הדור השני של יישומים, קהילות ותקשורת באנטרנט, אשר כונה Web 2.0, אופיין בשיתופיות, שהפכה את הרשת מ"קריאה" בלבד ל"קריאה וכתיבה".
בת"א (שלום ת"א) 19072-08 ד"ר כנען דוד נ' וואלה תיקשורת בע"מ (פורסם בנבו, 4.7.10) נדונה תביעה בגין פירסום לשון הרע, שהגיש התובע, וטרינאר העוסק אף בסחר בחתולים, נגד נתבע שרכש ממנו חתול, ופירסם הודעה ב"פורום חתולים" שבפורטל האנטרנט "וואלה", תחת הכותרת "אזהרה ממרפאה וטרינארית - חוויה אישית", מאחר והוא חש מרומה מאופן ניהול המשא ומתן לרכישת החתול על ידי התובע.
בבר"ע 850/06, 1632/07 (מחוזי חי') מור נ' ברק אי. טי. סי. (1995) החברה לשירותי בזק בנלאומיים בע"מ, פסקות 49-48 (פורסם בנבו, 22.4.07) קבע השופט עמית כי הפרסומים נשוא בר"ע 850/06 שכללו הבעת דיעה באנטרנט לגבי טיב השרות או הטיפול שניתן על ידי המבקש ("התנסיתי בטיפולו בבעיה אחרת והתאכזבתי קשות.. אני נפגעתי מהיחס שלו ומהטיפול בפרט..") אינם מעלים "סיכוי טוב לתביעה" מאחר ועל פניו מדובר בדובר בהתבטאות חד פעמית של לקוח/ה מאוכזב/ת שאיננה עוצמתית או בעלת מטען שלילי במיוחד, ואילו הפרסומים באנטרנט נשוא בר"ע 1632/07, שכללו ביטויים כמו 'רמי מור שרלטן' ו'רמי מור הוא גנב', שנפרסו על פני שלושה חודשים ונעשו באתר מקצועי מוביל בו הקורא הסביר מייחס משקל לדברים המתפרסמים בו, נראים כפרסום החורג מהבעת דיעה לגיטימית ומקימים לתובע עילת תביעה לכאורה שיש בה ממש.
...
למחרת היום, העלתה הנתבעת את רשמיה בפוסט שכתבה בעמוד בחשבון "פייסבוק" שלה, אשר נקרא "Lili Burdman - איפור מקצועי" (צורף כנספח א' לכתב התביעה) (ההדגשות הוספו - א"ג):
"היי! לכל מי שמכיר אותי אני לא מסוג האנשים שנוטים להעלות פוסטים מסוג זה! אבל לצערי הרב לא השאירו ברירה וגרמו לי לעשות צעד זה! רוצים לשתף אותכם בחוויה ממש לא נעימה שעברנו אתמול אני וכל החברים שהיו נוכחים במקום! המקום נקרא 'הספריה' שנמצא מול הום סנטר. מי שלא יודע ההתנהלות שם היא מאוד פשוטה: אתה משלם סכום כסף ובהתאם לסכום ששילמת, אתה מקבל צמיד שמקנה לך אפשרות להזמין שתייה לפי יכולתך 'לכאורה' כן!?, אז זהו שהגענו למקום וכמובן בהזמנת מקומות מראש שולחן לשלושים איש, מסתבר שלא הייתה אפשרות להכניס כמות כזו של אנשים וחלק מהמוזמנים ישבו הרחק מהשולחן על הבר! ... אז אחרי המקרה הזה רק כחצי שעה (סה"כ) מהרגע שהגענו למקום הועילה בטובה לגשת אלינו המלצרית ולאחר שלקחה את ההזמנה נעלמה שוב ל-20 דקות! לאחר מכן המלצרית הביאה לנו את הצמידים ששילמנו עליהם כל אחד ואחד שמאפשרים לנו להזמין לנו ללא הגבלה, אך את השתייה היא לא הביאה. טוב כאן זה היה השיא כששאלתי מי האחראי או המנהל הצביעו לי שוב על בחור בשם קובי. כאשר ניגשת אליו והתחלתי להסביר את המצב, שאני כבר מחכה כ-35 דקות מרגע ההזמנה שלא נחשב מהרגע שהגענו ולא ניגש אלינו אף אחד, להפתעתי הרבה והלא נעימה הוא התחיל לדבר אליי בגסות רוח ולציין שאני ממציאה דברים בעקבות שכביכול אין מקומות ... ודרשתי ממנו להוריד לי את הצמיד ושאני לא מעוניינת להזמין שם שום דבר והבחור (קובי) מה'סיפריה' סירב בתוקף להוריד את הצמיד בטענה שכביכול שתיתי. ... במקום להתנצל המשיך בדרכו שלו אך ייאמר לזכותו בציניות כמובן הוריד לי את הצמיד! טוב כאשר סוף סוף המלצרית הביאה את השתייה כמות הוויסקי בכוס הייתה פחות מצ'ייסר ואז הבנו את העניין!!!! ברגע שאתה מסיים לשתות את הכוסית שלך ואני אומרת מסיים זה בשלוק אחד! אתה וכל משנמצא בסביבך תחכה כ-30-45 דקות שיבואו ויחליפו לך לכוסית חדשה! ופה בעצם העקיצה הגדולה שלא לומר גניבה! ממש נחמד לקחת מאדם 130 ₪ ובמהלך הישבה ממוצאת בפאב של 3 שעות להוציא לכל לקוח בקושי שלוש כוסות בכמות של פחות מצ'ייסר!!! בדיחה ממש!!! כך אתמול עקצו אותנו! התישו אותנו נפשית מלחכות לשתייה כל הערב! ביזיון אחד גדול. כאשר הגיעה השעה 24:00 בלילה הרמנו לחיים לכבוד יום ההולדת של בן הזוג שלי ואני מציינת שצמיד אחד שולם ונשאר אצלינו, נגש אלי בשיא חוצפתו שוב אדון קובי בצרחות של מה נראה לי שאני מחזיקה כוסית ביד?? אמרתי לו שיש לנו צמיד והוא אצל בעלי! והבחור רץ לעבר בעלי ובלי שום שיחה מקדימה צעק לעברו שהוא מחייב אותו בעוד 30 ₪! על זה שאני שתיתי ... הבחור בשם קובי התלהם לעברו של בעלי הדף הצידה בפרעות את הכסאות והתחיל לאיים עליו וברבריות טיפוסית אמר לו יותר נכון צעק ושוב אני מצטטת 'בוא יאהה גבר, בוא החוצה נראה אותך' ואז שלושה מאבטחים בדרישה של קובי הוציאו את בעלי החוצה וכאן כמובן כל הבלאגן והצעקות היו מצדו של הבחור והתפרעות מכוונת לעבר בעלי על מנת ליצור פרובוקציה בכוונה תחילה! .... כשהבינו שיש בעיה מצדו של המנהל דאג המנהל השני שהיה מאוד נחמד אלינו להכניס את בעלי בחזרה לשוחלן! תעשו לייק ושתפו עם גם לכם הייתה תחושה שגנבו אותכם במקום שנקרא 'סיפרייה' פאב שנמצא ממול הום סנטר איזור תעשייה. על תתקרבו למקום אם גם אתם לא רוצים לעבור גזל! גועל נפש בושה וחרפה לבעלי המקום שנותנים לגיטימציה והתנהגות ברברית ומשפילה כלי אנשים שפשוט רצו לחגוג יום הולדת!".
בעמוד "פייסבוק" של הנתבעת הועלו 113 שיתופים של גולשים.
להדגמה, אביא כלשונן מקצת מהתגובות (שנלקחו מנספח ג' לכתב התביעה):
Zaza Cohen כתבה:
"אני חושבת שמה שעשית עכשיו זה יותר טוב מתביעה משפטית כי אני בטוח לא ייכנס לשם (ובטח לא מי שקורא את זה). מכירה אותך ויודעת שאם הגעת למצב כזה שאת מעלה פוסט אז באמת מישהו שם הסריח!".
Miri Zvi כתבה:
"מקום זוועתי! הם עושים את אותה 'עקיצה' לכולם והקובי הזה שכביכול מנהל את המקום ואין לו שום מושג בשירות לקוחות ויחסי אנוש רק יודע להתלהם ולהשפיל לקוחות שבאים להנות".
"הספריה קריות" כתב:
"ליבי, ביקשת לבטל צמיד כי החלטת שאינך רוצה לשתות הערב, נצפית לוקחת שתיה פעם אחר פעם מאורחים אחרים בשולחן שכן שלמו על צמיד. כשהתבקשת לשלם על השתיה, בעלך איים שהוא לא ישלם על הצמיד, ולא ישלם על השולחן ולכן הוצא החוצה. על פי רישומינו, במהלך שהותך ..".
Libi Burdman כתבה:
"בהצלחה! ההתנהלות שלכם לקויה מן היסוד אתם גונבים אנשים ומתנהגים בגסות רוח ובאלימות מילולית! איך זה שבין כל המגיבים אין אפילו תגובה אחת חיובית ומובן שלשיטתכם אתם ממשיכים להתנהג בצורה מבישה ...".
Itay Zaidenberg כתב:
"שלום לכולם, אני הבעלים של רשת הספרייה ואני נחרד לראות את התגובות שלכם. רשת הספרייה היא רשת חברתית שקמה בשביל לתת לכולם לשתות בלי הגבלה לאורך כל הלילה בלי לעשות חשבון לכסף במחיר מגוחך. לצערי הרב הרבה מאוד לקוחות מנצלים את מסלולי השתייה ומעבירים ביניהם ..".
"מיכל הראל" כתבה:
"אנחנו מבלים בסיפריה בקריית חיים, ויותר מפעם אחת גם חגגנו שם אירועים, מעולם לא נתקלנו ביחס כמו שתיארתם, אלא להיפך תמיד קיבלנו שירות טוב ואדיב וגם מקובי וגם משאר העובדים והמנהלים בסניף".
Noa Loberman כתבה:
"גברתי היקרה בתור מנהלת בספריה בכרמל יצא לי להתקל לא מעט פעמים בלקוחות מהסוג שלך, הספריה הוקמה על מנת לאפשר לאנשים מכל שכבה בחברה לשתות במחיר מצחיק ולהנות יחד. העברת צמידים ושתייה על חשבוננו דבר פסול בהחלט שעשיתם ללא הרף במהלך הערב הינו גניבה לכל דבר ...".
Sarit Lubarsky כתבה:
"גברת ליבי, מעבר לזה שהודעת אפילו בפוסט ששתית אחרי שהורידו לך את הצמיד שזה חוצפה וגנבה, ועזבי את הזמנים שלא מתנגשים בכלל, לספרייה יש גרעין חזק של לקוחות שהם חוזרים, ואפילו קבועים וחוזרים כל שבוע והם כבר נעשו חלק מהמשפחה היפה שלנו!! מה שאמור להעיד לך על משהו ... מקווה שתלמדי לצאת ולהנות מהיציאה כמו שצריך".
Talel Huli כתב:
"הביזיון היחידי זה שאנשים מתלוננים על רשת הספרייה שמקנה לכל לקוח טירוף אווירה משוגעת וכל זה בכלום כסף, אז מי שיש לו תלונות מענות או בעיות מוזמן לצאת למקום אחר ולגמור את הערב ב-500 שקל מינימום וגם ספק אם יהנה כמו בספריה, בנוגע למי ששותה ואין לו צמיד ... למה שהוא לא ישלם על זה? זו גנבה לכל דבר והמנהלים לא אמורים לספוג גם את זה אחרי שהם מספקים אלכוהול ללקוח במחיר בדיחה".
Liran Shostak כתב:
"כל שנה נסגרים פאבים על ימין ועל שמאל. ה'ספריה' הינה רשת הקימת כשנתיים וחצי וכבר צברה מעל 8 סניפים ברחבי הארץ. אם ה'שירות כל כך גרוע' וההנהלה 'כל כך ביריונית' הייתי מאמין שהפאב לא היה מחזיק כמו רוב הפאבים הקמים ונסגרים. יש סיבה שברחבי הארץ כל הסניפים ..".
Juani Sombra כתבה:
"בתור מלצרית ברשת הספריה אני ארשה לעצמי להגיב על פוסט זה. מלצרתי ברשת הספריה ביותר מכמה מאות אנשים שיצאו מחויכים ועם רצון לחזור כל פעם מחדש, אף פעם לא נתקלתי בלקוח עם תלונות כאלה. יאמר לזכות המקום שבכל יום עבודה לפני שהכל מתחיל עושים לעובדי המקום שיחה ..".
Ziv Bartfeld כתבה:
"שלום לכל המגיבים והמעורבים בפוסט המשיב הזה, אחת התגובות פה הייתה על מחאה ברגליים (משמע, לא להגיע). אם המחאה היא ברגליים, כך הוא גם הפרגון. הספריה קיימת כבר מספר שנים ועשרות אלפי הלקוחות שכבר פקדו את המקום יכולים להעיד על היחס החם של המנהלים בכל הסניפים ..".
Micha Mahoten כתב:
"ליבי היקרה אני המנהל של הספריה הסניף הראשי בכרמל. לאחר שקראתי את הפוסט שלך אני אשמח להסביר לך איך הספריה עובדת. ספריה זה בר חברתי והקונספת שלנו הוא מסלולים, כלומר שתיה בלי הגבלה לאורך כל השהות בפאב כמו כן חשוב לציין שהמסלולים שלנו הינם אישים ולא קבוצתיים ..".
"שירן כבירי" כתבה:
"עדיף לשלם 50 ₪ לכוס ולא לחוות את מה שחווינו נראה לי שאתם קצת מתבלבלים בטיפוסים אנחנו הכי לא מהחוסכים חבל שפעם אחת לא עלתה פה תגובה שירותית כמו 'תני לי לעשות לכם חוויה מתקנת אשמח אם תבואו שוב' זה בעיני ביזיון שכל העובדים בחרו לצאת להגנתם זה טבעי לחלוטין חבל שבנתיים היחידים לבוא לשם בטוח לא קירה נקווה שתחכימו ללקוחות הבאים".
"פזית טויטו" כתבה:
"אני וחברות שלי מבלות הרבה בספרייה בקריית חיים, אין לי מושג על מה את מדברת כנראה שהשתיה עלתה לך יותר מידי לראש .. אני ממליצה בחום!!!".
ביום 9.6.2015, עשרה ימים לאחר שהנתבעת העלתה לרשת את הפוסט, היא הסירה אותו מעמוד "פייסבוק" שלה.
בית המשפט קבע כי נוכח תוכנם של הביטויים אשר הוצגו כ"תחושות" ו"דעות", נוכח היותו של התובע וטרינר המציע שירות לציבור וגם אם הוא אינו דמות ציבורית "קלאסית" הרי שקיים עניין ציבורי בפרסום ביקורת על פועלו ועל עיסוקו, ובשים לב למשקל שהאדם הסביר מעניק לפרסומים במסגרת פורומים באינטרנט, לחופש הביטוי ולחשיבותו של השיח הצרכני, דין התביעה להידחות.
סבורני כי בעת יישום "השינויים המתחייבים" לגבי פרסומים של צרכנים בנוגע לשירותים שסופקו להם, קרי - הטיית נקודת האיזון לעבר הערך של חופש הביטוי, יש להביא בחשבון חמישה פרמטרים: (1) יכולת הנפגע להגיב לפרסום על גבי הפוסט; (2) יכולתם של צרכנים נוספים להגיב על גבי הפוסט ("התרופה לדיבור הפוגע - היא דיבור נוסף"); (3) חומרתם של הדברים המיוחסים בפרסום לנפגע; (4) מידת החשיפה של הפוסט; (5) הרושם הכללי המתקבל מתוכן הפוסט והתגובות הצמודות לו. שקלול כל הפרמטרים עשוי להוביל למסקנה שלא כל עובדה שאינה נכונה תיחשב כ"לשון הרע".
לאור הקביעה כי אין לראות בפוסט של הנתבעת ב"פייסבוק" בגדר "לשון הרע", הנני דוחה את התביעה ומחייב את התובעת לשלם לנתבעת שכר טרחת עורך-דין בסך כולל של 10,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.
