הנתבע הגיש תביעה נגדית, לפצוי על סך 50,000 ₪ בעילה של הוצאת לשון הרע, עקב תלונת השוא, לטענתו, שהגיש התובע כנגדו במישטרה.
...
בנסיבות אלה, כאשר מדובר בתיק שכולו מבוסס על מהימנות, ושעיקרו טענה מעין פלילית על אלימות - לא ניתן לקבוע עובדתית כי הגרסה לה טוען התובע היא הגרסה הנכונה, שכן לא ניתן לקבוע ממצאים עובדתיים לפי עדותם של התובע וקוגן, ואין מנוס מדחיית התובענה.
מכל האמור לעיל עולה, כי התובע לא הרים את הנטל המוטל עליו, ולא הוכיח כי אכן נפל כתוצאה מדחיפה או אגרוף של הנתבע.
אין ספק כי היה ויכוח ובהחלט יתכן שמצבו הנפשי של התובע התדרדר בעקבות אותו ויכוח, כפי שקבעה המומחית מטעם בית המשפט באופן זמני לתקופה של שנה, אולם לאחר שקשה להשתכנע מגרסתו, אין מנוס מדחיית התביעה העיקרית.
סיכומו של דבר
בהתחשב בכך שדחיתי בעיקרה את גרסת התובע, אולם לא קיבלתי במלואה את גרסת הנתבע וכן בעובדה שנדחתה גם התביעה שכנגד, יהיו ההוצאות שייפסקו לטובת הנתבע מינוריות, ויעמוד על סך של 4,000 ₪, בתוספת השבת העלות ששילם הנתבע בגין חוות דעת המומחית מטעם בית המשפט, ד"ר נועה קרת.
