תביעת ליקויי בנייה בגין דירה בעכו

בית משפט השלום בעכו ת"א 36365-02-15 מלכה ואח' נ' איתן ראובן בנייה ונכסים בע"מ בפני כבוד השופטת דנה עופר התובעים 1.אילן מלכה ת"ז 025408824 2.מירב מלכה ת"ז 027443613 ע"י ב"כ עו"ד ד' גור הנתבעת איתן ראובן בנייה ונכסים בע"מ ח.פ. 513710459 ע"י ב"כ עו"ד צ' רווה פסק דין

לפניי תביעה כספית בגין ליקויי בניה בדירת התובעים.

...

סך הכל תשלם הנתבעת לתובעים סך של 37,540 ₪.

בנסיבות שבהן הסכום שנפסק בסופו של דבר נופל בעשרות מונים מסכום התביעה, אין מקום לחייב את הנתבעת להחזיר לתובעים את האגרה ששולמה, אלא בהחזר חלקי בלבד.

בנוסף לאמור תשלם הנתבעת לתובעים שכ"ט עו"ד, בסך 7,000 ₪ (כולל מע"מ).

ביום 9.7.13 רכשו התובעות, אם ובתה, מאת הנתבעת שהנה חברה קבלנית, דירה חדשה שנבנתה על ידי הנתבעת, ברחוב בר לב 2/22 בעכו (להלן "הדירה").

על כן הן הגישו את התביעה דנן, שבה עתרו לחייב את הנתבעת בסך של 211,910 ₪, הכולל בתוכו סך של 166,910 ₪ בגין עלות תיקון הליקויים שהתגלו בדירה לרבות פקוח הנדסי ומע"מ, על פי חוות דעת מיום 15.5.15 ערוכה על ידי המהנדסת גב' גלינה גורי, סך של 20,000 ₪ בגין דיור חלופי, הובלה ואחסון, וסך של 25,000 ₪ בגין עגמת נפש.

הנתבעת הכחישה את טענות התובעות ואת הליקויים והנזקים הנוספים הנטענים על ידן, וטענה כי הדירה ניבנתה ברמה טובה ואיכותית, ונמסרה לשביעות רצונן של התובעות כפי שמתועד באישור קבלת החזקה בדירה ובפרוטוקול המסירה של הדירה.

...

דיון לאחר ששמעתי את העדויות ובחנתי אותן על רקע חומר הראיות שהוגש, הגעתי למסקנה כדלקמן: מלבד הכחשה כללית בכתב סיכומיה, הנתבעת לא חלקה על הממצאים וההערכות שנקבעו על ידי אינג' נחמן, ועיקר טענותיה הופנו כלפי משקלה של חוות הדעת, ומיצוי זכותה בביצוע התיקונים בדירה על ידי קבלנים מטעמה.

לאור כל האמור לעיל הנני קובעת כי על הנתבעת לפצות את התובעות בגין הליקויים שנתגלו בדירה, ואשר הוערכו על ידי המומחה מטעם בית המשפט בסך של 56,602 ₪, כולל מע"מ ופיקוח הנדסי.

סוף דבר הנני מחליטה לקבל את התביעה, ומחייבת את הנתבעת לשלם לתובעות את הסך של 56,602 ₪ (סעיף 16 לעיל) בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 13.2.18 ועד התשלום המלא בפועל, וכן סך של 10,000 ₪ (סעיפים 17 ו-18 לעיל), בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

בנוסף הנני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעות את חלקן של האחרונות בשכר טרחת המומחה מטעם בית המשפט, וכן אגרת משפט, וכן שכ"ט עו"ד בסך של 12,000 ₪, והכל בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

התובעים הגישו תביעה זו כנגד הנתבעת לקבלת פיצוי על סך 125,000 ₪ למועד הגשת התביעה 8/7/01, בגין ליקויי בניה בדירה, ברח' משה צורי 16/11 בעכו, שהם רכשו מהנתבעת, על פי הסכם מכר מיום 29/3/96 (להלן: "הדירה").

בישיבה מיום 6/11/05 הסכים ב"כ ההצדדים לחוות דעתו של המהנדס מר זלינגר, המומחה מטעם בית המשפט, כאשר ב"כ הנתבעת סייג הסכמתו בכך שהודיע כי יטען לכך שבית המשפט יתחשב בעובדה שחלפו מספר שנים מאז ביקורו של המומחה הנ"ל. המחלוקת היחידה שנותרה הינה בשאלת ירידת ערך הדירה בגין הליקויים אשר אינם ניתנים לתיקון.

...

באשר לנזק הבלתי ממוני (עוגמת נפש); בנסיבות סבורני כי יש לפסוק פיצוי באומדן גלובאלי ומתון בגין עגמת נפש שתשקף את הנזק שניגרם כתוצאה מרכישת הדירה עם ליקוים בעיקר אלה שלא ניתן לתקנם, והסך של 7,500 ₪ נראה לי מתאים.

בעניין אחרון זה מקובלת עליי דעתו של מומחה בית המשפט כי אין צורך בפינוי הדירה במהלך ביצוע התיקונים, שכאמור הנם נמוכים בהשוואה לסכום שנתבע מלכתחילה.

אשר על כן הנני מחייב את הנתבעת אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעים, את הסך של 5,700 ₪ בגין ליקוי בניה כאמור בחוות דעת מומחה מטעם בימ"ש בצירוף ריבית והצמדה מיום מתן חוות דעת זו, ועד התשלום המלא ובפועל.

בית משפט השלום עכו תא 3288/00 מרים משאלי חברת גב ים לקרקעות בע"מ פסק דין

אמנם באחד מפסקי הדין, דרש בית המשפט כי הדברים ייעשו במפורש בשיעור הזכות כאשר הנכס עובר לצד ג', אך שאר פסקי הדין לא עמדו על כך, ומשאלה פני הדברים סבורני, כי זכות התביעה נותרת קיימת בגין הטענה בדבר היריבות להידחות (ראה גם: אביחי נ. ורדי ועו"ד, דיני מכר דירות, ליקויי בניה והבטחת זכויות הרוכשים.

...

כל צד הביא מהילכותיו ואין צורך לצטט את פסקי הדין והאמור בהם אלא שאני שנידרש להכריע, סבור כי הלכה מסוכמת בצורה נאה, ערעור אזרחי 9418/04 צוות ברקוביץ מאגרי בניה בע"מ נ' ויקטור דמרי (פורסם באתר נבו הוצאה לאור בע"מ): "מעמד מומחה ביהמ"ש – מומחה ביהמ"ש ממונה בהסכמת הצדדים. לא על נקלה יתערב ביהמ"ש שלערעור בפס"ד שניתן על יסוד חוות דעת מומחה מטעם ביהמ"ש היושב כערכאה ראשונה. רתיעת ביהמ"ש לערעורים מפני היתערבות בממצאים עובדתיים של בימ"ש בערכאה ראשונה, גדולה במיוחד בהסכמת הצדדים. עדות מומחה מונה שאינו קרוב אצל הצדדים, ככלי המאפשר לביהמ"ש לקבל חוות דעת ברורה מטעמו שלו בנושאים הטעונים מומחיות, חשובה ביותר. המומחה אינו בא תחת שיקול דעת ביהמ"ש, אך בתחומים מקצועיים מדובר בכלי עזר הכרחי. בנסיבות אלה, כשמדובר בשאלה שבמומחיות, אין מקום להתערב בקביעותיו של ביהמ"ש קמא משנסמך על מומחה שמינה, גם אם זה אימץ את חוות דעתו של מומחה המשיב". עמדה זו היא עמדתי גם במקרה דנן ועל אף המרווחים הגדולים אשר התגלו בין חוות הדעת, אין לי מקום לפקפק ביושרו ויכולתו של המומחה מטעם בית המשפט וסבורני כי יש לאמצה ככתבה וכלשונה.

מחד יש הסבורים, כי הפתרון הסטאטוטורי מצוי בחוק מכר (דירות) התשל"ג – 1973 בסעיף 4 בו שם נקבע כי: "התגלתה אי התאמה או אי התאמה יסודית הניתנות לתיקון, על הקונה לתת למוכר היזדמנות נאותה לתקנה, ועל המוכר לתקנה תוך זמן סביר". מאידך סבור אני כי הוראה זו אינה עומדת בדד שכן אין חולק כי לבית המשפט נתון שיקול הדעת באשר לסעד שיוענק לתובעת, דהיינו תיקונים או פיצויים והנני מפנה בהקשר זה לדבריו של כב' השופט זמיר בע"א 4445/90 עמיגור נ' יצחק מאיוסט, תק – על 94 (2) 674 שלפיהם קבע: "הדבר נתון לשיקול הדעת של בית המשפט קמא, אם ראוי בנסיבות המקרה לתת לצד הנפגע סעד של אכיפה או סעד של פיצויים". מההתרשמות אשר עלתה בפניי עולה, כי הצדדים איבדו כל אמון האחד כלפי רעהו.

סבור אני, כי הדרך הנכונה במקרה דנן, הנה פסיקת פיצוי לטובת התובעת ולא מתן אפשרות לנתבעת או לצדדי ג' להמשיך בעבודות שעה שכבר עבר פרק זמן רב מיום רכישת הנכס ומסירתו עד היום.

לפיכך, בראש פרק זה אני קובע כי הדרך שבה הסתיים פסק דין זה יהיה במתן פיצוי בגין הנזק אשר נגרם לתובעת.

באשר לעוגמת נפש, סבור אני כדעתו של חברי כב' השופט א. אלקיים אשר בא לידי ביטוי במסגרת התיק האזרחי 27999/00 בן צוק ספיר נ' חברת גב – ים וקרקעות בע"מ, בו נקבע כי: "בנסיבותיו של תיק זה לא זכאי התובע לפיצוי בגין עגמת נפש. ההשוואה בין סכום התביעה "191,026 ₪ לצורכי אגרה" לבין קביעתי כי בדירה ליקויים בשווי 13,098 ₪, ביחד עם הקביעה כי התובע לא אפשר לנתבעת למצות זכותה על פי דין לתקן הליקויים, מצדיקה הקביעה כי התובע אינו זכאי לפיצוי בגין עגמת נפש ולכך אוסיף כי בנסיבות אלו לא מצאתי לנכון לחייב מי מהצדדים להשיב לתובע את אגרת המשפט, החזר הוצאות או לחייבם בשכ"ט עו"ד".

באשר לאגרת בית המשפט, כאן כן אני סבור שיש להתערב והתובעת תקבל החזר מהנתבעת של מחצית מאגרת בית המשפט ואילו המחצית האחרת תחולק מחצית הנתבעת ומחצית הצד השלישי.

עניינינו בשלוש תביעות זהות בעיניינן אך לא בסכומן, שהוגשו על ידי שלוש מישפחות שכל אחת מהן הגישה שתי תביעות כנגד הנתבעת; האחת לפצוי בגין ליקויי בניה בדירה שרכשה בפרוייקט שביצעה הנתבעת; והשניה, לפצוי בגין איחור במסירת הדירה באותו פרוייקט.

מדובר בתובעים שרכשו את הדירות לצורך השקעה, ולא הופעל עליהם כל לחץ אובייקטיבי לגור בהן.

עיקרון תום הלב ועיקרון ניהול ההליך ב"קלפים פתוחים", הנם עקרונות יסוד בהליך המשפטי (ת.א (עכו) 52195-02-15 דוד סויפר נ' גיל מנדלסון (פורסם ביום 28.6.18) והפסיקה המוזכרת שם)).

...

. משכך, התובעים הגישו תביעה שגויה משפטית ועובדתית, תוך הסתרה של הסכמי הפשרה עליהם חתמו , והפניה להוראות חוק לא רלוונטיות, ולכן יש לדחות את התביעה על הסף.

המדובר בטענות עובדתיות סותרות, המהוות שימוש לרעה בהליכי משפט והמצדיקות להעתר לבקשה.

לאור כל האמור, התביעות המאוחדות על כל רכיביהן, נדחות.