תביעת ירושה נגד יורש: תביעת ירושה נגד יורש חוקי

לטענתם, פסק הדין ניתן בהליך משפטי בין הורי התובעת בו אושר הסכם ממון בין בני זוג, אך בתיק דנן מי שנתבע אינו אחד הצדדים להסכם הממון, אלא יורשי אבי הנתבעים, אשר נטען שחתם על הנספח מכוחו הוגשה התביעה נגד יורשיו.

...

אינדיקציות אלו מובילות למסקנה שהמדובר בתביעה שאינה במקרקעין, אולם מנגד מתבקש בה סעד של העברת זכויות במקרקעין.

זאת ועוד, נעשו פעולות לביצוע פסק הדין, ולכן דין טענת ההתיישנות להידחות, בהתאם לפסיקה הקובעת, שדי בפעולה שמשקלה כמשקל נוצה על מנת שטענת ההתיישנות תידחה.

סוף דבר הנתבעים יגישו כתב הגנה עד ליום 9.7.2023.

בפניי תובענה כנגד יורשיה של דיירת מוגנת, אשר נפטרה לאחר שנחתם בין הצדדים הסדר גישור בתביעה קודמת, אשר ניתן לו תוקף של פסק דין, על פיו תפנה המנוחה את המושכר, ובתמורה ישולמו לה על ידי התובעת, היא בעלת הבית, דמי פינוי.

...

אבהיר, כי הכרעה בשאלה האם המנוחה הייתה דיירת מוגנת מקורית או נדחית, איננה נדרשת, שעה שממילא איננו עוסקים בשאלה האם קיימים דיירים ממשיכים הנכנסים בנעליה בכל הנוגע לזכות הדיירות המוגנת במושכר.

כפי שפירטתי לעיל, אין בידי לקבל את טענות התובעת בעניין זה, ועל כן קבעתי כי המושכר פונה בהתאם למנגנון הקבוע בהסדר הגישור.

סוף דבר התביעה נדחית.

התובעת תשלם לנתבעים הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 30,000 ש"ח. סכום זה ישולם בתוך 45 ימים מהיום, שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק, מהיום ועד מועד התשלום המלא בפועל.

דיני הביטוח, דיני הנזיקין ודיני עשיית עושר ולא במשפט אינם מבססים תביעה נגד יורש.

עזבון הוא אינו ישות משפטית, אולם עם הוצאת צו הירושה, בהתאם לחוק הירושה, עובר העזבון אל יורשיו.

...

התובעים טענו כי אין הם יודעים את הסיבות הממשיות אשר גרמו לאירוע התאונה, וכי נסיבות התאונה מתיישבות יותר עם המסקנה שהמנוח לא נקט באמצעי הזהירות הסבירים מאשר עם המסקנה ההפוכה.

הנתבעת טענה בכתב ההגנה, כי דין התביעה להידחות על הסף, מאחר והוגשה כשש שנים ממועד התרחשות התאונה, על אף כמה וכמה עת העובדות נשוא התביעה והרלוונטיות להכרעה בה, היו רק בידיעת, בעל הנתבעת, המנוח ישראל לבנטר אשר נפטר במהלך שנת 2017.

אומר בזהירות, כי העובדה שהמבטחת התעכבה בהגשת תביעת השיבוב, ועתה היא מבקשת את מלוא סכום נזקיה בהתאם לחוות דעת שהוצאה מטעמה ומבלי שניתנה לנתבעת האפשרות לסתור את חוות הדעת והנזק הנטען, גורמת לתחושת חוסר נוחות וחוסר הוגנות אך מאחר ושוכנעתי בהתרחשות התאונה ומצאתי כי הנזקים הנטענים תואמים לנסיבות התרחשות התאונה, מצאתי לקבל את התביעה.

בשל כל האמור לעיל, לא הצלחתי להשתכנע באופן וודאי המאפשר לי לקבוע כי המנוח ידע בפועל כי בעת התאונה היה רישיונו שלא בתוקף.

סוף דבר התביעה מתקבלת במלואה, וההודעה לצד ג' מתקבלת אף היא, באופן בו צד ג' תישא בסכום התביעה בסך 25,669 ₪.

היתיישנות תביעה נגד יורשת טענת התובע, לפיה עילת התביעה נגד הנתבעת 2 נולדה רק במועד קיום צוואת הערב, עומדת בסתירה מפורשת ללשונו של ס' 18 לחוק ההתיישנות, תשי"ח-1958 (להלן ולשם קיצור: "חוק ההתיישנות"): "לעניין חישוב תקופת ההתיישנות אין נפקא מינה אם הזכות נתבעת על ידי הזכאי המקורי או על ידי חליפו או אם הזכות נתבעת נגד החייב המקורי או נגד חליפו, ובילבד שאם נסבה הזכות בדרך ירושה, לא תסתיים תקופת ההתיישנות לפני שעברה לפחות שנה אחת מן היום שבו נסבה הזכות." במילים אחרות, על פי הוראות החוק, תביעה נגד יורשת מתיישנת במועד בו היתיישנה התביעה נגד המוריש, ובילבד שחלפה שנה ממועד העברת החוב בירושה.

...

כפי שקבעתי לעיל, אני סבורה שאף אם תתקבל גרסת התובע במלואה, המועד האחרון לפרעון ההלוואה היה, כפי שנרשם בהסכם ההלוואה, ביום 15.5.08, או למצער שנתיים לאחר מכן, דהיינו 15.5.10.

לסיכום אף התובע מסכים שדין התביעה נגד הנתבע 1 להידחות, וכך אני מורה.

אשר על כן, אני דוחה את התביעה מחמת התיישנותה.

לפיכך היות ולא הוגש כתב תביעה נגד יורשיו של מר ספיר, אלא נגד חברה שהוא ניהל והיה בעל 50% ממניותיה דין התביעה להדחות.

...

על יסוד כל האמור לעיל, אני קובע כי התובעת זכאית לשכר טרחה ההסכמי, בשיעור 10%, קרי 39,000 ₪.

סוף דבר לאחר שבחנתי את טענות הצדדים והפכתי בכלל הראיות המונחות לפניי, הגעתי לכלל דעה כי דין התביעה להתקבל במלואה.

הנתבעת תשלם לתובעת סך של 39,000 ₪ בתוספת ריבית והצמדה כחוק מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל כמו כן, הנתבעת תישא בהוצאות התובעת ושכר טרחת עורכי דין בסך 6,000 ₪ בתוספת ריבית והצמדה מהיום ועד למועד התשלום בפועל.