תביעת יורשת לקבלת כספים מקופת גמל של המנוחה

נטען כי מבחנים אלו מתקיימים בעניינינו שכן היורשת היא בגדר חליפתה של העמיתה מכוח היותה יורשת והתובענה נובעת מחברות המנוחה בקופה ומצריכה הכרעה בשאלת זכאותה של הנתבעת בכספים שנצברו בקופת הגמל.

שאלת זכאות היורשת (או המוטבים) לקבל כספים מקופת הגמל מצויה בטבורו של תחום הבטחון הסוצאלי; ודוקו, שאלת זכאותה של היורשת לקבלת הכספים מוסדרת, בין היתר, בהוראות הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר (ראו סעיף 4.5 לכתב התביעה) ובתקנון קופת הגמל אשר אליו ואל סעיפים מפורשים בו מפנה התובעת לא אחת בכתב התביעה (ראו למשל סעיפים 4.6, 4.9, 4.10, 4.11, 4.14 4.16 לכתב התביעה).

...

לאחר שנתתי דעתי לטענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי בית משפט זה נעדר סמכות עניינית לדון בתובענה ובית המשפט המוסמך הינו בית הדין לעבודה; טעמיי יפורטו להלן לאחר פירוט קצר של עיקר טענות הצדדים.

טענת התובעת כי הרציונאליים המצדיקים את ריכוז ההתדיינות בנושאים הנובעים מקופת הגמל אינם חלים כאשר מדובר בתביעה בעילה של עשיית עושר שלא במשפט, אינה מקובלת עלי.

וראו בהקשר זה האמור בבג"ץ אגד בו נדחתה טענת אגד כי מדובר בסכסוך מסחרי בין היתר מהטעם כי מכתב התביעה עלה כי עילות התביעה מבוססות על התחייבויות מכוח הוראות התקנון (סעיף 43 לבג"ץ אגד)- "...במישור המדיניות, בשני המקרים המדובר בתביעות הנוגעות לתחום הביטחון הסוציאלי של חברי אגד. בעניין זה אין נפקא מינה לזהות הצדדים, כי אם למהות העילות המתעוררות בסכסוך ולמומחיות הנדרשת לצורך בירורן. בהקשר לכך, לא מצאנו ממש בטענת אגד לפיה התביעה נשוא העתירה דנן עוסקת ב"התחשבנות" בין שני גופים מסחריים גרידא.

אמנם, קיימת לכאורה מחלוקת בדבר מעמדה של הנתבעת, ואולם עיון בנספחי התביעה עצמם כמו גם בטענותיה של הנתבעת אשר איננה מיתכחשת לנספחים או למעמדה, מלמד כי עניינה של התביעה הוא טענת התובעים לקבלת כספים שהופקדו בקופת הגמל תמר לפקודת אימם המנוחה, וזאת בכובעם כיורשיה.

...

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, בבקשת הנתבעת, בתשובת התובעים ובתגובת הנתבעת, אני סבורה כי דין הבקשה להתקבל מן הטעם של היעדר סמכות עניינית, ואנמק.

אני סבורה כי הדין עם הנתבעת במקרה מסוג זה, וכי הסמכות העניינית בעניין זה מסורה לבית הדין האזורי לעבודה ואנמק.

וכדברי כב' השופט רובינשטיין: "סבורני, כי פרשנות המאפשרת הכללתן של כלל תביעותיהם של עובדים ומעסיקים נגד קופות הגמל, בלא תלות באופיה של המחלוקת או בסוג הקופה, בגדרי סמכותם של בתי הדין לעבודה, מתיישבת עם לשון סעיף 24(א)(3) לחוק בית הדין לעבודה כמו גם עם תכליתם של בתי הדין לעבודה כפי שהוצגה מעלה. הלוא הם העוסקים בתחום הביטחון הסוציאלי במובנו הרחב, ובהם יושבים שופטים מקצועיים ונציגי ציבור הצוברים מומחיות מיוחדת לעניין. פרשנות זו מעצבת כלל אחיד וברור, אשר יוביל – דומה – לחיסכון בהתדיינויות ובזמן שיפוטי וימנע כל מה שמערכת שיפוטית הוגנת ותכליתית תצפה להימנע הימנו." (ר' עניין מנורה, פס' ל"ג לפסק דינו של כב' השופט רובינשטיין).

בכתב התביעה נטען כי התובעים הם יורשיה על פי דין של המנוחה, כאשר בהתאם לצוו ירושה, כל אחד מהם זכאי לקבל 1/4 מעזבונה.

ביום 25.3.18 ניתנה החלטה המורה על העברת הדיון בתובענה לבית הדין האיזורי לעבודה בתל-אביב משלו הסמכות העניינית לידון בה. ביום 4.11.18 היתקיים דיון מקדמי בפני כב' הרשמת קארין ליבר-לוין, לאחריו ביום 7.11.18 הגישו התובעים בקשה לגילוי מסמכים ספציפיים ובכלל זאת הודעת ביטול המוטבים של המנוחה לקופה תוך פירוט מתי גילתה הנתבעת מיסמך זה; כל המסמכים הקשורים לשמות המוטבים בקופות הגמל ו/או באחת מהן; גילוי כל המסמכים מטעם התובעים שהתקבלו אצל הנתבעת לרבות בקשות למשיכה כספים מהקופות; המסמכים הקשורים להפקדת הכספים על ידי המנוחה לרבות פדיון כספים מקופות גמל.

...

לפיכך, ומשבניגוד לטענת הנתבעת, ניתנה החלטה בבקשת התובעים לגילוי מסמכים ומשאין גם נסיבות שמצדיקות שינוייה, מתייתר הצורך ליתן הוראות בעניין הנדון והבקשה למתן הוראות נדחית.

זהות הגורם שסייע להם במילוי הטופס אינה רלבנטית לבירור ההליך ולשאלת אחריות הנתבעת בגין כך. לפיכך, גם דין הבקשה לגילוי מסמך ספציפי, נדחית.

סוף דבר : בקשות הנתבעת נדחות.

טענת התובע היא כי הוא המוטב והזכאי לקבל את כספי קופת הגמל, ואילו עמדת הנתבעת 1 (כעולה מנספח ג' לכתב התביעה), היא כי הזכאים לכספים הם צאצאיו של המוטב (בעלה המנוח של המנוחה) לפי צו ירושה או צו קיום צוואה של המוטב.

...

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים נחה דעתי כי דין בקשת הנתבעת 1 לסילוק התביעה על הסף – להידחות.

סעיף 24(א)(3) לחוק בתי הדין לעבודה קובע סמכות עניינית ייחודית לדון בעניינים אלו: "תובענות של חברים או חליפיהם או של מעסיקים או חליפיהם נגד קופות גמל, כמשמעותן בחוק הגנת השכר... או תובענות של קופות הגמל נגד חבריהן או חליפיהם או נגד מעסיקים או חליפיהם, הכל אם התובענות נובעות מהחברות בקופות או מחבותם של מעסיקים לקופות, לפי העניין, וכן כל תובענה לקצבה הנובעת מיחסי עבודה". בעניין מנורה שלעיל, נקבעה פרשנות מרחיבה לסעיף 24 (א)(3) הנ"ל. נקבע, כי לצורך בחינת סמכות בית הדין לעבודה לדון בתובענה, יש להשיב לשאלה אם התביעה נובעת, במבט רחב, "מהחברות בקופה או מהחבות של המעסיק לקופה", וכי אין להידרש לאופייה של המחלוקת (ההדגשה אינה במקור): "סבורני, כי פרשנות המאפשרת הכללתן של כלל תביעותיהם של עובדים ומעסיקים נגד קופות הגמל, בלא תלות באופיה של המחלוקת או בסוג הקופה, בגדרי סמכותם של בתי הדין לעבודה, מתיישבת עם לשון סעיף 24(א)(3) לחוק בית הדין לעבודה כמו גם עם תכליתם של בתי הדין לעבודה כפי שהוצגה מעלה. ...

יישום האמור לעיל על ענייננו מוליך למסקנה, כי דין הבקשה להידחות.

בקשת הנתבעת 1 לסילוק התביעה על הסף – נדחית.

לאור האמור העדר פניה לבתי הדין הרבניים אינה מבססת עילת תביעה אישית בעיניינה של המנוחה אברהמי ז"ל. אשר לטענות המבקשים בנוגע להפרת חובתה הכללית של מבטחים לפנות להנהלת בתי הדין הרבניים בנוגע לעמיתים שנפטרו לפני 1.9.1998, המבקשים הציגו תשובת הנהלת בתי הדין הרבניים מיום 23.7.2018, שניתנה במענה לבקשת חופש מידע שהגישו המבקשים אשר לשונה: "...תהליך מסירת המידע לחברות הביטוח- עד לפני חודש לערך, חברות הביטוח שפנו לקבלת המידע, התבקשו לבדוק האם הוגשה בקשה לצוו ירושה בבתי המשפט ולהביא אישור על כך. זאת כדי להקל את החיפוש במאגרי המידע של בתי הדין, כיוון שמרבית הצוים הוגשו בבתי המשפט. רוב החברות לא המשיכו את התהליך כיוון שככל הנראה לא היה בידם האישור המבוקש. בטווח הקצר, שינינו את תהליך העבודה מול חברות הביטוח וכעת הן פונות אלינו לאחר שהציגו צלום מסך מהאתר של הרשם לעינייני ירושה. בטווח הארוך, מתוכנן הקמת מאגר מידע ארצי בשיתוף עם הנהלת בתי המשפט וחברות הביטוח. באשר לפנייה הספציפית- לא התקבלה פנייה מאת "מבטחים", אלא מ"מנורה מבטחים" וחברות ביטוח אחרות.

[15: בעיניין לוי המבקשת הייתה רשומה כמוטבה של אמה המנוחה בקופת הגמל, אשר זהותה הייתה מוכרת למשיבה ולטענתה לא קיבלה הודעה בדבר זכאותה לקבלת כספים שנותרו בקופה וכי דמי הניהול הועלו מבלי שנמסרה למבקשת הודעה על כך. נקבע, בין היתר, שבנסיבות אלה קיימת אפשרות סבירה שייקבע כי המשיבה הפרה את חובות האמון והזהירות המוטלות עליה בין מכוח חוק הפיקוח ובין מכוח דין אחר (חוק הנאמנות, חוק החוזים (חלק כללי)).

השיקולים הללו מקבלים משנה תוקף בשים לב להקמתו של מיזם "הר הכסף" של משרד האוצר, אשר יצא לדרך בחודש מאי 2013, במסגרתו הועלו לממשק אינטרנט ייעודי שיצר משרד האוצר, מספרי תעודות זהות של עמיתים בכל קופות הגמל בארץ, בעזרתו יכולים יורשים לאתר בלא כל קושי חיסכונות של עמיתים אשר הלכו לעולמם, מבלי להטיל על הקרן הגרעונית הוצאות מיותרות.

...

אף לא שוכנענו שבנסיבות העניין התובענה הייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת.

כך גם עשו יורשי העמיתים יוכבד אברהמי ז"ל וברוך לוי ז"ל. סוף דבר לאור כל האמור הגענו לכלל מסקנה שדין הבקשה להידחות.

המבקשים ישלמו למשיבה הוצאות משפט בסך 10,000 ₪.