט עו"ד בסך של 23,400 ₪ (התיק התנהל עד תומו, התקיימו שני קדמי משפט, שני דיוני הוכחות, והוגשו סיכומים).

מכל מקום, איני מקבלת את הטיעון לפיו התובע זכאי לפצוי בגין הפגיעה בפרטיותו, משום שהדיון היתקיים בדלתיים סגורות לא על מנת להגן על פרטיותו של התובע, אלא על מנת לאפשר דיון חופשי בטענות הנוגעות לקטינים, בנה של הנתבעת וקטינים נוספים.

בהתאם לסעיף 9(א)(2) לחוק אני מורה לנתבעת לפרסם תיקון לפרסומיה, כמפורט להלן: הנתבעת תפרסם את העובדה שניתן פסק דין לטובת התובע, בתביעת לשון הרע שהגיש נגדה, וכי חויבה לשלם לו פיצויים, בכל הפלטפורמות והפורומים בהם פורסמו הפרסומים נשוא התביעה.

...

בנוסף, תשלם הנתבעת לתובע בגין שכר טרחת עורך דינו, סך 17,550 ₪ והחזר הוצאות אגרה בסכום חלקי של 4,000 ₪.

בהתאם לסעיף 9(א)(2) לחוק אני מורה לנתבעת לפרסם תיקון לפרסומיה, כמפורט להלן: הנתבעת תפרסם את העובדה שניתן פסק דין לטובת התובע, בתביעת לשון הרע שהגיש נגדה, וכי חויבה לשלם לו פיצויים, בכל הפלטפורמות והפורומים בהם פורסמו הפרסומים נשוא התביעה.

כמו כן, מכוח הוראות סעיף 9(א)(1) לחוק, אני מורה לנתבעת להסיר את פרסומים 1-3 מהפלטפורמות בהן פורסמו.

תמ"ש 38324-12-20 תביעה כספית בגין לשון הרע: לטענת האשה, האיש עושה שימוש סדרתי בחומרים חיסויים מתוך תיקים המתנהלים בדלתיים סגורות בין הצדדים, ללא קבלת אישור בית המשפט, תוך פגיעה בפרטיות האשה ובשמה הטוב, כמו גם הכפשת שמה של האשה בפני חבריה, מכריה ובני משפחתה, במטרה לפגוע בה כחלק ממסע נקמה שפתח נגדה.

...

טענת המשיבה שבמשך השנים המערער נתן לה מזונות במסגרת הסכם הגירושין אינה מקובלת עליי.

לפיכך אני מורה כי הטיפול המשפחתי יתקיים כפי שנקבע אצל הגב' ל' ג', ויפה שעת אחת קודם.

שתי התביעות ההדדיות של הצדדים לביטול המזונות ולהגדלת המזונות נדחות.

התביעה הכספית בגין לשון הרע שהגישה האישה נדחית, לאחר שנמצא כי האישה לא הוכיחה כי האיש עוול בעוולת לשון הרע ומנגד האיש הוכיח, כי קיימת לו הגנות מכוח חוק איסור לשון הרע וחוק הגנת הפרטיות ודין התביעה להידחות.