מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעת לשון הרע בגין פוסט פייסבוק בשפה הרוסית

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

עוד נטען, כי המבקשת פרסמה ברשת "פייסבוק" פוסטים בשפה הרוסית, בהם עודדה את תושבי השכונה, לקוחות הסניף, לחתום על העצומה והשחירה את פני המשיבה.
השני, פיצוי לפי חוק איסור לשון הרע בגין הפרסומים הנטענים.
"בתובענה של עובד או נציג ארגון עובדים נגד מעסיק או נושא משרה אצלו, או של מעסיק או נושא משרה אצלו נגד עובד או נציג ארגון עובדים, בקשר ליחסי עבודה, שעילתה עוולה אזרחית לפי חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965; לעניין זה, "נושא משרה" – מנהל פעיל בתאגיד, שותף למעט שותף מוגבל, ממונה על העובד ופקיד האחראי מטעם התאגיד על תחום זכויות עובדים;"
...
לאחר שבחנתי את טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי אין מקום, בשלב מקדמי זה של ההליך, לסילוק התביעה על הסף מחמת חוסר סמכות עניינית.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

בסמוך לתאריך 30.8.16, פירסם המערער "פוסט" ברשת פייסבוק (להלן: "הפוסט" או "הפירסום"), בתוך קבוצה המנוהלת בשפה הרוסית, המכונה "נהריה שלנו", נגד עסקו של המערער.
המערער הגיש תביעת לשון הרע בגין פירסום זה וטען כי הפירסום מתחלק לשני חלקים; הראשון, שלמערער טעויות קבועות במחירים; והשני, כי המערער חייב את המשיב חיוב כפול בכרטיס האשראי.
...
" כאמור לעיל, דעתי כדעת בית משפט קמא, כלומר, הפרסום אינו בלתי סביר ולכן חלה חזקת תום הלב בענייננו לפי סעיף 16(א) לחוק, גם אם נבחן סעיף 16(ב)(3) לחוק, נמצא כי לא הייתה כוונה בפוסט להביא לקריסת בית העסק "ולפגוע בו במידה גדולה". בטרם סיום, ראוי להעיר כי אומנם התוצאה במקרה זה מובילה למסקנה כי בנסיבות העניין, הפרסום נשוא הערעור סביר ותם לב, ביתר היתר, בשל חשיבותה הרבה של הביקורת הצרכנית, אך ברי שתמיד חשוב להקפיד ולהתנהל בדרך ארץ, בסבירות, במידתית ולהשתמש בשפה מקובלת וראויה, וגם אם תהיה מנומסת, אין להפחית מחשיבותה; יחד עם זאת, אסור לה לביקורת להיות פוגענית במידה העולה על הנדרש, ויש להקפיד על כך, ואף לדקדק בניסוחה ובדרך זו לדאוג לכך שפגיעתה תהיה פחותה ככל שניתן.
מכל המקובץ לעיל, מתבקשת המסקנה כי לא נפלה שגגה או טעות בפסק דינו של בית משפט קמא המצדיקה התערבות ערכאת הערעור.
סוף דבר: על יסוד כל האמור לעיל , אני מחליט לדחות את הערעור.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

ביום 30.8.16 פירסם התובע "פוסט" ברשת פייסבוק בתוך קבוצה המנוהלת בשפה הרוסית ומכונה "נהריה שלנו" בה חברים דוברי רוסית (להלן: "הפירסום" או ה"פוסט").
כיום אין חולק כי הפוסט בו עוסקת התביעה מהוה 'פירסום' כמשמעותו בחוק [רע"א 1688/18 סרנה נ' נתניהו (15.4.2018)], והשאלה היא אם מדובר בלשון הרע? בהתאם לשלב הראשון בניתוח ביטוי במסגרת עוולת לשון הרע, כפי שנקבע בעיניין שוקן, יש לבחון האם מפרשנות אובייקטיבית של האמור בפירסום עולה כי מדובר בלשון הרע.
...
לאור כל האמור לעיל אני קובע כי חלה על הפרסום הגנת תום הלב, כאמור בסעיף 15 לחוק.
סוף דבר - התביעה נדחית.
התובע ישלם לנתבע הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 11,700 ₪, תוך 30 יום מהיום.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2022 בשלום נצרת נפסק כדקלמן:

רקע וטענות הצדדים לפניי תביעת לשון הרע בגין פירסום פוסט שפירסמה הנתבעת ברשת החברתית "פייסבוק". לטענת התובע בכתב התביעה, התובע הנו נהג אוטובוס צבורי, אשר בו נסעה הנתבעת.
עניינה של התביעה, כאמור, הוא בפוסט שהעלתה הנתבעת, כאשר הפוסט נכתב בשפה הרוסית והתובע הגיש תירגום עצמאי לתוכן הדברים, כלהלן: "כשהתקרב לתחנה אוטובוס הנהג האט, אך לא עצר. אנשים מופתעים הסתכלו בעקבותיו... אם זה היה מקרה יחיד של היתנהגות כזאת לאנשים, אני מניחה שהייתי שותקת. אבל את הנהג הזה אני מכירה מזמן ולא מהצד הכי טוב. טוב חשבתי לעצמי, מתי שהאוטובוס נעלם מאחורי הפניה, פשוט לא אסע יותר עם הנהג הזה. אבל כמו שאומרים, אדם חושב.. בחזרתי הביתה, אני שוב התברר איתו באוטובוס. היה חם מאוד ולא רציתי לחכות להבא.
...
אשר לתגוביות שפרסמה הנתבעת, יש בהן אמירות אשר יש בהן לבזות ולהשפיל את התובע, אולם סברתי כי הן מבחינת אמירות חסרות טעם, שפת רחוב ועל פי המבחן האובייקטיבי אני סבור כי האדם הסביר אינו תופס את התובע ככזה, ולכן אני קובע כי אין בכך לשון הרע.
יחד עם זאת, שוכנעתי כי הנתבעת כתבה את הפוסט על התובע.
בשל כל האמור לעיל, אני קובע כי בנסיבות העניין לנתבעת קמה חזקה להגנת תום הלב, והתובע, עליו הנטל, לא הוכיח קיומן של נסיבות סעיף 16(ב) לחוק ולא סתר חזקה זו. סוף דבר התביעה נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום באר שבע נפסק כדקלמן:

התובעת פירסמה פוסט בפייסבוק נגד הנתבעות, בקבוצת "באר שבע נט" בשפה הרוסית, בה חברים אלפי חברים.
כך, "...לא כל גידוף, ולא בכל הנסיבות, יקים עילת תביעה מכוח חוק איסור לשון הרע. "קללות וגידופים מהוים לצערנו חלק מהחיים החברתיים במדינה, ולפיכך קיים חשש שהכרה שיפוטית גורפת בגידופים כב'לשון הרע' תביא להצפת בתי-המשפט בתביעות שזו עילתן. זאת ועוד: ככל שהשימוש בגידופים שכיח יותר, כך נעשית פגיעתם לקשה פחות, עד כי אמירת גידופים מסוימים בנסיבות מסוימות לא תיגרום עוד לפגיעה ממשית"" (רע"א 10520/03 בן גביר נ' דנקנר (12.11.2006)).
בת"א (ת"א) 16294/08 גולדרינגר נ' תמרי מצא בית המשפט באשר לגידופים דוגמאת "את מנהלת בית זונות, בית זיונים" כי "מדובר בגידופים ובשפת רחוב, אשר אינם מחמיאים, בודאי למושאם, אך אין בהם, כמובן, משום אמת עובדתית, וכך אף יובנו ע"י 'האדם הסביר'...כך גם נפסק לגבי גינויים וגידופים כדוגמת "בהמה", "כלבה", "חזירה", "אשפה", "זונה" ו"חולת נפש", שהם אינם עולים כדי לשון הרע וזאת משקולי מדיניות משפטית ולאור הנסיבות בהן נאמרו.
...
מכל האמור עולה כי הנתבעות לא הוכיחו את התביעה שכנגד ודינה להידחות.
סוף דבר שני הצדדים לתביעה שלפני סבלו מיחסי שכנות עכורים, שטוב שהגיעו לסיומם.
משכך נדחות התביעה והתביעה שכנגד.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו