מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעת לשון הרע בגין פרסום באינטרנט על חנות ירקות

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

תביעת לשון הרע, בגין פירסום באנטרנט של צרכן בחנות ירקות.
...
לאור כל האמור לעיל אני קובע כי חלה על הפרסום הגנת תום הלב, כאמור בסעיף 15 לחוק.
סוף דבר - התביעה נדחית.
התובע ישלם לנתבע הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 11,700 ₪, תוך 30 יום מהיום.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2017 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

זוהי תביעה כספית ע"ס 311,065 ₪ שהוגשה בעילה חוזית ולשון הרע ע"י התובעות, שהן עמותה לחקר הקבלה המפעילה את מרכז הקבלה, והוצאת מרכז ללימוד קבלה שמנהלת את המערך השוטף של המרכז לקבלה ומפעילה את חנויות המרכז ופעילויות נוספות.
ביום 21.2.12 פורסמה כתבה באתר האנטרנט של מעריב לפיו אמרה הנתבעת "הם אמרו לי שאדם צריך לקחת את מה שהוא צריך ולתת את מה שהוא יכול... שהתרומה צריכה להיות כואבת... לטענתה ברגע שנגמר לה הכסף לתרום היא נשלחה לדרכה בידיים ריקות....זה לא קורה פיתאום , הכל הדרגתי וקורה לאט מאוד , אתה עובר תהליכים של שיכנוע עד שאתה מאמין במאת אחוזים לכל מה שיוצא להם מהפה, בסוף אתה מבין ששיקרו לך , היא אומרת, הם עושים שימוש לרעה בשם הקבלה ופועלים לתועלתם העצמית". התובעות עותרות לחייב את הנתבעת להשיב להן סך 84,465.9 ₪, בגין הפרת ההסכם נכון ליום הגשת התביעה , ו- 200,000 ₪ בגין 2 הפרסומים של לשון הרע.
בגין פירסומי לשון הרע תשלם הנתבעת לתובעות, ביחד ולחוד, סך 40,000 ₪.
...
אני קובעת שהנתבעת הפרה את ההסכם סוף דבר אני מקבלת את התביעה לעניין לשון הרע.
בגין פרסומי לשון הרע תשלם הנתבעת לתובעות, ביחד ולחוד, סך 40,000 ₪.
אני מקבלת את התביעה לעניין הפרת ההסכם.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2015 בשלום כפר סבא נפסק כדקלמן:

בהנחה שכן – האם חייבים גופי התיקשורת האחראים לפירסום בעוולה לפי חוק איסור לשון הרע, או שעומדת להן הגנה מאלו המנויות בחוק זה. אלה השאלות העיקריות המתעוררות במסגרת תובענה זו. העובדות התובע, ניסים אבוטבול, יליד 5.1.1991, הוא בן למשפחת אבוטבול מנתניה (להלן – "מישפחת אבוטבול").
כאן המקום להבהיר כי הנתבעות 1, 2 ו-6 הודו בסעיף 6 לכתב הגנתם בפרסומים אלה (וראו גם סעיף 20 לתצהירו של מר משה נוסבאום), ועל כן אין לקבל את טענת בא כוחם המלומד בסיכומיו כי התובע לא הוכיח את עצם הפירסום, משום שהסתפק בהגשת תדפיסים מאתר האנטרנט של נתבעת 6, והגם שקטעי הווידאו נימסרו לו במסגרת הליך גילוי מסמכים – לא מצא לנכון להגיש את הפירסום המקורי.
אמנם, לאחרונה נפסק כי, ככלל, תנאי לקיומה של חובה לעדכן או לתקן את הפירסום הוא כי הדבר התבקש על ידי הנפגע [דנ"א 2121/12 פלוני נ' ד"ר אילנה דיין אורבך (18.9.2014), פסקה 83 לפסק דינו של הנשיא א' גרוניס], וזאת מן הטעם העקרי של מניעת פגיעה נוספת במושא הפירסום, אולם בנסיבות בהן ברור כי הנפגע מעוניין בתיקון הטעות, ובנסיבות בהן מי שדיווחה על הטעות הייתה, כנטען על ידי מר מאירי, באת כוחה של המשפחה, הנני סבור כי ראוי היה שהעיתון יפרסם הודעת תיקון אף על פי שלא קיבל לידיו פניה רשמית לעשות כן. התוצאה התובע זכאי לפצוי בגין פירסומי לשון הרע שפירסמו הנתבעות 1, 2 ו-6 מזה (שני פרסומים) ונתבעת 5 מזה (פירסום אחד).
...
בהתחשב בטיב הפרסומים להם אחראיות הנתבעות, במספר הפרסומים, בהקלות שעומדות לזכות כל אחת מהן, בטיב ההתנהגות של נתבעת 5 כאשר נודעה לה הטעות מיד לאחר הפרסום, בנתונים שהובאו לגבי שמו הטוב של התובע ובכך שלא פעל להקטין את נזקו, וכן בשים לב להסתלקותו של התובע מעילת תביעה אחת (נגד כל הנתבעות) בשלב קדם המשפט, ומעילת תביעה אחרת (נגד נתבעות 1, 2 ו-6 בלבד) בשלב הסיכומים (עילת תביעה שקבעתי כי לא הוכחה כלפי נתבעת 5), אני מחייב את הנתבעות 1, 2 ו-6 לשלם לתובע, ביחד ולחוד, סך של 10,000 ₪.
נתבעות אלה הגישו שתי בקשות בעניין לבית המשפט ובסופו של דבר נתן בית המשפט (כב' השופטת מ' בן ארי) ביום 12.2.2013 החלטה המורה לתובע לגלות המסמכים, וביום 14.2.2013 החלטה משלימה המורה לו להשיב על השאלון.
נוכח האמור לעיל החלטתי להימנע מלפסוק לתובע הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד. המזכירות תמציא לצדדים את פסק הדין בדואר ובאמצעות הפקס.

בהליך הטרדה מאיימת וצו הגנה (ה"ט) שהוגש בשנת 2023 בשלום קריות נפסק כדקלמן:

אשר לאירועים הנוספים להם טוענת המבקשת מס' 1, המשיב טוען כי אין לו עניין בה כלל, וכי לא הגיע לתעד אותה בחנות הירקות כטענתה ולא צילם אותה שם ובאשר להתכתביות בווטספ למעט התכתבות אחת בה טען כי הנה מפעילה פרופיל פקטבי לא היתייחס אליה כלל.
בעבר, בבחירות הקודמות לרשויות המקומיות שנערכו בשנת 2018, כעולה ממוצג מש/1 ניתן נגדה צו מניעה על ידי יו"ר ועדת הבחירות האזורית חיפה, בשל הישתתפות בפעילות פוליטית של ראש העיר, בשל פירסום פוסטים תומכים באתר הפייסבוק של ראש העיר.
עם זאת, בין אם מדובר בביטוי מוגן ובין אם לאו אינני סבור שבמקרה זה יש בפירסום ברשת משום פגיעה בשלוות חייה של המבקשת המצדיקה צו למניעת הטרדה מאיימת, להבדיל מהליך אזרחי רגיל על לשון הרע או פגיעה בפרטיות (ראה: רע"א 6861/22 יוספה ברק טמיר נ' ד"ר שרון אלרעי פרייס [ניתן ביום 31.10.2022]).
כך למשל, מצאתי טעם בטענות המשיב בדבר הדרך להגעת צלום המסך המקורי לידי המבקשת מס' 1 ואי חשיפת מלוא העובדות על ידה, אך ייתכן ונדרשת שמיעת עדים נוספים שהיו שותפים למשלוח אותן הודעות כמו גם צוים לספקיות התוכן כמו גם מינוי מומחה לאינטרנט ורשתות חברתיות שייתן חוות דעת מקצועית בנושא זה. פתוחה הדרך בפני המבקשת מס' 1 להגיש תביעה אזרחית מתאימה, אך הצדקה למתן צו למניעת הטרדה מאיימת אין כאן.
...
המחוקק בסעיף 4(ד) לחוק הטרדה מאיימת, העניק במקרים שיש אינטרס ציבורי ליועץ המשפטי לממשלה את האפשרות לבקש צו למניעת הטרדה מאיימת, כמו גם לנפגע עצמו, ואין לאפשר לרשות הציבורית עצמה לתבוע צו מעין זה, במקום היועץ המשפטי לממשלה.
המסקנה הינה כי דין בקשתה של המבקשת מס' 1 למתן צו למניעת הטרדה מאיימת, להידחות.
למרות האמור, באשר לדרך בה המשיב וחברו ביצעו את השאלות למבקש מס' 2, אני סבור כי המגע עם המבקש מס 2 היה צמוד מדי ללא מרווח מספיק למבקש מס' 2.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום הרצלייה נפסק כדקלמן:

ההגנה על שמו הטוב של הנפגע מעוגנת באיסור על פירסום לשון הרע ובקביעה כי במקרים מסוימים תהא בלשון הרע משום עבירה פלילית או עוולה אזרחית.
יישום הדין וההלכה על הפרסומים מושא התביעה אין חולק כי הפרסומים נשוא כתב התביעה הם "פירסום" כמשמעותו של מונח זה בסעיף 2(ב) לחוק איסור לשון הרע.
כן נימנע הנתבע מלזמן לעדות את הנתבע 4 שכעולה מהתצהירים הוא שפירסם בפועל חלק מהסרטונים והכיתובים, ובכך יכול היה לנסות להפריך הטענה כי אין לו חלק בפרסומים, אך הוא לא עשה כן. אין לקבל את טענת הנתבע כי לא הוא העלה את הפרסומים לרשת האנטרנט.
...
דומה שאין נוסחה מדויקת המאפשרת את תרגום השיקולים הרלבנטיים לסכום כספי, ועל כן ההכרעה בעניין זה נעשית בסופו של דבר בדרך של אומדן (ראו: שנהר, דיני לשון הרע (1997), עמ' 370-403).
לסיכום הנתבע ישלם לתובעת 1 פיצוי בסך 50,000 ₪.
נוכח הפער שבין סכום התביעה לבין הסכום שנפסק לתובעת בסופו של דבר, על הנתבע לשלם לתובעת שכ"ט עו"ד בסך של 10,000 ₪ וכן סך של 5,000 ₪ בגין הוצאות משפט.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו