תביעת ליקויים בדירה שנרכשה כדירת דוגמא

פיצוי בגין יתרת הליקויים התביעה הוגשה על-ידי נציגות הבית המשותף וכן על-ידי 29 דיירים והתייחסה, בהתאמה, לרכוש המשותף ול-22 דירות.

איחור במסירה סעיף 8.2 להסכם המכר לדוגמא, שצורף כנספח א' לכתב התביעה, קובע כי: "מבלי לגרוע מן האמור בסעיף 8.1 לעיל ובנוסף על התקופות הקבועות בו, רשאי היזם – מכל סיבה שהיא ומבלי שתחול עליו חובת הנמקה כלשהיא – לדחות את מועד המסירה לתקופה נוספת שלא תעלה על 60 יום. מוסכם כי במקרה כאמור, לא יראו בפגור של עד 60 יום מצד החברה במסירת החזקה בדירה לקונה משום הפרה כלשהיא של חוזה זה או הוראה מהוראותיו על-ידי היזם." סעיף 8.4 להסכם המכר קובע כדלקמן: "החברה תשלם לרוכש פיצוי מוסכם בגובה 300$ בגין כל חודש של איחור מעל 60 ימים כאמור בסעיף 8.2 להלן, אשר אינו תוצאה מאי השלמת מהחודש השלישי לאיחור בלבד. פרט לפצוי המוסכם, לא יהיה הקונה זכאי לכל פיצויים אחרים או נוספים שהם, בכל צורה או אופן שהם". הצדדים חלוקים בשאלה האם משנמסרה דירה באיחור העולה על תקופת החסד (שישים יום), יש לפצות את הדייר בגין כל תקופת האיחור או בגין התקופה העולה על 60 יום בלבד.

...

משכך, נוכח הוראות חוזה המכר בענייננו, אין מקום להורות על תשלום פיצוי בגין איחור במסירה עבור החודשיים הראשונים ואני דוחה את התביעה גם בראש נזק זה."

הוצאות משפט התובעים זכאים להחזר הוצאותיהם כדלקמן: החזר אגרת בית משפט – 25,192 ₪; שכר טרחת המומחים מטעם התובעים: 14,428 ₪; חלקם של התובעים בשכר טרחת המומחה מטעם בית המשפט: 41,400 ₪; אשר על כן, אני מורה לנתבעת להשיב לתובעים את הוצאותיהם בסך 81,020 ₪.

סופו של דבר הנתבעת תשלם לתובעים את הסכומים הבאים: א. 178,8744 ₪ בהתאם לטבלה שבסעיף 78 לפסק הדין.

יפים לעניין זה דברי בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט עמית) בתא 889/98 אופק ואח' נ' שיכון עובדים בע"מ ואח' (1.5.2005): "מעשה של יום ביומו, שעובר להגשת תביעה שעניינה ליקויי בניה, רוכש הדירה פונה לקבלן בדרישה לתקן את הליקויים המפורטים בחוות דעת של מומחה מטעמו, חוות דעת שעל פניה, היא "מנופחת" ונועדה להרשים את הצד השני או את בית המשפט, בסכום הנקוב בה לגבי כל אחת מהדירות.

לטעמי, אין הקבלן חייב להעתר לדרישה לתיקון ליקויים השנויים במחלוקת בתום לב. כך לדוגמה, הקבלן לא חייב להעתר לדרישה להחלפת כל הריצוף, אם הוא סבור, כי אין מקום לדרישה מרחיקת לכת מעין זו. מנגד, על הקבלן חובה לתקן תוך זמן סביר את הליקויים שאינם שנויים במחלוקת, ולהציע, בתום לב, מנגנון לבירור הליקויים השנויים במחלוקת, באשר הקבלן מוחזק כמי שיודע על הליקויים, לעיתים, אף מבלי שקבל הודעה פורמאלית על קיומם – ע"א 2299/99 שפייר ואח' נ. חברת דיור לעולה בע"מ, פ"ד נה(4) 213, 227.

...

בנסיבות אלה, נראה לי שזכותו של המוכר לערוך תיקונים בעצמו מוצתה, בלא הצלחה, ואין לכפות על הקונה תיקונים חוזרים של אותו מוכר, שאיבד את אמונו ואת חזקתו באותו עניין.

מקובלת עליי טענת הנתבעת, כי ליקויי בנייה הם לעיתים בלתי נמנעים, וכי פסיקת פיצוי בגין נזק לא ממוני שגררו תיעשה רק בנסיבות המצדיקות זאת.

יחד עם זאת, משטורטרו התובעים ע"י הנתבעת כמפורט לעיל, ונאלצו להידרש להליך משפטי, סבורני כי הם זכאים לפיצוי מסויים גם בגין עוגמת הנפש והטרחה שנגרמו להם.

סיכום העולה מן המקובץ כי אני מקבלת את התביעה בחלקה ומחייבת את הנתבעת לשלם לתובעים: בגין הליקויים כמפורט בחוות דעת המומחה מטעם בית המשפט – סך של 30,953 ₪ (סכום חוות הדעת בתוספת מע"מ ו- 30% בגין ביצוע ע"י קבלן מזדמן); ובגין הנזק הלא ממוני – סך של 3,000 ₪; סה"כ 33,953 ₪.

בפני תביעה לפיצויים בגין ליקויי בניה, בענין הדירה החדשה שרכשו התובעים מהחברה הנתבעת.

לדוגמה, כאשר נישאל אם אין לו תמונות והוא לא בטוח בפגם, הוא השיב "אין לי תמונות זה היה מסוג הפגמים האלה, או שברים במשטח העליון של הגלזורה או לאורך []שול[] הקאנט של האריח" (ע' 6 ש' 13-15).

...

סוף דבר: הנני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעים יחד ולחוד פיצויים בגין ליקויי בניה בסך של 38,113 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961 מיום 30.5.2017 ועד לפרעון בפועל; כן תשלם הנתבעת לתובעים יחד ולחוד פיצויים בגין עוגמת נפש, בסך של 10,000 ₪.

הנתבעת תשלם לתובעים יחד ולחוד, בנוסף, כשיפוי חלקי בגין האגרה, סך של 1,250 ₪.

עוד תשלם הנתבעת לתובעים יחד ולחוד, שכר טרחת עורך דין בסך של 5,850 ₪.

מעשה של יום ביומו, שעובר להגשת תביעה שעניינה ליקויי בניה, רוכש הדירה פונה לקבלן בדרישה לתקן את הליקויים המפורטים בחוות דעת של מומחה מטעמו, חוות דעת שעל פניה, היא "מנופחת" ונועדה להרשים את הצד השני או את בית המשפט, בסכום הנקוב בה לגבי כל אחת מהדירות.

לטעמי, אין הקבלן חייב להעתר לדרישה לתיקון ליקויים השנויים במחלוקת בתום לב. כך לדוגמה, הקבלן לא חייב להעתר לדרישה להחלפת כל הריצוף, אם הוא סבור, כי אין מקום לדרישה מרחיקת לכת מעין זו. מנגד, על הקבלן חובה לתקן תוך זמן סביר את הליקויים שאינם שנויים במחלוקת, ולהציע, בתום לב, מנגנון לבירור הליקויים השנויים במחלוקת, באשר הקבלן מוחזק כמי שיודע על הליקויים, לעיתים, אף מבלי שקבל הודעה פורמאלית על קיומם – ע"א 2299/99 שפייר ואח' נ. חברת דיור לעולה בע"מ, פ"ד נה(4) 213, 227.

...

סוף דבר הנתבעת מסרה לתובע דירה עם ליקויי ריצוף מהותיים, ולמרות שתיקנה ליקויים מהותיים בחדרי הרחצה לאחר הגשת התביעה, נותר הליקוי המהותי בדירה.

בגין ליקויי בניה ודיור חלוף תשלם הנתבעת לתובעים סך של 73,067 ₪.

בגין נזק לא ממוני תשלם הנתבעת לתובעים סך של 15,000 ₪.

מעשה של יום ביומו, שעובר להגשת תביעה שעניינה ליקויי בניה, רוכש הדירה פונה לקבלן בדרישה לתקן את הליקויים המפורטים בחוות דעת של מומחה מטעמו, חוות דעת שעל פניה, היא "מנופחת" ונועדה להרשים את הצד השני או את בית המשפט, בסכום הנקוב בה לגבי כל אחת מהדירות.

לטעמי, אין הקבלן חייב להעתר לדרישה לתיקון ליקויים השנויים במחלוקת בתום לב. כך לדוגמה, הקבלן לא חייב להעתר לדרישה להחלפת כל הריצוף, אם הוא סבור, כי אין מקום לדרישה מרחיקת לכת מעין זו. מנגד, על הקבלן חובה לתקן תוך זמן סביר את הליקויים שאינם שנויים במחלוקת, ולהציע, בתום לב, מנגנון לבירור הליקויים השנויים במחלוקת, באשר הקבלן מוחזק כמי שיודע על הליקויים, לעיתים, אף מבלי שקבל הודעה פורמאלית על קיומם – ע"א 2299/99 שפייר ואח' נ. חברת דיור לעולה בע"מ, פ"ד נה(4) 213, 227.

...

לאור מסקנה זו אין לקבל את עמדת המומחה כי הפילר ברכוש המשותף יוצר הפרעה לשימוש בחניה, ואין לקבל מסקנתו כי על הנתבעת לזמן יועצים לפתרון הבעיה.

סוף דבר כאמור לעיל, מסתכם הנזק בגין ליקויי בניה בסך של 37,943 ₪ ולסכום זה יש להוסיף פיצוי בסך 5,000 ₪ בגין נזק לא ממוני.

על כן אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע סך של 42,943 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין ממועד הגשת התביעה.