מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעת לשון הרע בגין ציוץ בטוויטר

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2016 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ביום 20.7.15 צייץ הנתבע בטויטר שלו בזו הלשון: "בבית אל היו מתחלחלים מזונות, סמים והימורים, אבל אורן חזן קובע מזוזה בבתי דריינוף, כי בשביל ארץ ישראל מותר לשקר, להמר ולסרסר". בנוסף, פירסם הנתבע כתבה באתר "מאקו" של חדשות 2 ביום 22.7.15 ממנה עולה כי התובע סחר בסמים.
ביחס לפירסום באתר "מאקו" טען בא כוח הנתבע בסיכומיו כי הנתבע אינו אחראי כלל לפירסום ידיעה זו, אלא שהגורם האחראי לפרסומה הוא חברת החדשות, אשר לא נתבעה כלל בתביעה, ולפיכך לדידו אין מקום לייחס לנתבע פירסום לשון הרע בגין טעות שנעשתה על ידי אחד מעובדי הדסק של חברת החדשות.
...
כך, יש להביא בחשבון, בין היתר, את הכחשתו הנחרצת של התובע לאורך כל הדרך, ולרבות בעדותו בבית המשפט, בדבר קשריו עם הקזינו, גירסה שדחיתי וקבעתי כי אינני מקבל, כמו את עדותו של התובע שהכחיש נמרצות כי עשה שימוש בסמים, גירסה שדחיתי גם כן. גם התנהלות זו של התובע עלי להביא בחשבון, בבואי לפסוק את הפיצויים בגין הפרסומים המהווים לשון הרע, במיוחד בשים לב שהתובע הוא נבחר ציבור.
ביחס לפרסום מיום 9.6.15 בתכניתו של עודד בן עמי, כפי שהובהר לעיל, סבור אני כי מדובר בהתנסחות לא מוצלחת של הנתבע שלא היתה עמה כוונה לייחס לתובע סחר בסמים, אם כי, המאזין הסביר יכול היה להבין כי מיוחס לתובע סחר בסמים.
לאור הנסיבות שפירטתי, ולאחר שצפיתי ועיינתי בעיון רב בכל הקטעים שצורפו לכתבי הטענות ועסקו בפרסומים אודות התובע, הגעתי למסקנה כי הפרסומים בעניין הסחר בסמים, לא היה בהם כדי להחמיר בצורה משמעותית את הפגיעה בשמו הטוב של התובע, מעבר לפגיעה שנגרמה לו עקב פרסומים שנקבע על ידי כי הם חוסים תחת הגנות החוק.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2017 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

אלו הפרסומים אליהם מתייחס התובע: שתי כתבות תחקיר שפירסם נתבע 2 ("הנתבע") בעתון יתד נאמן שיוצא לאור על ידי נתבעת 1 ("הנתבעת"); כתבה בשבועון "בקהילה"; ופרסומים ברשת האנטרנט באמצעות "ציוצים" בחשבון הטוויטר של הנתבע (כל הפרסומים יחד להלן: "הפרסומים").
הפסיקה לא הבחינה בין נתבע בתביעת לשון הרע הטוען לאמת בפירסום, ובין נתבע בכל הליך אחר, ובדרך כלל גם נתבע בתביעת לשון הרע, זכאי לגילוי מלא של כל מיסמכי התובע (ראו לשם הדוגמא בלבד: ת"א 2198-12-07 חיים חליוה נ' זוהר עובד; ת"א 59295-03-11 ידיעות אחרונות בע"מ נ' אירונאוטיקס מערכות הגנה בע"מ ועוד).
...
לאור המסקנה אליה הגעתי, לא מצאתי צורך להידרש לטענה החלופית, לפיה גם אם אותו סוחר הוא בגדר מקור עיתונאי, נתקיימו התנאים המצדיקים את הסרת החיסיון.
מכל האמור על הנתבע 2 להשלים מענה ולהשיב לשאלה שהוצגה לו במכתב ב"כ התובע מיום 22.09.16 בעניין זהות הסוחר (וזה המקום לציין, כי הטענה לאיחור בהצגת הדרישה אינה מקובלת עלי, מקום בו ההליכים המקדמיים טרם הסתיימו).
תוצאה התוצאה היא שבקשת הנתבעים מתקבלת בחלקה.

בהליך תביעה קטנה (ת"ק) שהוגש בשנת 2023 בשלום פתח תקווה נפסק כדקלמן:

נטען, כי באותו מועד צייץ הנתבע ברשת החברתית "טויטר" את הדברים הבאים: "הפעם זה ניגמר אחרת: כך קיבלו שכניה של ד"ר שרון אלרועי פרייס את מריה ורטנוב מיתנגדת חיסונים שבאה לצרוח ("רוצחת ילדים"!) ולאיים ("נרדוף אותך! תשבי בכלא!") מחוץ לביתה, במקביל לדיונים על הרחקת סדי בן שטרית מהמקום.
עוד נטען, כי הנתבע לא פנה אל התובעת ובקש את התייחסותה, כי לא אימת את המידע עם איש, הסית נגדה וכי הוא נוהג לפרסם מידע שקרי ופוגע בציבור אותו הוא מכנה "מיתנגדי חיסונים". כן נטען, כי הוגשו כנגד הנתבע תביעות לשון הרע נוספות, וכי בארוע אחר אף הכפיש ניצולת שואה.
...
עם זאת, נוכח המכלול שתואר לעיל נמצא כי אף לו הייתי מניחה כי היה בדברים שנכתבו אודות התובעת משום לשון הרע, הרי ששוכנעתי כי לא נגרם לה כל נזק מעצם פרסומם.
בנסיבות אלו, כאשר כינה הנתבע את התובעת "מתנגדת חיסונים" בציוץ האמור, מקובלת עליי טענתו כי מדובר בהתייחסות להתנגדותה של התובעת לקבלת חיסוני הקורונה ולא בעמדתה הכוללת.
אשר לבקשתה של התובעת להסיר את הפרסום וכן להסיר פרסומים אותם פרסם הנתבע שישה חודשים לאחור, הרי שבקשה זו לא התבקשה בכתב התביעה ואיני מוצאת להיעתר לה. עם זאת, אני מורה כי הפרסום יתוקן בהתאם לדברים אותם נשמעה התובעת אומרת באותה הפגנה, כעולה מהראיות שהוצגו בפניי.
נוכח המכלול שתואר, משבאתי לכלל מסקנה כי לא הוצאה לשון הרע כלפי התובעת, וכי אף אם היה מקום לקבוע אחרת הרי שלא נגרם לה נזק המצדיק פיצוי, נדחית התביעה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

הפירסום ביום 3.1.2022 בשעה 20:42 פירסם הנתבע "ציוץ" ברשת "טויטר" בנוסח דלהלן: הינה זה חוזר: מתנחלים מהמאחז העברייני חומש ירדו לכפר בורקה (שאת אדמותיו הפרטיות הם גונבים) תקפו בתים והשחיתו מצבות.
ואם יבקשו התובעים לטעון כי עצם הטענה שמי מהישיבה-המאחז ביצע את הפעולות הנטענות בציוץ היא בגדר הוצאת לשון הרע שלהם (של התובעים) כראשי האירגון, אזי יוּשב כי הקישור בינם לבין אותם אלמונים הוא רחוק (מה בין מורה/מנהל לבין תלמיד סורר?), משורשר ואיננו מקנה עילת תביעה.
...
לפיכך דין התביעה להידחות.
התוצאה התביעה נדחית.
התובעים ישלמו לנתבע הוצאות משפט בסך 1,000 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך 11,700 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2024 בשלום רחובות נפסק כדקלמן:

עניינו של ההליך שלפני בבקשה לסילוק על הסף של תביעת לשון הרע בגין העידר עילה והיותה של התביעה "תביעת השתקה". עניינה של התביעה הוא בפירסום שנעשה באמצעות "ציוץ" (להלן: הציוץ) ברשת החברתית "טויטר" (רשת X במיתוגה הנוכחי), ובמסגרתו טענה הנתבעת כי חופשתם של התובע ורעייתו (חה"כ עידית סילמן, השרה להגנת הסביבה) במהלך החודשים יולי-אוגוסט 2023 מומנה מכספי ציבור.
...
אכן, התובע נשוי לחברת כנסת, שרה ואשת ציבור, אולם התרשמתי כי גם הנתבעת היא אושיית רשת ומשפיענית, ובמצב דברים זה שבו עסקינן בבעלה של חברת כנסת מחד גיסא ובאושיית רשת מאידך גיסא, אין בידי לקבוע קיומם של פערי כוחות העולים כדי סכנה לתביעת השתקה.
סוף דבר עולה מן המקובץ כי דינה של הבקשה דחייה.
בנסיבות העניין אני מורה לנתבעת לשאת בהוצאות התובע בסך של 3,000 ₪.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו