תביעת לשון הרע בגין פרסומים ותלונות כוזבות

רקע כללי התובעת הגישה תביעה זו, בעילה של לשון הרע, כנגד הנתבעים, בגין פירסום כתבה על מכירת ביצים מקולקלות, בהתאם לחוק איסור לשון הרע התשכ"ה 1965 (להלן: "החוק").

עוד ראוי להדגיש, כי לנוכח טענת ה"קנוניה", התובעת בחרה במודע שלא להגיש תביעה כנגד מר בוטח עצמו, אף שלטענתה הוא מסר תלונת כזב.

...

שוכנעתי כי ברעם אכן האמינה בתום לב לדברים שמסר לה בוטח, ונוכח שכנוע פנימי עמוק בדבר החשיבות להביא את הדבר לידיעת הקוראים, ערכה את הכתבה ובצעה את הפרסום.

בנסיבות אלה, שוכנעתי כי מירב הנזק שנגרם לתובעת, אם לא כולו, היה נגרם גם אם היו הנתבעים מתנסחים באופן זהיר יותר, כמתואר לעיל.

לאחר שאני שוקל את מכלול השיקולים, לרבות העובדה שמדובר בתביעה לפיצוי בסך 750,000 ֹ₪, בטענה לתלונת שווא מבויימת, ולקנוניה בין המתלונן לעיתון על רקע סכסוך עסקי, כאשר בסופו של דבר "ההר הוליד עכבר", נראה לי כי ראוי לחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, בפיצוי מינורי וסמלי בסך 10,000 ֹ₪ .

לפני תביעה בעילה של לשון הרע בגין פרסומים במקומון בפתח תקווה בקשר עם התובע, עורך דין במקצועו.

בהמשך ניתנו דוגמאות לטענות שהועלו, וכן נכתב כי: "את תגובתו של היועץ המשפטי לשעבר לא ניתן היה להשיג, למרות שפניות חוזרות ונישנות לקבלת תגובה שנעשו באמצעות הטלפון הסלולרי וטלפון קוי. חבר הדירקטוריון מסר בתגובה: "הגשת תלונות במישטרה ופרסומן ברבים, מעידה על כך שמדובר בתלונות כזב, שכן חקירה אמיתית מבוצעת, לפחות בראשיתה, באופן חשאי ודיסקרטי. פירסומה רק מלמד על הרצון להשמיץ ולפגוע, בעוד שהתלונה ריקה מתוכן. הכספים שהוצאו באישורי הוצאות רק לטובת מיתב רק בסמכות ורק מתום מטרה שמיתב תפעל בשקיפות, על פי מינהל תקין ועל פי דין". לדבריו, דוקא המנכ"ל וחבר דירקטוריון אחר הם שפעלו לכאורה באופן פלילי.

...

אשר לתביעה שבכותרת (ורק בעניינו של מילוא) קבע הבורר בסעיף 123 לפסק הבוררות: "מה שנאמר לעיל לגבי אותו חלק של תביעת לינצר נגד עברון שעסק בפרסומי לשון הרע, נכון גם כאן. הפרסום שבו מדובר, בין שהוא לשון הרע ובין שלא, ובין שחלה עליו אינו מההגנות הקבועות בחוק איסור לשון הרע (ככל שבלשון הרע מדובר) אינו אלא אחד המעשים שעליהם מבוססת התביעה בגין הפגיעה במוניטין שגם בה היה מילוא אחד הנתבעים. תביעה זו התקבלה (אף שבחלקה הקטן מבחינת סכומה ואף שמילוא עצמו לא חויב לשלם בגינה דבר נוכח הגיבוי המלא שקיבל ממילא), ולא ניתן לפסוק בגין מעשה שהיה חלק מעילתה גם פיצוי נוסף "ללא הוכחת נזק". היא נדחית לפיכך מטעם זה, ומבלי להידרש לכל שאר השאלות שהיא מעוררת".

פסיקתא לאור כל האמור לעיל, נדחית התביעה נגד הנתבעים 2 ו- 3.

התובע ישלם לנתבעים 2 ו- 3 הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 15,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

בתיק קמא מתבררת תביעתו של המבקש בגין פירסום לשון הרע וזאת בגין הגשת "תלונת סרק כוזבת ושקרית במישטרה" (מתוך סעיף 5 לכתב התביעה).

...

תוך הבאת החלטת בית משפט מחוזי באר שבע בפש"ר 4049-08-17 מיום 6/7/19 ולפיה בוטל הליך הפש"ר של כליפה לאור הסתרת נתונים ומשהגיע למסקנה כי כליפה אינו ראוי להגנת ההליך.

דין בקשת רשות הערעור להידחות אף ללא צורך בתשובת המשיב וזאת מהנימוקים כדלקמן: א) ככלל, החלטה בעניין הפקדת ערובה להוצאות היא החלטה דיונית – ניהולית אשר מסורה לשיקול דעתה הרחב של הערכאה הדיונית וערכאת הערעור אינה נוהגת להתערב בה אלא במקרים חריגים בהם ההחלטה ניתנה בניגוד לדין או שהיא גורמת לעיוות דין (רע"א 6857/19 שחם נ' רו"ח יואב כפיר סעיף 9 להחלטת כב' הש' ע' גרוסקופף (3.11.19).

לסיכום: א) לאור האמור לעיל, נדחית בקשת רשות הערעור.

התביעה היא לפצוי ללא הוכחת נזק מכוח סעיף 7 לחוק איסור לשון הרע, כולל כפל פיצוי משום שהפירסום היה בכוונה לפגוע.

ב(3) הפרסומים נושא התביעה והאם הם מהוים לשון הרע? ב(3)(א) הפירסום הראשון לטענת התובע, הנתבעים הגישו נגדו תלונת שוא במישטרה, בה טענו כי ביום 19.12.2013 התובע איים על הנתבעת עם סכין.

ההחלטה לחזור מכתב האישום מעידה כי התביעה המשטרתית עצמה סברה, על אף התעוד אודות אשפוזו של התובע, כי, לכל הפחות, אין בתעוד רפואי זה לבדו משום ראיה מספקת להוכחת הטענה, לפיה הארוע שתיארו הנתבעים לא אירע או שתלונת הנתבעים הייתה כוזבת, שכן לא ניתן לשלול את האפשרות שאדם, למרות היותו מאושפז, ייצא מתחומי בית החולים במהלך האישפוז ויחזור בחזרה.

...

דין חלק זה של התביעה להידחות, אפוא, כבר מטעמי היעדר הפירוט, והדיון להלן לגופו של עניין הוא מעל לצורך.

סוף דבר התביעה נדחית.

התובע ישלם לנתבעים הוצאות משפט בסך של 15,000 ש"ח. המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים.

התובע טוען, כי 2 תלונות ניסגרו מהסיבה "חוסר אשמה" וכי על הנתבעת לפצותו בגין פירסום לשון הרע ובין נזקים ממוניים (שכירת שירותי עורך דין להתמודדות עם ההליכים הפליליים).

פירסום תלונה כוזבת במישטרה מהוה פירסום לשון הרע על פי הפסיקה.

עם זאת ביחס לתלונה בתיק מס' 305509/2014 בגדרה התלוננה הנתבעת על תקיפת בת זוג הגורמת חבלה של ממש ועל איומים, יש מקום לקבל התביעה גם אם תיק זה ניסגר מהסיבה "חוסר בראיות" בין בשל היות התלונה פירסום לשון הרע ללא אמת בפירסום ובין לאור העובדה שפרסום זה נעשה גם במסגרת תצהיר ועדות בבית המשפט לעינייני מישפחה בבקשת צו ההגנה שהגישה הנתבעת – אגב צו הגנה עם השלכות משמעותיות שכן מאז שניתן לא שב עוד התובע לדירת הצדדים עד אשר רכש אותה בפרוק השתוף.

...

נפסק פיצוי בשיעור 20,000 – בע"א 7426/14 עו"ד אורי **** – ביהמ"ש העליון פסק בין היתר, כי המערערות הגישו ביודעין תביעות אונס כוזבות כנגד אורי **** וכי אין מנוס מלחייב את המערערות בפיצוי לפי חוק איסור לשון הרע .

)15 , לא עומדות לנתבעת ההגנות שבסעיפים לאור כל האמור לעיל התביעה מתקבלת בזה באופן חלקי ואני מחייב הנתבעת לשלם לתובע פיצויים בסך כולל של 46,000 ₪ שישולמו בתוך 30 יום מהיום )25,000+16,000+5000.

( כן אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע הוצאות הליך זה בסך 3500 ₪ (התובע לא היה מיוצג אך שולם שכר עדים).