מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעת ישובים חקלאיים נגד המדינה בגין קיצוץ מכסות מים

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2008 בעליון נפסק כדקלמן:

בשנת 2005 הגישו ארבעים ושלושה ישובים חקלאיים (קיבוצים ומושבים) – ובהם אחד עשר העותרים שבפנינו תביעה נגד המדינה לבית המשפט המחוזי בתל-אביב.
בפסקה המסיימת את סעיף 35 להסדר העקרונות נקבע: "הסיוע האמור מהוה הסדר סופי ומוחלט עם המיגזר החקלאי לעניין קיצוץ מכסות המים בשנים 1999-2004, לרבות לעניין מתן התמיכה בשל הקיצוץ האמור, ולעניין דחייתן של תביעות תלויות ועומדות כנגד המדינה בעניינים הנוגעים לקיצוץ מכסות המים ולתמיכה כאמור, ולא תהיה כל טענה או תביעה כנגד הממשלה בקשר לכך.
...
בעניין הסובסידיות דנן לא מצאנו פגם שנפל בהוראת הסיפא של סעיף 35 להסכם העקרונות.
סיכומם של דברים, לא מצאנו ממש בטענות העותרים – ועל כן דין העתירה להידחות.
בנסיבות הדברים, העותרים ישלמו למשיבים הוצאות העתירה בסכום של 15,000 ש"ח. המשנה לנשיאה א' ריבלין: אני מסכים.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2015 בשלום נצרת נפסק כדקלמן:

בית משפט השלום בנצרת ת"א 23947-04-11 מקורות חברת מים בעמ ואח' נ' מדרך עוז- מושב עובדים התיישבות שיתופית ואח' תיק חצוני: בפני כבוד השופטת עירית הוד תובעת מקורות חברת מים בע"מ ע"י ב"כ עו"ד נ. שוחט - ברנר נתבע הצד השלישי מדרך עוז- מושב עובדים התיישבות שיתופית 57-001243-5 ע"י ב"כ עו"ד א. קליר מדינת ישראל ע"י ב"כ פרקליטות מחוז צפון פסק דין
המושב טוען, כי בעקבות קיצוץ במיכסות המים, פנה בשנת 2004 למשרד החקלאות האיזורי לשם הגדלת מיכסת המים השפירים ובעקבות זאת התבררה לו לראשונה הטעות בקיצוץ המכסה.
לטענתה, הקיצוץ בהקצאות המים נקבע על בסיס הרכב הגידולים כפי שהיה ידוע למשרד החקלאות אשר הנתונים שהיו בידיו נסמכו ברובם על דיווחי הישובים.
אינני מקבלת את טענת המושב לפיה שקולי הנציבות במתן ההיתר נבעו משיקולים זרים ואין בעובדה שמקורות היא חברה בבעלות המדינה בכדי להשליך על עניין זה. כאמור לעיל וכפי שיפורט בהמשך בהרחבה, המושב טוען, כי התשלום המיוחד הוטל בשל טעות בקיצוץ מכסות המים וכי אילמלא הטעות האמורה לא הייתה החריגה הנטענת אשר בגינה הוטל התשלום המיוחד.
בעח"ק 502/06 עזריקם מושב עובדים התיישבות חקלאית נ' נציבות המים נקבע, כי קבלת טענות כנגד ההקצאה שנים לאחר שזו חלפה ועברה מן העולם פוגעת באפשרות של המשיב לנהל את משאב המים החסר ולחייב את הצרכנים לציית להקצאות שניתנו להם.
...
טענות המדינה לטענת המדינה, דין ההודעה להידחות מחמת התיישנות ושיהוי שבגינו נגרם לה נזק ראייתי.
לאור כל המפורט לעיל, מצאתי כי דין ההודעה לצד שלישי להידחות.
בנסיבות המפורטות לעיל, נעתרת לתביעה שהגישה מקורות ומחייבת את המושב מדרך עוז לשלם לה סך של 77,167.8 בתוספת ריבית פיגורים בגין ההיטל המיוחד בנוגע לשנת 2002 וסך של 61,903.8 בתוספת ריבית פיגורים בגין ההיטל המיוחד בנוגע לשנת 2003.
ההודעה לצד שלישי נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2006 בהמחוזי באר שבע נפסק כדקלמן:

ואלה טענותיהם: (א) כמות המים שהוקצתה להם ב-2003, היא כמות שקוצצה באופן ניכר מהשנה הקודמת, אך אותו הקיצוץ נעשה על-ידי נציב המים, מבלי שהדבר התאפשר על-פי "תקנות הקיצוב" (כמובנן להלן) שהיו בתוקף ביחס לאותה השנה.
על-פי סעיף 124ג, ייגבה התשלום המיוחד "כאילו היה מס שפקודת המסים [גביה] חלה עליו", ועל-פי סעיף 126ז: "סכומים שנתקבלו מהטלת תשלום מיוחד, יועברו לאוצר המדינה". הנה איפוא טבעו ומהותו של "התשלום המיוחד" הוא במסגרת סמכויות הפיקוח והאכיפה שניתנו לנציב המים כנגד מפיקים וספקים החורגים ממכסות ההפקה והאספקה של המים.
בהנתן היבט זה של הדברים, איני מוצא כי מסגרתה של תובענה זו, המכוונת כל כולה כנגד מקורות בלבד – ראויה ומוכשרת היא להכרעה בסוגיה זו. זאת הן מתוך כך שהתובעת לא צרפה לתביעתה את הצדדים הראויים לענות בטענות אלה (וביניהם שר החקלאות, נציב המים ומועצת המים), הן מתוך כך שמתוך צימצום הדברים בתובענה זו לעילת התביעה הספציפית ולחוב הכספי הנקודתי – לא נפרשה יריעת הסוגיה המקיפה במלואה.
ובעניין ע"א 7262/00 הנ"ל בעמ' 909: "אכן, לא נמצאת בחוק המים עצמו [המדובר לפני תיקון תשס"ד – י' א'] הוראה המאפשרת 'נתוק' בגין אי-תשלום. אולם הנחת הבסיס בחוק היא כי לכל אדם זכות לקבל מים בעבור תשלום. לדברים אלה, שהובהרו בעיניין כפר פינס וצוטטו לעיל, תחולה רחבה על כל 'תושבי המדינה' ואין הם מוגבלים ליחסי אגודה שיתופית-חברים. הישוב מוכן ומזומן לספק למשיב מים בתשלום, ואין החוק מחייבו להוסיף ולספק מים בלא תשלום. במערכת היחסים החוזית שבין הישוב לבין מקורות צפויים, כאמור, כל תושבי הישוב לניתוק, בגין אי-תשלום חוב מים. על-כן אך סבירה היא פעולתה של הרשות המינהלית שביחסים בינה לבין המשיב, שהוא סרבן תשלום, אין היא מוכנה להוסיף ולספק לו מים ללא תשלום" (ההדגשה שלי – י' א').
...
ו.סיכום פרק הטענות לעניין החיוב העולה מן הדברים עד כה, הוא כי דין טענות התובעים כפי שנטענו בכתב-התביעה כנגד מקורות, ביחס לתוקף חיובם בדמי המים לשנת 2003 – להידחות.
לפנים משורת הדין ועל-מנת לאפשר לתובעים לכלכל צעדיהם כראוי, אני מורה כי הנתבעת לא תפסיק אספקת המים לתובעים בטרם חלוף 30 יום ממתן פסק-דין זה. 7.
סוף דבר – התביעה נדחית וכפועל יוצא מכך מתבטל צו-המניעה הזמני (בכפוף לארכת 30 הימים האמורה לעיל).

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2012 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

עניינו של הערעור בתביעה שהוגשה נגד המערערת-האגודה השיתופית מושב אליפלט, בגין הפרות של חוק ההתיישבות החקלאית (סייגים לשימוש בקרקע חקלאית ובמים), התשכ"ה-1967 (להלן: "החוק").
ביום 26/9/06 חתמה המערערת, אגודה שיתופית בע"מ (להלן-"המערערת" או "האגודה") השייכת למועצה האיזורית "מבואות חרמון", על חוזה חכירה עם מינהל מקרקעי ישראל ועם הסוכנות היהודית, לפיו הוחכרו לה מקרקעין-"משבצת קרקע" לתקופה של 3 שנים לצורך ישוב חקלאי.
טענתה העיקרית של המשיבה – בשמת גלין, מתוקף הסמכה על פי החוק ההתיישבות החקלאית (סייגים לשימוש בקרקע חקלאית ובמים), התשכ"ז-1967 (להלן: "חוק ההתיישבות"), היא כי האגודה קיבלה על פי חוזה החכירה קרקע השייכת למדינה, ולכן היה עליה לשאת באחריות למתרחש בקרקע, לעבד אותה ולמנוע כל הפרה.
סעיף 6 לחוק קובע את הסנקציה בגין שימוש חורג כך: "(א) מי שהפר הוראה מהוראות סעיפים 2 או 3 לגבי קרקע חקלאית פלונית שהוא מחזיק בה או לגבי המכסה האישית שניתנה לגביה, ועל אף התראה בכתב מאת שר החקלאות, או ממי שהשר הסמיכו לכך בהודעה ברשומות, לא חדל מן ההפרה תוך חודש ימים מיום קבלת ההתראה, רשאי שר החקלאות, או מי שהשר הסמיכו לכך בהודעה ברשומות, לתבוע בועדה הפקעת זכותו לגבי אותה קרקע חקלאית ולמכסה האישית שניתנה לגבי אותה קרקע". סעיף 11 לחוק קובע את נטלי ההוכחה בדיון זה כדלקמן: "הוכח בוועדה שאדם זולת המחזיק או שכיריו עשה בקרקע החקלאית פעולות הקשורות בהכשרת הקרקע, בעיבודה, בזריעתה, בשתילתה, בטיפול בצומח הקשור בעיבודה, באיסוף יבולה או בשימוש במים לעיבודה, או נהג בה באופן אחר מנהג בעלים, תהא חובת הראיה על המחזיק שלא נהג בקרקע שימוש חורג". הטענה כלפי המערערת היתה "שימוש חורג" כאמור בחוק.
...
זהו מקרה שבו אין מקום לדחיית הממצאים העובדתיים כפי שנקבעו בפסק-הדין, הממצאים שנקבעו בפסק תומכים במסקנה המשפטית ואין לגלות בפסק כל טעות שבחוק.
אשר על כן הערעור נדחה בזאת.
המערערת תשלם למשיבה הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך של 30,000 ₪ צמוד מהיום.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2012 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

עניינו של העירעור בתביעה שהוגשה נגד המערערת - האגודה השיתופית מושב אליפלט, בגין הפרות של חוק ההתיישבות החקלאית (סייגים לשימוש בקרקע חקלאית ובמים, התשכ"ה-1967 (להלן: "החוק").
ביום 26/9/06 חתמה המערערת, אגודה שיתופית בע"מ (להלן - "המערערת" או "האגודה") השייכת למועצה האיזורית "מבואות חרמון", על חוזה חכירה עם מינהל מקרקעי ישראל ועם הסוכנות היהודית, לפיו הוחכרו לה מקרקעין- "משבצת קרקע" לתקופה של 3 שנים לצורך ישוב חקלאי.
טענתה העיקרית של המשיבה – בשמת גלין, מתוקף הסמיכה על פי החוק ההתיישבות החקלאית (סייגים לשימוש בקרקע חקלאית ובמים), התשכ"ז-1967 (להלן: "חוק ההתיישבות"), היא כי האגודה קיבלה על פי חוזה החכירה קרקע השייכת למדינה, ולכן היה עליה לשאת באחריות למתרחש בקרקע, לעבד אותה ולמנוע כל הפרה.
סעיף 6 לחוק קובע את הסנקציה בגין שימוש חורג כך: "(א) מי שהפר הוראה מהוראות סעיפים 2 או 3 לגבי קרקע חקלאית פלונית שהוא מחזיק בה או לגבי המכסה האישית שניתנה לגביה, ועל אף התראה בכתב מאת שר החקלאות, או ממי שהשר הסמיכו לכך בהודעה ברשומות, לא חדל מן ההפרה תוך חודש ימים מיום קבלת ההתראה, רשאי שר החקלאות, או מי שהשר הסמיכו לכך בהודעה ברשומות, לתבוע בוועדה הפקעת זכותו לגבי אותה קרקע חקלאית ולמכסה האישית שניתנה לגבי אותה קרקע". 11.
...
זהו מקרה שבו אין מקום לדחיית הממצאים העובדתיים כפי שנקבעו בפסק-הדין, הממצאים שנקבעו בפסק תומכים במסקנה המשפטית ואין לגלות בפסק כל טעות שבחוק.
אשר על כן הערעור נדחה בזאת.
המערערת תשלם למשיבה הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך של 30,000 ₪ צמוד מהיום.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו