תביעת לשון הרע בגין פרסום שלילי על עבודות צביעה

הנתבע טען שהדבקת הכתוב מהוה לשון הרע עפ"י הוראות סעיף 1(1) ו 2 (ב)(1) לחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה – 1965 ועתר לקבלת פיצוי ללא הוכחת נזק בגין פירסום לשון הרע בסך של 32,000 ₪; עוגמת נפש בסך 1,000 ₪ והחזר הוצאות בגין שכירת עובד ניקיון אחר ותשלום בעבור חומר נקוי בסך של 500 ₪.

התובע הסביר שמאחר והנתבע סרב בסיום העבודה לפתוח את הדלת נאלץ התובע להדביק את חשבונית המס על דלת דירתו אך אין בכך פסול והדבר אינו מהוה לשון הרע.

סעיף 6 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) התשל"א -1970 (להלן: "חוק החוזים תרופות") קובע שהפרה היא יסודית כאשר "אדם סביר לא היה מתקשר באותו חוזה אילו ראה מראש את ההפרה ותוצאותיה". בעיניינו, הוכח שבפני שהתובע ביצע הפרה יסודית של ההסכם לניקיון הדירה, שכן הנתבע ציין בפניו שמדובר בדירה לאחר שפוץ, בהתאם סוכם על מחיר גבוה בעבור הניקיון והנתבע אף נתן דגשים לניקוי הדירה לרבות נקוי אבק וכתמי צבע מהחדרים והרהיטים.

במקרה דנן, אין חולק, שאנשים סבירים היו מייחסים לפירסום משמעות שלילית והנתבע הצטייר כבעייתי, בפרט כשמדובר בדייר חדש שאינו מוכר לדיירים ועפ"י הכתוב בחשבונית סרב לשלם בעבור עבודת ניקיון ואף הוזמנה מישטרה למקום.

בעניינינו, הוכח, כאמור, שקיימת זהות בין תוכן הפירסום למציאות ומכאן שניתנת לתובע הגנת "אמת בפירסום". בהתאם, התביעה בגין איסור לשון הרע- דינה להדחות.

...

בענייננו, הוכח, כאמור, שקיימת זהות בין תוכן הפרסום למציאות ומכאן שניתנת לתובע הגנת "אמת בפרסום". בהתאם, התביעה בגין איסור לשון הרע- דינה להידחות.

סוף דבר: לפיכך, התביעה העיקרית – נדחית.

התביעה שכנגד – נדחית אף היא.

בית משפט השלום בבאר שבע ת"א 56315-02-17 אגודה לשמירת זכויות הפרט ואח' נ' צבע הקשת - מעבדה ללוחות אופסט ושקפים בע"מ ואח' תיק חצוני: בפני כבוד השופטת אורית ליפשיץ תובעת אגודה לשמירת זכויות הפרט ע"י עו"ד ענת קדרון ועו"ד אסף חדי כהן נתבעים 1.צבע הקשת - מעבדה ללוחות אופסט ושקפים בע"מ 2.יוסי כהן 3.אמיר כהן ע"י עו"ד מנשה צ. יאדו פסק דין

ביום ה- 14/11/16 פנתה התובעת לנתבעים וביקשה פיצוי בגין הפלייתה, אלא שהנתבעים סירבו ואיימו בהגשת תובענה בגין לשון הרע, היות ונציגת התובעת, הגב' יעל סלוק, אשר נפגעה עד עמקי נשמתה מהנתבעים, כך לטענתה, פירסמה חוות דעת שלילית עליה בעמוד הפייסבוק שלה.

לא רק זאת, אלא שהנתבעים אינם חולקים למעשה על עובדות התביעה כלל ועיקר, ומצהירים כי אכן סירבו לספק לתובעת שירותי דפוס, לא בגלל סוג העבודה הנידרש או כל סיבה אחרת הקשורה לאופי העבודה המתבקש, אלא אך ורק בשל זהותה של התובעת ואופייה של התובעת שלטענת הנתבעים, כל מטרתה לקדם "בין היתר, קיום יחסים אסורים על פי ההלכה" ( סעיף 1.6 לסיכומי הנתבעים).

...

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, פרוטוקולי הדיון וסיכומי הצדדים, הגעתי להכרעה כי התשובה הינה חיובית וכי דין התביעה להתקבל ולהלן נימוקי: חוק איסור הפלייה נחקק בשנת 2000 על מנת "לקדם את השוויון", ככותרת החוק, והוא אוסר על הפליה בכניסה למקומות ציבוריים ובהספקת מוצרים ושירותים, מטעמים שונים כגון גזע, דת, לאום, נטייה מינית, גיל, ועוד.

סבורתני כי דין טענות הנתבעים כי ייצור מוצר בשונה מהספקתו, אינו מוגן בחוק איסור אפלייה במוצרים, להידחות.

" סוף דבר נוכח כל האמור לעיל, דין התביעה להתקבל.

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו ת"א 42867-06-15 קריסטל עבודות צבע בע"מ ואח' נ' בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ לפני כבוד השופט רחמים כהן תובעים 1. קריסטל עבודות צבע בע"מ 2. חנוך קריסטל ז"ל 3. רות קריסטל 4. דפנה קריסטל 5. יהודה הדי הופמן ע"י ב"כ עוה"ד יואב נרי והדס גרייפנר נתבע בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד ישראל בכר ועומר קלנר פסק דין

תובע 4 לא העיד בתובענה, על אף שהוא מבקש סעדים כספיים בגין פגיעה בשמו הטוב, בגין נזקים לא ממוניים ובגין פירסום לשון הרע (סעיפים 146, 147 לסיכומי התובעים).

בפתח חוות דעת המומחה, רו"ח סוקולובסקי, נכתב, ש"בעקבות אותם החזרות בוצע פירסום שלילי על ידי חברת בי.די.איי.

אכן, קיים קושי בקביעת ממצאים בנוגע לנזקים, שנגרמו לכאורה לתובעים עקב הפירסום השלילי הנטען, על סמך חוות דעתו של רו"ח סוקולובסקי או על סמך תחשיבה של שרון.

...

מאחר שהכלל הוא, שהמוציא מחברו עליו הראיה, התובענה ביחס לרכיב זה – נדחית.

  נוכח המסקנה, שלא ניתן לקבוע ממצאים על בסיס חוות דעתו של מר מילר, לא הוכחה עילת עשיית העושר ולא במשפט.

סוף דבר נוכח כל האמור, התובענה נדחית במלואה.

גישה דומה המטה את נקודת האיזון לעבר חופש הביטוי בבחינת פירסום ביקורת צרכנית במרחב הוירטואלי הובעה בעיניין ת.א. (י-ם) 17461-09-15 ב' ל' אוטומוטורס בע"מ נ' אפרייט, פורסם ביום 23.5.2017, שם נדחתה תביעת לשון הרע ביחס לפירסום בדף ה"פייסבוק" של הנתבע שכלל הבעת דיעה שלילית ובקורת על שירות שקבל ממוסך התובעת.

בעיניין ת.א. (ת"א) 19072/02  ד"ר כנען נ' ואלה תיקשורת בע"מ פורסם ביום, 4.7.2010, נדחתה תביעת ווטרינר נגד נתבע שרכש ממנו חתול ופירסם הודעה בפורום החתולים בפורטל האנטרנט תחת הכותרת "אזהרה ממרפאה ווטרינרית - חוויה אישית" ובעניין ת"א (שלום חי') 63077-06-15 איי פאב בע"מ נ' ליבי זסלבסקי בורדמן פורסם ביום 14.11.2019, נדחתה תביעת לשון הרע בגין פירסום בפייסבוק של הנתבעת שתיאר את -היתנהלות התובעת, בין היתר, כ"עקיצה גדולה שלא לומר גניבה", עם אזהרה שלא להתקרב -למקום.

כן נטען כי הפרסומים שבוצעו לא היו על העבודה שבוצעה אלא על אופיים של התובעים.

הגנת אמת בפירסום - על מנת לבחון את הטענה כי חלה כאן הגנת אמת דברתי, יש לבחון את התביעה שכנגד ולהכריע אם אכן עבודת הנגרות הייתה רשלנית והאם טענות הנתבעים לעבודה חובבנית ולא מקצועית ולאי לקיחת אחריות על טעויות שנעשו במסגרת העבודה, נכונות הן. הגנת אמת בפירסום קבועה בסעיף 14 לחוק, הקובע כדלקמן: "במשפט פלילי או אזרחי בשל לשון הרע תהא זאת הגנה טובה שהדבר שפורסם היה אמת והיה בפירסום ענין צבורי; הגנה זו לא תשלל בשל כך בלבד שלא הוכחה אמיתותו של פרט לוואי שאין בו פגיעה של ממש". ההגנה הקבועה בסעיף 14 לחוק כוללת שני יסודות, היסוד הראשון נוגע למידת האמיתות של הפירסום ואילו היסוד השני נוגע למידת העניין לציבור שבאותו הפירסום.

בסיכומים טענו התובעים בעיניין זה כי בנספח ט' לתצהיר אורלי מיום 13.11.17, כתבה ויטי לאורלי כך "אומר שהיינו מבסוטים מעבודת הנגרות של הארונות". כלומר, לא מצוין במייל חזיתות פגומות או דלתות עקומות ולא צביעה מחוספסת וכי אלה טענות שלא עלו כלל בטרם הגשת התביעה.

...

למען לא ייצא הנייר חסר אציין, שלאור השתלשלות העניינים בין הצדדים, לא מצאתי לנכון לקבל את עתירת הנתבעים לפיצוי כספי בגין עוגמת נפש בסך של 40,000 ₪, סכום שערכו לערך כסכום התמורה ששולמה בגין העבודות, והיא נדחית בזאת.

לסיום חלק זה, מתקבלת התביעה שכנגד בחלקה.

סוף דבר התביעה בטענה לעוולה על פי חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה- 1965 של התובעים כנגד הנתבעים – נדחית.

ביום 24.6.2020 במהלך הפגנה בתל אביב נגד גירוש מהגרי עבודה וילדיהם, כאשר התובע מנגד משמיע קריאות לגירושם, התקרב הנתבע לעבר התובע וקרא לעברו קריאות "תחזור לכלא", "סרסור", "רועה זונות" "יודו נאצי" "יא נאצי", "לך לכלא" "לך לזונות שלך" "ראיתי אותך ראיתי אותך עם זונות", "לך לזונות סרסור", "ערס". על רקע זה הגיש התובע תביעה בגין פירסום לשון הרע, בגדרה תבע פיצוי ללא הוכחת נזק בסך של 70,000 ₪ על פי סעיף 7א(ב) לחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965, ולחלופין פיצוי נזיקי בסך של 140,000 ₪.

בעיניין ת"א (שלום ת"א) 56910-09-17 זינגר נ' מדיקל טכנולוג'יקל קורפוריישין בע"מ (פורסם בנבו, 5.7.2020) נקבע: "והרי לא כל תאור שלילי של אדם במסגרתן של קללות וגידופים יהווה "לשון הרע". נהפוך הוא.

אינני מקבלת את טענת התובע כי המילה "ערס" נאמרה על ידי הנתבע בהתייחס למוצאו האתני של התובע, לצבע עורו ולגזעו.

...

התנהגותו של התובע פועלת להפחתת רף הפיצוי, אולם אין בידי לקבל את טענת הנתבע כי לאורה אין לפסוק לתובע כל פיצוי, ולחלופין שיש לפסוק פיצוי לבוז של שקל אחד.

סכום הפיצוי לא היה משתנה, גם אילו הייתי מגיעה למסקנה שביתר האמירות מושא התביעה מהוות פרסום לשון הרע כמשמעותו בחוק.

סוף דבר מכל האמור, הנתבע ישלם לנתבע סך של 6,000 ₪, בצירוף החלק היחסי של האגרה כיחס הסכום שנפסק לסכום התביעה (8.5%).