מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעת לשון הרע בגין פרסומים נגד חברת ייעוץ בכירים

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2015 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

הנתבעים מציינים כי הקובלנה הפלילית לא הוגשה באופן מיוחד כנגד התובעים אלה כנגד חברות וכנגד עובדים בכירים נוספים, אשר לא מצאו לנכון להגיש תביעה, לטענת הנתבעים, לא הובאה ראיה כי מעמדם של התובעים נפגע בעקבות פירסום הקובלנה.
התובעים מבססים תביעתם, בעיניין לשון הרע, על פירסום הקובלנה הפלילית שהוגשה כנגדם וכנגד אחרים, לגישתם עצם פירסום שמם בהקשר של נאשמים בקובלנה פלילית מהוה לשון הרע אשר יש בו כדי לפגוע בשמם הטוב.
לשון סעיף 60 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]: "נגישה היא פתיחתו או המשכתו של הליך נפל – למעשה, ובזדון, ובלי סיבה סבירה ומסתברת – נגד אדם, בפלילים או בפשיטת רגל או בפרוק, וההליך חיבל באשראי שלו או בשמו הטוב או סיכן את חירותו, ונסתיים לטובתו, אם היה ההליך עשוי להסתיים כך; אך לא תוגש תובענה נגד אדם על נגישה רק משום שמסר ידיעות לרשות מוסמכת שפתחה בהליכים." הנתבעת 2, באמצעות מנהלה הנתבע 1, הגישה קובלנה פלילית פרטית כנגד התובעים ואחרים, תוך רצון וכוונה להאשימם בעבירת האיומים, לדברי הנתבע 1, הקובלנה הוגשה לאחר שנועץ עם עורך הדין של הנתבעת 2, ומשהשתכנע כי זה הדבר הנכון לעשות עבור הנתבעת 2, אישר הגשת הקובלנה הפרטית.
...
סבורני כי אין דוגמא טובה ממקרה זה להליך נפל, שהוא דוגמה מובהקת לשימוש לרעה בהליכים משפטיים, שימוש בהליך פלילי אשר מלכתחילה בא לעולם כדי לשמש משקל נגד לדרישותיה של חברת בזק בינלאומי לתשלום חובותיה של הנתבעת 2 בהליך אזרחי, זאת ועוד, לא ניתן לראות הגשת הקובלנה הפלילית באור שונה מלבד העובדה שכל מטרתה היתה להטריד ולהכביד ללא כל צידוק על הנתבעים, לחבל בשמם הטוב ולפגוע בהם אישית ובזדון.
לאור כל זאת, מסקנתי היא כי לא ניתן לראות הגשת הקובלנה הפלילית באור שונה מלבד היותה פתיחתו וניהולו של הליך נפל, בזדון, שמטרתו היתה לחבל בשמם הטוב של התובעים, להטריד ולהכביד עליהם ללא כל צידוק, וכן להכביד וליצור משקל נגד בתביעתו העתידית כנגד חברת בזק בינלאומי בכל הקשור לחובות הנתבעת 2 אצלה, תוך שמן הראוי לחייב את הנתבע 1, כחב יחד ולחוד עם הנתבעת 2.
בכל הקשור לעוולת הרשלנות הנטענת, משלא הרחיבו התובעים טיעוניהם בנושא זה, מצאתי לנכון שלא להתייחס לטענה זו. מכל האמור לעיל, מצאתי לנכון לקבוע כי יש לראות את הנתבעים כמעוולים יחד בעוולת הנגישה, שכן החלטותיו ופעולותיו של הנתבע 1, כמנהלה היחיד של הנתבעת 2, תוך התעקשות חסרת פשרות, אשר יש לראות בה כנגועה במניע זר המונע מרצון לנקום בתובעים אישית ולשפר עמדות, תוך הפרה בוטה של חובת הזהירות אשר הוא חב כלפיה, הם אלו אשר הביאו לעולם את הקובלנה הפלילית אשר נקבע כי מהווה שימוש לרעה בהליכים משפטיים.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2017 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

התביעה הוגשה כנגד חברת ר.ב. בע"מ – מעסיקתה של התובעת (להלן: "הנתבעת") וכנגד מנהל הסניף שבה עבדה התובעת (להלן: "הנתבע").
פניות אלה גרמו לביטול רישיון נשיאת הנשק שלה וגרמו לה נזק רב. התובעת דורשת בתביעתה פיצוי על אי מתן הודעה לעובד; פיצוי ממוני בשל פיטורים שלא כדין: פיטורים מסיבה כוזבת ובשל טענות פוגעניות ומבזות, פיטורים בשל עמידה על זכויות בעבודה, פיטורים תוך הפרת ההסכם הקבוצי - העידר הוועצות עם נציגות העובדים וכן פיטורים ללא שימוע.
התובעת דרשה תשלום בגין שעות נוספות, העסקה פוגענית תוך העבדה בשעות נוספות שלא כדין, ופצוי בגין עוולת לשון הרע כנגד שני הנתבעים.
בשל כך ולנוכח הפירסום בפייסבוק המעיד, לכאורה, שהיא כבר מצאה עבודה חדשה באותו מועד, אנו דוחים את טענותיה בדבר נזק ממוני שניגרם לה. חוק איסור לשון הרע לטענת התובעת "המכתב המשמיץ" (כלשונה) שכתב הנתבע מהוה הפרת הוראותיו של חוק איסור לשון הרע.
בסעיף 8.1.3 לתצהיר התובעת היא מפרטת ש"המכתב המשמיץ" פורסם לשבעה נמענים כדלקמן: מר שלום אלחרר - מנהל כספים בחטיבת רשף מר ירון לביא – סמנכ"ל ברשף גב' פרח קוצ'רו – מנהלת אגף כלי ירייה בבט"פ מר אבי עופר – רפ"ק מרחב איילון משטרת חולון מר אורן שם טוב – מנהל מכללת ids לחקירות אבטחה וביטחון בתל אביב מר אלי והבה – מנהל בכיר במשרד לבטחון פנים בית חולים בריאות הנפש בירושלים בכתב ההגנה הסתפקה הנתבעת בהכחשה כללית של כל הנאמר בסעיף 10 לכתב התביעה אך לא טענה שאין מדובר בפירסום של לשון רע. כמו כן הנתבעת אף לא טענה דבר בנוגע לרשימת הנמענים שפרטה התובעת - לא טענה שהיא שגויה או לא מדויקת.
...
על כן ועל יסוד כל האמור איננו סבורים שיש מקום לפסוק לתובעת פיצוי עקב "העסקה פוגענית" ודין רכיב זה של התביעה להידחות.
לסיכום נוכח כל האמור לעיל, אנו מחייבים את הנתבעת 1 לשלם לתובעת סכומים כדלקמן: סך של 10,000 ₪ בגין פגם בהליך השימוע, סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום אם לא ישולם תוך 30 ימים ממועד המצאת פסק הדין.
התביעה כנגד נתבע 2 נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2016 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בית משפט השלום בתל אביב - יפו ת"א 40307-03-11 רז )דורזיה( ואח' נ' קוניק תיק חצוני: בפני כבוד השופטת הבכירה רונית פינצ'וק-אלט תובעים 1.רמי רז דורזיה 2.רוז'ה דורזיה ע"י ב"כ עו"ד דרור ארד-אילון נתבעים קן קוניק ע"י ב"כ עו"ד גיא אבידן פסק דין
לפני תביעה בעילה של הוצאת לשון הרע בגין שלושה פרסומים, ובהם, לטענת התובעים, 9 רכיבים של אמירות שהן לשון הרע שאינן מוגנות ובגינן הוגשה התביעה על סך כולל של 500,000 ₪.
הפירסום השני: התובעים טוענים כי ביום 13.2.11 שלח הנתבע אל הועדה וכן לעובדי עריית גבעתיים מכתב אנונימי (נספח ח' לתצהירו של התובע) כדלקמן: "2. רמי דרזיה שולט ביד רמה בעובדי הערייה, בבעלי העסקים בעיר ובספקים העובדים עם הערייה... רמי אוסר ומאיים על עובדי ערייה שלא ידברו עם אנשי האופוזיציה". רמי שולט ביד רמה בחברה הכלכלית, חברת יע"ד. היועץ המשפטי של החברה דוד כוגן הוא חבר אישי שלו והיה שכן שלו בגבעתיים.
התובע טוען כי לשון הרע נגדו היא שהוא לא מקבל עליו את הדין; פועל בנגוד להחלטת הועדה לניגוד עניינים; ממשיך לעשות בעיר כראות עיניו; ממשיך בהתנהלותו הציבורית הלא תקינה ולא ראויה; ושזו שיטת עבודה ולא מקרה יחיד.
כאשר מדובר בבקורת על היתנהלות של אנשי ציבור, על ניקיון כפיים באשר לפרויקטים שאפשר ויש בהם עירוב של עסקים פרטיים של בני מישפחה יחד עם עשייה ציבורית של בן מישפחה אחר, מדובר בעניינים הנמצאים בלב השיח הצבורי, ואשר יש לאפשר לגביהם הבעת דיעה, וודאי שיש לאפשר לגביהם הפניית תלונה לגוף האמון על עניינים אלה (גם אם הוא וועדת אתיקה, או וועדה מייעצת, ולאו דוקא בימ"ש).
...
פניות אלה נעשו כדין, לגוף הממונה בעניין זה, הפניות נעשו באופן מידתי, ואין צורך כי יתקבלו בסופו של דבר, על מנת שהפונה לא יהיה חשוף לתביעת לשון הרע.
חסינות זו אינה מחייבת כי בסופו של דבר יתבררו הדברים עד תום וכי יימצא כי כל החששות של הפונה אן א, חלקם יתאמתו, שכן מדובר בהגנות לפי סעיפים 13(9) ו- 15(8) לחוק איסור לשון הרע, ולאו דווקא בהגנה לפי סעיף 14 לחוק.
פסיקתא לאור כל האמור לעיל נדחית התביעה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2014 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

רקע התובעת, אשר פועלת תחת שם המותג "jobhunt" הנה חברה הנותנת ייעוץ לבכירים המחפשים עבודה בהתאם לכישוריהם, באמצעות הפצת קורות חיים לתפוצה רבה של מקומות עבודה פוטנציאליים.
התביעה דנן הוגשה ע"י התובעת נגד הנתבע בעילת לשון הרע, בגין פרסומים שפירסם הנתבע ושלטענת הנתבעת יש בהם עוולת לשון הרע.
הנתבע טוען שמדובר בפרסומים אשר חוסים תחת ההגנות של "אמת דברתי" ו"תום לב", כיוון שלשיטתו התובעת שיקרה אותו כאשר הבטיחה לו שלא ישלם כל תמורה ככל שיתחיל לעבוד בחברת GNE, היא לא הכניסה זאת להסכם ואף תבעה וגבתה ממנו תמורת שירות זה שלא ניתן לו. בנוסף לטענתו, הפירסום נעשה כדי להגן על מחפשי עבודה אחרים ומדובר בהבעת דיעה על היתנהגות התובעת.
בהתאם למבחנים שנקבעו בע"א 4534/02 שוקן נ' הרציקוביץ לבחינת האחריות בהתאם לחוק לשון הרע, המשמעות הסבירה של ההתבטאויות בענייננו, כאשר הנתבע פירסם שהתבועת שיקרה ורימתה אותו, שהוא מייעץ שלא להיתקשר עימה, מהוה לשון הרע במסגרת ס' 1.3.
...
סוף דבר: אנ מקבלת את התביעה לעניין האחריות בפרסום לשון הרע.
לגבי 2 הפרסומים הראשונים המשמעותים, הנתבע התנצל ולגבי שאר הפרסומים, שוכנעתי שהוא האמין באמיתותם כפי שפורט לעיל בפסק דין .
אני קובעת שהנתבע ישלם לתובעת 8,000₪ כולל הוצאות ושכ"ט. ניתן היום, י"ב חשוון תשע"ה, 05 נובמבר 2014, בהעדר הצדדים.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2016 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

בעקבות הודעת בזק על הפסקת מתן השירותים למערערת, הוגשה ביום 14/07/09 קובלנה פלילית פרטית, שמספרה ק"פ 10239-07-09, על ידי המערערת כנגד בזק, חברת בזק החברה הישראלית לתקשורת וכן כנגד מנהליה הבכירים, ובכללם המשיבים.
פסק דינו של בית משפט קמא בפתח פסק דינו ניתח בית משפט קמא את יסודותיה של עוולת לשון הרע, בהתייחס לפירסום הקובלנה הפלילית, ודחה את תביעת המשיבים, ככל שהיא מתייחסת לעילת פירסום לשון הרע בגין פירסום הקובלנה הפלילית.
מנגד, נטען על ידי המערערים, כי המערערת הגישה את הקובלנה הפלילית הפרטית כנגד המשיבים ואחרים, תוך רצון להאשימם בעבירת איומים, לאחר שהמערער נועץ עם עורך הדין של המערערת, ומשהשתכנע כי זה הדבר הנכון לעשות בעיניינה של המערערת, אישר את הגשת הקובלנה הפלילית.
באשר לחיוב המערער נטען, כי בית משפט קמא שגה, כאשר החליט להחיל את הוראת סעיף 6 לחוק החברות בנסיבות המקרה והורה על הרמת המסך, בייחוד משלא נתבקש במסגרת כתב התביעה להורות על הרמת המסך, ותביעת המשיבים בגין לשון הרע נדחתה.
...
לאור כל האמור, צדק בית משפט קמא, משהטיל אחריות אישית על המערער, ואין מקום להתערב בקביעתו זו של בית משפט קמא.
יחד עם זאת, משהמשיבים לא סבלו מהוקעה חברתית כתוצאה מהגשת הקובלנה הפלילית, לא שוכנענו, כי זהו המקרה, שיש לפסוק את הפיצוי שישולם למשיבים בהכרח על הצד הגבוה.
סוף דבר אנו מקבלים מקצת מערעורם של המערערים, באופן שהחיוב הכספי שהושת על המערערים, ביחד ולחוד, לכל אחד מן המשיבים יעמוד על סך של 20,000 ₪.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו