תביעת יורשים נגד בנק בגין משיכות מחשבון משותף

לפניי תביעה במסגרתה מבוקש כי בית המשפט יחייב את הנתבעים לשלם לתובע באופן אישי וכמי שמייצג את יורשיה של אמו המנוחה פיצוי כספי לאחר שלטענתו הנתבעים 1 ו-3 לא אפשרו משיכת כספים ובצוע פעולות בחשבון הבנק המשותף לו ולאימו ולאחר שנתבע 2 התרשל במילוי תפקידו ולא פיקח על פעילות הנתבע 1.

לכל זאת, יש להוסיף את החשש מפני פגיעה בצדדים שלישיים כגון יורשים נוספים של המנוחה, שגם כלפיהם חב הבנק בחובת זהירות ואשר עלולים לבוא בטענות כלפי הבנק בגין פעולות שבוצעו בחייה של המנוחה (ראו סעיף 23 לתצהיר מלכה).

אשר על כן אני דוחה את טענות התובע בעיניין זה. טענות התובע כלפי בנק ישראל משקבעתי כי לא נפל פגם בהתנהלות הבנק והנתבעת 3 אזי התייתר למעשה הצורך לידון בטענות התובע כלפי בנק ישראל ודין התביעה נגדו להדחות.

...

על רקע האמור לעיל, הוגשה התביעה על ידי התובע הן באופן אישי והן כנציג של יתר יורשי המנוחה ובהסכמתם.

מעדותה של הנתבעת 3 שוכנעתי כי פעלה באופן ענייני ומקצועי ומתוקף תפקידה כמנהלת הסניף.

סוף דבר לאור כל האמור התביעה נדחית.

לאחר ששקלתי את הדברים ראני קובע כי התובע ישלם לנתבעים 1 ו- 3 הוצאות בסך של 18,000 ₪ ולנתבע 2 הוצאות בסך של 12,000 ₪.

על פסק הדין ועל טענות כנגד שתי פעולות משיכה מחשבון משותף עניינו של פסק דין זה הוא תביעה נזיקית כנגד בנק בשל טענות כנגד שתי פעולות שנעשו בחשבון משותף של בני זוג מנוחים.

שביעית – היורשים לא הוכיחו שאילמלא המשיכות היו נשארים בחשבון המשותף סכומי כסף אלה עד למותו של המנוח היורשים טוענים כנגד הנתבע כי התיר למנוחה למשוך סכומי כסף ללא הסכמת המנוח.

...

חלק שלישי – הערות לפני סיום וסוף דבר שתי הערות לפני סיום 4.1.

סוף דבר 5.1.

אשר על כן התביעה נדחית.

לפניי בקשה של חברת קנדקו בע"מ (להלן: "קנדקו" או "המבקשת") למתן צו מניעה זמני שיאסור על המשיבים למשוך את הכספים המופקדים בחשבון מס' 438675 (להלן: "החשבון החדש") שמתנהל אצל המשיב 1 – בנק הפועלים בע"מ (להלן: "הבנק"), בסניף חדרה.

את טענותיה מבססת המבקשת על האמור בכתבי טענות שהגישו המשיבים עצמם במסגרת סיכסוך ירושה המתנהל ביניהם ביחס לנכסי המנוחה ובכלל זה ביחס לכספים המצויים בחשבון החדש(ת.א 25311-11-17 , המתנהל בבית משפט השלום בחיפה)(להלן-"תביעת היורשים") ובין היתר הביאה המבקשת ציטטות מתוך כתב תביעה שכנגד שהגישו המשיבות 5 ו- 7 כנגד משה ולבנה שבהן נטען כי משה וגילה היו רשומים כבעלים בחשבון המשותף אך הוצאו ממנו והוחלפו בלבנה ,על מנת שלא יוטל עיקול על כספי המנוחה בחשבון המשותף כתוצאה מתביעת המבקשת כנגד גילה ומשה, ואף הופניתי למכתבו של ב"כ המשיבות 5 ו- 7 אשר דרש מבא כוח משה ולבנה, בין היתר, את תדפיסי החשבון החדש, תוך שהוא מציין כי זהו החשבון שאליו הועברו כספים לאחר שהוטל העיקול ע"י המבקשת.

כאמור לעיל , בשלב זה אינני קובע מסמרות כלשהם , ובהתאם אין בקביעתי לעיל , כדי לגרוע מתוקפן של טענות המשיבים שלפיהן מקור ה-71,175 אירו הנו בכספי רנטה שקבלה המנוחה בלבד, אלא שבשלב ראשוני זה עומדת כנגד כל טענות המשיבים העובדה שהסכום האמור עוקל עוד בשנת 2003 על ידי הבנק בגין תביעה שהוגשה כנגד גילה, ובכל זאת המשיבים ,לא נקטו בפעולה כלשהיא לכל אורך השנים לצימצום העיקול שהוטל כך שלא יחול על כספים אלו שהוחזקו בחשבון משותף נוסף של גילה והמנוחה,והם לא העלו לאורך כל השנים ,כל טענה לפיה הכספים אינם של גילה, אלא בחרו לפעול בנגוד לצוו העיקול, להעברת הכספים לחשבון החדש,ואף הצליחו לעשות כן בנסיבות שאינן ברורות בשלב זה .

...

לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים אני סבור כי בכל הנוגע ל- 71,175 אירו , נוטה מאזן הנוחות לטובת המבקשת באופן המספיק לצורך קבלת בקשתה.

לפיכך ובכל הנוגע לסך של 300,000 ₪ , אני סבור כי לא עלה בידי המבקשת להצביע על כך שמאזן הנוחות נוטה לטובתה במידה הנדרשת לצורך מתן צו המניעה.

סיכומו של דבר , לאור כל האמור לעיל , אני מורה על צמצומו של הצו הארעי שניתן על ידי ביום 3.5.2020 , כך שהוא יחול אך ורק על סך של 350,000 ₪ , סכום המשקף באופן מקורב את ערכו המשוערך של הסך של 71,175 אירו(כמפורט בסעיף 54 לעיל), והצו הזמני יבוטל ביחס לכל יתר הכספים המצויים בחשבון.

לבסוף, הראל טוענת שהתובעים הרחיבו את חזית המחלוקת במספר סוגיות יחסית לכתב התביעה המתוקן שהגישו: הם העלו טענות לגבי שינוי טפסי הבקשה בעזרת טיפקס; שליחת הבקשות ממכשיר הפקס של משה; העברת סכום הכסף לחשבון הבנק המשותף למנוח ולאישתו ז״ל; ושליחת בקשות משיכה נוספות שלא אושרו על ידי הראל.

קל יהיה לחזק מסקנה זו, בדבר העדר חבות ברשלנות, אם נשווה בין המקרה שלפני לזה שנידון בעיניין שכטר, שם דחה בית המשפט העליון בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט זה, שמצא להטיל אחריות בנזיקין על בנק הפועלים, נוכח משיכות כספים שנעשו מהחשבון שנוהל אצלו (ע"א (מחוזי ת"א) 48256-01-12 עו"ד שפיגל בתוקף תפקידו כמנהל עיזבון המנוחה שפרינצה תקווה שכטר ז"ל נ' בנק הפועלים בע"מ – הסניף המרכזי (פורסם במאגרים; 2013)).

אשר לטענה כי לא ניתן היה למשוך את הכספים בחשבון, שהוא משותף עם המנוחה, הבנק הפנה לנוסח המלא של סעיף ״אריכות הימים״ בהסכם החשבון, ממנו עולה שהמנוח יכול היה להמשיך ולפעול בחשבון כרצונו טרם היתקבל צו הירושה, מאחר שהוא לא נידרש לאישור היורשים.

עוד לא אוכל לקבל את טענות התובעים נגד משיכת המזומן מהחשבון המשותף בשנת 2017.

...

התביעה נדחית ברובה המוחלט.

התביעה נגד שאר הנתבעים, ונגד בנק לאומי בשאר העילות, נדחית.

אני קובע אפוא כי התובעים יישאו, ביחד ולחוד, בהוצאות הבאות: א) בהוצאות שכ"ט ב"כ הראל בסך 15,000 ₪ בתוספת מע"מ ובהוצאותיה בסך 1000 ₪.

להלן: רע"א 1026/20), והמבקש להרחיב יעיין שם. בתמצית, ענייננו בבקשה לאישור תובענה כייצוגית שהגישו המבקשים ביום 3.5.2018 נגד המשיב, בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ (להלן: הבנק), בגין מספר עילות תביעה, וביניהן הטעה והפרת חובת הגילוי לפי סעיפים 3 ו-5א(ג)(1) לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א-1981 (להלן: בקשת האישור).

עוד יצוין כי הבעל, אשר היה אחד ממגישי בקשת האישור, נפטר ביום 26.1.2022, ומשכך יורשיו ניכנסו בנעליו בהליך זה (ראו החלטת בית המשפט קמא מיום 18.1.2023).

כך, משום שביום 9.12.2014 (טרם הוצאת צו האפוטרופסות) היו בחשבון המשותף כ-645,000 ש"ח, ואילו במועד פירוק החשבון המשותף לשני חשבונות נפרדים בשנת 2018, היו בו אך כ-489,000 ש"ח – פער אשר מצביע, לשיטת הבנק, על כך שבתקופה הרלוואנטית המבקשת משכה מהחשבון המשותף את ההפרש בין הסכומים (סוגיה עובדתית זו תכונה להלן: הסוגיה העובדתית).

...

בנוסף, בית המשפט נדרש גם לאמות המידה הרלוונטיות ביחס לבקשה לצירוף ראיה מפריכה, וקבע כי יישומן במקרה דנן מוביל אף הוא למסקנה כי אין לקבל את הבקשה שלפניו, בין השאר, מכיוון שאין בראיה כדי לסייע לבירור עיקר המחלוקת שבין הצדדים ומחמת השיהוי שבו הוגשה הבקשה.

דין בקשת רשות הערעור להידחות ללא צורך בתשובה.

סוף דבר: דין הבקשה להידחות.