בסוף חודש ינואר 2020 הגיע הנתבע 1 לביקור בדירה יחד עם התובע, במסגרתו טען הנתבע 1 בפני התובע כי העבודות אשר בוצעו קודם לכן בדירה נעשו באופן לקוי, ועל כן יש לבצע עבודות שפוץ נרחבות בדירה, לרבות החלפת מערכות חשמל ואינסטלציה, החלפת ריצוף, החלפת חלונות והתקנת תריסים חשמליים, סיוד וצביעת הדירה, התקנת מזגנים ועבודות נגרות (להלן: "העבודות").
לכתב התביעה צורפה חוות דעתו של מהנדס הבניין דן באואר (להלן: "המומחה"), מיום 10/8/2020 (צורפה כנספח 9 לכתב התביעה), שם פורטו הליקויים בבצוע העבודות, לרבות, ליקויים בריצוף הדירה אשר גרמו לשקיעה והתנדנדות אריחים; ליקויים בעבודות צבע וטיח – הדורשים תיקון של יישור בסרגלים וצביעה חוזרת; ליקויים בעבודות חשמל ותקשורת אשר בוצעו בנגוד לתקנים ובאופן המהוה מפגע בטיחותי המסכן חיי אדם, וכן לוח חשמל שלא הושלם כנדרש; וליקויים בעבודות אינסטלאציה – בדמות התקנת צנורות עם מחברים, וזאת בנגוד לתקן, באופן שגרם לנזילה.
...
אני קובעת אפוא שהנתבעים 2,3, ו-4 פעלו שלושתם, בזמנים הרלוונטיים לתביעה, כעסק אחד, ללא הפרדה, וכי שלושתם לקחו חלק בעבודות הנגרות ובהתקשרות מול התובע ו/או מול הנתבע 1.
בהיעדר ראיה בעניין זה, אין מנוס מהכרעה על דרך האומדנה תוך הערכה של שווי העבודות שסופקו, מתוך הסך של 93,000 ₪.
סוף דבר
הנתבע 1 התקשר עם התובע בחוזה לביצוע עבודות שיפוץ בדירתו של האחרון ובתוך כך שימש כקבלן ראשי לשם ביצוען.
