תביעת ליקויי בנייה נגד יזמית ובעל מניות

עוד נטען בכתב ההגנה, בין השאר, כי אין יריבות של התובעות למול הנתבעת 1 שהיא חברה שהתאגדה רק לאחר קרות האירועים (וקודם לכך שהנתבעות ידעו על קיום טענות מצד התובעות); כי לא בוצעה פנייה אליהן מאת התובעות מהלך תקופה ארוכה (פנייה יחידה בוצעה בשיחה או שיחות טלפון בחודש מאי 2012); כי התביעה לוקה גם בהתיישנות, שהוי ומניעות וכדומה.

מטעם הנתבעות – מר נצאר עלי מחמד נצאר (בעל מניות ומנהל); מר סמיר דחדל (איש מכירות); עו"ד סאמי שחאדה; המהנדס עמית דוידוביץ.

בחודש מאי 2012 נערכה שיחה (או שמא שתיים) בין מר דורון לוי (להלן: "דורון") לבין מר סמיר דחדל (להלן: "סמיר"), ביוזמת דורון.

הערה וסיכום לא מצאתי בטיעוניהם האחרים של הצדדים או בשיקולים אחרים, כדי לשנות את תוצאות הדיון לגופו של עניין (ע"א 578/17 יבלינוביץ נ' פרטנר תיקשורת בע"מ (18.11.2018); ע"א 2112/17 גרסט נ' נטוויז'ן בע"מ ((2.9.2018; רע"א 1491/16 פלונית נ' פלוני (14.4.2016); רע"א 9294/09 חן נ' בנק הפועלים (25.3.2010); ע"א 4861/05 שיכון עובדים נ' מנהל מסוי מקרקעין (11.8.2008); ע"א 84/80 קאסם נ' קאסם, פ"ד לז(3) 60 (15.6.1983)), ובכלל האמור לגבי רלוואנטיות ותחולת הוראות שנכללו בתקן ישראלי 2378 חלק 2, בהנתן בין השאר, הוראות מפמ"כ 378 (מיפרט מכון התקנים), פירסום התקן לאחר קבלת היתר הבנייה אולם לפני ביצוע עבודות החיפוי בבניינים; השוואת דרך החיפוי על ידי התובעות להוראות הנ"ל; משמעות מצבם (השונה) של לוחות החיפוי Sand Blaster A47; היחס בין עובי האבן לבין חוזק הכפיפה (להבדיל מהיחס בין עובי האבן לבין עומס השבר); תוכנה המדויק של השיחה הטלפונית בין דורון לסמיר וסבירות הגרסאות לגבי תוכן שיחה זו; הסתפקות התובעות בשיחה עם סמיר ללא ניסיון לשוחח עם הבעלים (נצאר); טענות השהוי והנזק שניגרם לנתבעות בשל העידר יכולת לבצע בדיקות בעצמן, לרבות לגבי אופן ביצוע החיפוי על ידי התובעות; אי צירוף, על ידי התובעות, של ההזמנה (בה צוין: "נגד הגיד מותז חול") לכתב התביעה או לגילוי המסמכים; משמעות הפער בין כמות הלוחות שסופקו לתובעות לבין הכמות בה לכאורה נעשה שימוש בבניינים (האם מדובר בפחת מוגבר או שמא נעשה שימוש באבן במקומות נוספים); האם נעשה שימוש בלוחות החיפוי בבניין מס' 4; משמעות, אם בכלל, שהתובעות הן שבחרו וחפצו רק באבן הקונקרטית[footnoteRef:8]; ועוד.

...

שונות בהעדר חבות לפי העילות אליהן נדרשו התובעות[footnoteRef:7], דינה של התביעה להידחות.

משדין התביעה להידחות, אין צורך להרחיב בדבר.

] התביעה נדחית.

חלק ראשון – מהות פסק הדין ורכיביו; מי ומי בהליך; תוכן עניינים מהות פסק הדין ורכיביו עניינו של פסק דין זה הוא תביעה על סך של 464,764 ₪ שהגישו רוכשי דירה כנגד חברה יזמית וכן בעל מניותיה והדירקטור היחיד בה. התביעה הוגשה בשל ליקויי בניה, אי התאמה וכן ירידת ערך בשווי הדירה וכן בשל ראשי נזק נוספים.

...

במסגרת דיון זה אתייחס לדברים הבאים: חוות דעת הצדדים ומעמדה של חוות דעת מומחה בית המשפט; התייחסות לדרישת התובעים לעלויות נוספות לאלה שנכללו בחוות דעת מומחה בית המשפט; התובעים לא הרחיבו חזית – אין לקבל טענת הנתבעים לפיה יש להפחית סך של 54,153 ₪ מתביעתם; סוף דבר הקובע שהתובעים זכאים לסך כולל של 161,518 ₪ בגין ליקויי הבניה וכן סך של 10,000 ₪ בגין דיור חלופי.

סוף דבר אשר על כן אני קובע כדלקמן: אני מחייב את הנתבעת 1 בתשלום הסך של 171,518 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 27/5/20 ועד למועד התשלום בפועל.

אני מחייב את הנתבעים 1 ו-2 ביחד ולחוד בתשלום הסך של 110,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 27/5/20 ועד למועד התשלום בפועל.

אני מחייב את הנתבעים 1 ו-2 ביחד ולחוד בתשלום הוצאות משפט וכן שכר טרחת עו"ד בסך כולל של 30,000 ₪.

בית משפט השלום בתל אביב - יפו ת"א 51282-09-19 רז נודלמן ואח' נ' א.ש.ד. שאן - יזמות ובניה בע"מ ואח' לפני כבוד השופטת אפרת בוסני התובעים: 1. אורטל רז נודלמן 2. רועי נודלמן ע"י ב"כ עו"ד אלי מור הנתבעים: 1. א.ש.ד. שאן - יזמות ובניה בע"מ 2. יצחק אברהם ע"י ב"כ עו"ד דורון אלקיים ושות' פסק דין

התביעה מוגשת גם נגד נתבע 2 (להלן: "הנתבע") בעל המניות העקרי והדירקטור היחיד בנתבעת 1 בעילה להרמת מסך ההיתאגדות.

התובעים טוענים בכתב התביעה שהנתבעת לא ביצעה את היתחייבותה כחברת בנייה לספק דירה תקינה; כי עבודות התיקון שביצעה הנתבעת בעקבות חוות הדעת הראשונה והשנייה היו חלקיות ולא בוצעו כנדרש; כי בהתאם לחוות דעת השלישית של המומחה מטעמם בדירה נותרו ליקויים שלא תוקנו על ידי הנתבעת במלואם ו/או תוקנו באופן לא מקצועי; וכי הנתבעת אינה זכאית עוד לבצע את התיקונים בעצמה - ועליה לפצות את התובעים במלוא עלות תיקון הליקויים על פי חוות הדעת השלישית, וכן בעלות חוות דעת המומחה מטעמם ובגין עגמת הנפש והשחתת זמנם - סה"כ 128,394 ₪.

...

בענייננו, התובעים לא צלחו את רף המשוכה להוכיח התקיימותן של נסיבות להרמת מסך ההתאגדות ולחיובו של הנתבע בחיובי הנתבעת, והגם שהנתבע לא הגיש תצהיר עדות ולא התייצב למתן עדות - דין התביעה נגדו להידחות.

סוף דבר מכל האמור התביעה נגד נתבעת 1 מתקבלת בחלקה, כך שנתבעת 1 תשלם לתובעים סך של 86,855 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד הגשת התביעה (22.9.2019) ועד למועד התשלום בפועל.

התביעה נגד נתבע 2 - נדחית.

מונחת לפניי תביעה כספית על סך 34,600 ₪ שהגישה התובעת שולמית פרנס בן עטר (להלן – התובעת) נגד הנתבעים משה בר און (להלן – הנתבע 1), גיא אצבעוני (להלן – הנתבע 2) וחברת עיצוב אחר – יזמות ובנייה בע"מ (להלן – הנתבעת 3 או החברה).

התובעת צרפה לכתב התביעה הסכם לעבודות שיפוצים מיום 18 לאוגוסט 2019 (על נספחיו), אישור ביצוע העברה כספית, תיכתובות ווטספ של בעלה רפי בן עטר עם הנתבעים, תיכתובות ווטספ שלה עם הנתבעים, מכתבים משנת 2020 של התובעת ובעלה אל הנתבע 1 והנתבעת 3 בהם דורשים בני הזוג בן עטר את תיקון הליקויים, חשבונית מס/קבלה בדבר תשלום בגין ליטוש מדרגות ודו"ח ליקויי בנייה שערך מפקח הבנייה מר תומר משעול, שהעריך את עלות תיקון הליקויים בסך של 158,184 ₪ (כולל מע"מ).

הנתבע 1 הוסיף וטען אין עילה לתביעה אישית נגדו, מאחר שהתובעת היתקשרה עם הנתבעת 3 שהיא חברה בעירבון מוגבל, וכי לא הוגן שהנתבע 2, שאף הוא בעל מניות בנתבעת 3, יישא בתשלום של 5,000 ₪ ואילו הנתבע 1 יישא ביתרת סכום פסק הדין בסך של קרוב ל-30,000 ₪.

...

בהקשר זה אני דוחה את טענת הנתבע 1 לפיה הפנייה של התובעת אליו נעשתה באיחור ולאחר תקופת ה"בדק", שכן עולה בבירור כי התובעת ובעלה פנו אל הנתבע 1 מספר פעמים במהלך שנת 2020, כאשר העבודות הסתיימו רק לקראת סוף שנת 2019 (לעניין זה ר' הוראות חוק המכר (דירות), התשל"ג - 1973).

לאחר שבחנתי את מכלול הנתונים שהונחו לפניי, בשים לב לעלות הכוללת של העבודות בהתאם להסכם עבודות השיפוצים, תמונות הליקויים, הקבלה שצורפה (ואלו שלא צורפו) והתרשמותי כי הסכומים הנקובים בחוות הדעת של מר משעול היו מופרזים, אני קובע גם על דרך האומדנא כי העלות הכוללת של תיקון הליקויים עומדת על סך של 60,000 ₪, וסכום זה כולל את עלות חוות הדעת שערך מר משעול (שגם בגינה לא צורפה קבלה על תשלום) ועלות ליטוש המדרגות.

סיכומו של דבר התביעה מתקבלת בחלקה.

בני הזוג קינן-תובעים 6 ו-7 בתצהירו של יוסף קינן, נטען כי בעקבות ליקויים בין היתר ברכוש המשותף כגון: ניתוקי אספקת המים והחשמל לדירה, ניתוקי תשתית הגז, תשתיות חשופות בחדר המדריגות, מגורי פועלים בבניין האתר, פסולת בנייה ומפגעי אבק ורעש, רטיבויות, גישה בטוחה, שעות עבודה, תאורה וניקיון חדר המדריגות, נאלצו לעזוב את דירתם ולהשכיר דירה חלופית לתקופה של 14 חודשים, מיום 1.3.16 עד ליום 30.4.17 כאמור בהסכם השכירות ובטופס אישור הארכת השכירות שצורפו לתצהירו (ר' נספח ד') לטענת גילבוע ביצוע עבודת בניה מסוג זה יש בה מעצם טבעה מיטרד וחוסר נוחות כאשר התובעים נתנו הסכמתם ולקחו בחשבון כאמור בס' 3.17 להסכם, כי לא תעמוד להם טענה לקבלת פיצוי כנגד גילבוע בעיניין מיטרד וחוסר נוחות בתקופת הבנייה ובחדרי המדריגות, עוד טוענת גילבוע כי ביצעה את העבודות בהתאם להתחייבויותיה כאמור בס' 8.17 להסכם בו התחייבה לעשות את מרב המאמצים כי נתוק התשתיות לא יעלו על 3 שעות וכן ביצעה את עבודות התשתית בחדר המדריגות בהתאם לקבוע בס' 8.8 להסכם, בשים לב כי לא התקבלה עובר לבצוע העבודות כל תלונה מטעם התובעים כי יש בעבודות אלו למנוע מהם שימוש סביר בדירה.

מלשון כתב הערבות עולה כי הערבים החתומים על הכתב "ערבים ביחד ולחוד לקיום התחייבויות חברת יעקב גילבוע בניה ויזמות בע"מ .. לבצוע עבודות החיזוק והבניה עבור דיירי הבניין .. על פי החוזה אשר נחתם בין היזם לבין דירי הבנין הנ"ל, חוזה מיום 14.08.2014" (ההדגשה שלי – ק.מ.פ), ובהתאמה ערבים נתבעים אלו לקיום מכלול חיובי החברה על פי ההסכם (לרבות לוחות זמנים).

לאור לשון כתב הערבות (וגם לאור סעיפי החיוב שהתקבלו בתביעת קינן, הנוגעים כולם להתחייבויות הנתבעת 1 על פי ההסכם והליקויים בעבודותיה) איני רואה מקום וצורך לידון בשאלת אחריותם האישית של נתבעים 2 ו-3 כבעלי תפקיד/ בעלי מניות בנתבעת 1, ובשאלה האם למי מהם אחריות אישית מכח בחירת אנשי המיקצוע שביצעו את עבודות הבניה באתר אשר הובילו לקיומם של ליקויים או נזקים, שכן דיון זה אינו נידרש.

...

בגין הפרת ההסכם- ישלמו הנתבעים פיצוי מוסכם בסך של 150,000 ₪ (18,750 ₪ לכל דייר כהדרתו בהסכם, קרי לכל תובע), בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה – 12.3.20 ועד ליום התשלום בפועל.

בגין ליקויים ברכוש המשותף- ישלמו הנתבעים לתובעים 1-4, ו 6-8 פיצוי בסך כולל של 46,332 ₪ (9,266.40 ₪ לכל דירה מדירותיהם של אלו, קרי בעלי תתי חלקות 1-5), בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה – 12.3.20 ועד ליום התשלום בפועל.

בגין תביעת קינן ישלמו הנתבעים לאלו, בנוסף, סך של 8,865 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת תביעתם – 13.12.20 ועד ליום התשלום בפועל.