יישום המסגרת הנורמאטיבית על המחלוקת בתיק זה:
הפירסום בעניינינו מתייחס למילה "פאדופיל" (משיכה מינית לילדים); לעיסוק בפדופיליה המיוחס לתובע ולהקשריו- עיסוק בפדופיליה ברשת ותלונה שהוגשה כביכול כנגד התובע בהקשר זה.
על מנת לברר האם הפירסום עולה כדי לשון הרע כמובנו בסעיף 1 לחוק, יש לפרש את הפירסום בהקשר אובייקטיבי.
לא זו אף זו- שעה שמדובר בפירסום העולה כדי טענות שיש בהן משום האשמה במעשים פליליים, הרי שכדי לעמוד בנטל זה, יהא על מי שטוען שמדובר בפירסום דברי אמת, להביא ראיות במשקל משמעותי ביותר התואם את חומרת ההאשמות (ע"א 2657/04 וילדר נ' ניסנקורן, פורסם בנבו-19.7.06).
בתצהיר טען, כי הוא חבר ילדות של התובע מגיל 17, וכי "לפני מספר שנים, הגיע רוני טל לדירתי כולו סוער, סיפר לי כי אנס ילדה בת 14 וכי אינו יודע מה לעשות ומבקש את עזרתי". בשל כך טען אותו העד, כי: "5. באותו רגע, כשסיפר על האונס, גירשתי אותו מדירתי ואמרתי שלא אוכל להמשיך להיות איתו בקשר". בסעיף 9 לאותו תצהיר נטען, כי: "לדיון המקדמי בתיק התכוונתי להזמין את אמה של הקטינה ואף הבאתי איתי קלטות בהן משתמע כי רוני טל הודה בפני כי אנס את הקטינה".
התובע היתייחס לתצהיר זה וטען, כי אין מדובר בחבר ילדות שלו; כי קיים בינו לבין העד פער גילאים של כעשור, וכי למעשה המצהיר והנתבע הם חברים ושכנים מזה 23 שנים.
קשה גם להלום מצב דברים, שבו התובע מאשים את הנתבע בעת עימות במישטרה, כי הוא קונה את כל העולם בכסף שלו וכי הוא (הנתבע) יקנה את ראש העיר וסגן ראש העיר, וכאשר הנתבע מגיב כפי שהוא מגיב, בוחר התובע להגיש נגדו תביעת לשון הרע, זאת מבלי לציין, כי באותה דקה (8:16 לסרטון) הוא קינטר את הנתבע, הוציא אותו משלוותו והציג אותו בדרך שבה הציג לפני חוקר המישטרה.
...
אמנם בתיעוד שצורף לתיק בית המשפט על ידי התובע לא נשמע קולו של התובע ואולם שוכנעתי, כי מדובר בצילום חלקי של התרחשות כוללת שהתרחשה בין הצדדים, ואשר רק חלקה הוגש לבית המשפט.
באיזון הכולל אני סבור, כי יש לחייב את התובע בהוצאות בסך של 6,000 ₪ בגין התנהלות דיונית זו.
ו.4.
סוף דבר ותוצאת פסק הדין:
תוצאת הדברים הינה אם כן, כי הנתבע ישלם לתובע סך כולל וסופי של 3,000 ₪, זאת בתוך 40 יום ממועד קבלת פסק הדין, שאם לא כן יישא הסכום הפרשי ריבית והצמדה על פי דין החל ממועד מתן פסק הדין ועד למועד התשלום בפועל.
