תביעת ליקויי בנייה במדרגות דירה

כך ישנם מעברי רטיבות וחדירת מים, אי התאמות לתכנית המכר כגון במעקה מרפסת הסלון והחניה, פגמים בריצוף, ליקויי נקוז, פגמים תיכנוניים בחלון פינת האוכל, לרבות זכוכית לא רבודה אשר אינה מתאימה לדרישת התקן, ליקויים בתריסים, ליקויים במדריגות הפנימיות בדירה, ליקויים במזקף הראש, ליקויים באדני החלונות ובאיטום, ליקויי איוורור, ליקויי חשמל ועוד.

עוגמת נפש לעניין עוגמת הנפש בתביעות לליקוי בניה יפים דברי בית משפט העליון בע"א 5602/03 סגל ואח' נ. שיכון ופיתוח לישראל בע"מ ואח' [פורסם בנבו]: "בקביעת שיעור הפיצויים בגין עגמת הנפש בגין ליקויי בניה יילקחו בחשבון, בין היתר, טיב הנכס בו נפלו הליקויים – האם מדובר בדירת מגורים, במבנה עסקי או אחר; מה טיב הליקויים, מידת חומרתם, מידת השפעתם על חיי היומיום בדירה; היתנהלות הצדדים עובר להליך המשפטי ובמהלכו; עלות תיקון הליקויים ועוד." התובעים מעמידים את דרישתם בגין עוגמת נפש על סך של 30,000 ₪.

...

בשים לב לכך, שהוצאות המשפט (למעט הוצאות הקשורות לנושא החניה) מסתכמות לסך של 16,921 ₪ אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעים הוצאות בסך של 10,000 ₪ וכן שכר טרחת עו"ד בסך של 20,000 ₪.

אני מחייב את הנתבעת לשלם הוצאות משפט לצד ג' בסך של 10,000 ₪.

אני מורה למזכירות על העברת כל הפקדונות (בסך של 25,000 ₪ ו- 5,000 ₪) על פירותיהם שהופקדו במסגרת ת.א. 13199-11-15 לבא כוח התובעים ולפקודתה.

נטען כי הליקויים בדירה הנם בעיקר ליקויי רטיבות קשים, בין היתר קיימים ליקויים בתחום הריצוף, הבטיחות, בניית מדרגות ובגג הדירה.

בע"א 6540/05 סולל בונה בע"מ נ' אברמוביץ אבנר ואח' , פסקה 18 [פורסם בנבו ] נקבע : "בקביעת גובה הפצוי עבור עוגמת נפש שנגרמה בגין ליקויי בנייה יש להביא במכלול השיקולים, בין היתר, את ייעודו של הנכס (מבנה מגורים, מבנה עסקי או אחר); את טיב הליקויים; מידת חומרתם; מידת השפעתם על שגרת חיי המשתמשים בנכס; היתנהלות הצדדים עובר להליך המשפטי ובמהלכו; ועלות תיקון הליקויים (ראו: עניין סגל, פסקה 16; אביחי נ' ורדי דיני מכר דירות – ליקויי בניה והבטחת זכויות הרוכשים (2001) 421). אשר לשיקול האחרון – עלות תיקון הליקויים – נפסק כי אין לידרוש בהכרח תאימות בין עלות תיקון הליקוי לבין הפצוי שיש לפסוק בשל עוגמת הנפש שנגרמה כתוצאה מאותו ליקוי, שכן לעיתים עלות תקונו של ליקוי מסוים אינה משקפת את עוגמת הנפש שנגרמה בעטיו (ראו עניין סגל, שם; ע"א 611/89 דרוקר זכריה חברה קבלנית לעבודות אזרחיות ופיתוח בע"מ נ' נחמיאס, פ"ד מו(2) 60, 65 (1992) (להלן: עניין דרוקר). עם זאת, על הפצוי בגין עוגמת נפש לעמוד במבחן של סבירות (עניין סגל, שם)." ככלל , ניתן לומר שמרכיבים עקריים לקביעת הפצוי קשורים לאופי הליקוי, מיקומו, הקפו, משך הזמן שארך לתקנו, היתנהלות הקבלן בעיניין, הן לפני הגשת התביעה והן לאחריה.

...

אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעים פיצוי בגין סבל ועוגמת נפש 20,000 ₪ , ובגין אובדן ימי עבודה וביטול זמן (על דרך האומדנא) סך 5,000 ₪, ובסה"כ 25,000 ₪ , צמוד ונושא ריבית כחוק החל מהיום ועד לתשלום בפועל.

אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעים: את עלויות המומחה מטעמם בסך 3,500 ₪ וכן עלות מחצית שכ"ט המומחה מטעם ביהמ"ש 2,500 ₪, סה"כ 6,000 ₪, בתוספת מע"מ, צמוד ונושא ריבית כחוק החל מיום עריכת כל חוו"ד ועד לתשלום בפועל.

אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעים שכ"ט עו"ד 17.55% מן הסכומים שבסעיף 1, 2 לעיל, צמוד ונושא ריבית כחוק החל מהיום ועד לתשלום בפועל.

פסק הדין עסק בתביעה בגין ליקויי בניה שהגישו המשיבים נגד המערערת.

ביום 3.1.15 נערכו בדירה בדיקות הנדסיות ע"י המהנדס ד"ר אברהם בן עזרא שערך חוות דעת ובה ציין כי מצא ליקויים רבים וחמורים, ובין השאר, מעברי רטיבות וחדירת מים, אי התאמות לתכנית המכר כגון במעקה מרפסת הסלון והחניה, פגמים בריצוף, ליקויי נקוז, פגמים תיכנוניים בחלון פינת האוכל, לרבות זכוכית לא רבודה אשר אינה מתאימה לדרישת התקן, ליקויים בתריסים ובמדרגות הפנימיות בדירה, ליקוים במזקף הראש, ליקויים באדני החלונות ובאיטום, ליקויי איוורור, ליקויי חשמל ועוד, כמפורט בחוות הדעת.

המערערת טענה כי מדובר בליקויי בניה שבוצעו בהסכמה בין הצדדים על ידי רוכש דירה בהקשר למוצרים שנבחרו על ידו ועל ידי אנשי מיקצוע מטעמו; בחלקן אף לאחר מסירת הדירה לידיו ולאחר השלמת כל תשלומי התמורה, ובכך טעה בית משפט השלום כשהטיל אחריות בעניינים אלו על היזם.

...

פסק הדין של בית משפט השלום מפורט ומנומק כדבעי ואין מקום לטעמי, להתערב בו. מעבר לנדרש, אומר כי על פי נסיבות העניין, נראה לי שאין לקבל את טענת המערערת שכביכול פסק הדין עוסק בשאלות עקרוניות המשליכות באופן רוחבי על מערכת היחסים בין יזם לבין רוכש דירה.

אשר על כן, ועל יסוד האמור לעיל, אני דוחה את הערעור.

אני מחייב את המערערת לשלם למשיבים הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 10,000 ₪ (סכום כולל מע"מ); זאת תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן יישאו הפרשים כחוק החל מהיום.

לטענת הנתבעת, לאורך השנים, הנתבעת ביצעה עבודות בכ 170 דירות של דיירים שונים בפרויקטים של תמ"א 38, לשביעות רצונם המלאה וכי זו התביעה היחידה כנגדה בגין ליקויי בנייה בדירה.

נוסף לכך, טענה הנתבעת כי מעולם לא הוצע לתובעים כל פיצוי בתמורה להסרת כל איום תביעה וכי מטרת טענה זו היא ליצור מצג כאילו הנתבעת הייתה נכונה לפצות את התובעים, אך הדבר אינו כך. כמו כן, נטען כי המדריגות ניבנו באופן תקני וכי העדר הכלים הסניטריים, נובע מהתנהלות התובעים שלא דאגו לאספקתם במועד.

...

בענייננו, לאחר ששקלתי את מכלול הנסיבות נחה דעתי כי אין לאפשר לנתבעת לבצע את התיקונים ואנמק.

בשים לב לכל האמור לעיל ומשקבעתי אחריותה של הנתבעת, יש לחייבה בפיצוי התובעים בנזקיהם כפי שפורט לעיל.

סוף דבר, הנתבעת תשלם לתובעים את הסכומים הבאים : סך של 140,318 ₪ בגין האיחור במסירת הדירה.

התביעה מתייחסת לליקויי בנייה, לאיחור במסירה, לאי גילוי מידותיו של מקום החניה שהוקצה לדירה (במסגרת "מכפיל חנייה", כפי שיתואר להלן) ולמזגן שהותקן בה. ביום 5/2/21 מינה כב' השופט אילן דפדי את המהנדס מיכאל קרבצ'יק כמומחה מטעם בית המשפט ("המומחה").

ראיתי לנכון לחייב את הנתבעת בפצוי עבור האיחור במסירה עד המועד בו המעלית החלה לפעול, שהרי מדובר בדירה בקומה 5 ולא ניתן לצפות מהתובעים לטפס לדירה במדריגות.

...

באשר לשני הסכומים שנותרו להכרעתי החלטתי שלא לאשר את הסכום שבסעיף 4.2 ולעומת זאת לאשר את הסכום שבסעיף 6.4.

הנתבעת תשלם לתובעים 65,000 ₪ עבור הפגמים בחניה ו-15,000 ₪ עבור עגמת נפש.

הנתבעת תשלם לתובעים 40,800 ₪ עבור האיחור במסירה.

הנתבעת תשלם לתובעים שכר טרחת עו"ד בסך של 25,000 ₪.