תביעת יורשים לפיצויי הפקעה והוצאות נלוות

פסק דיני זה דן בתביעת יורשים לפצותם בגין הפקעת מקרקעין, שהיו בבעלותו של אביהם וסבם המנוח.

בע"א 10873/06 אברהם בכר נ' הוועדה המקומית לתיכנון ובניה תל אביב-יפו, 22/2/10 פורסם בנבו, נפסק, וזו ההלכה הנוהגת, שאין להוסיף בגין הוצאות נילוות: "עיקרון השבת המצב לקדמותו המדריך את בית המשפט בקביעת שיעור הפצוי ההולם, מעניק לנפקע את שווי הנכס שהופקע ולא את שוויו של הנכס החלופי. מילים אחרות, לאחר הפצוי, יועמד הנפקע במצב בו היה נתון אילו היה מוכר את הנכס מרצונו". לפיכך, התביעה להוספת תשלום בגין הוצאות נילוות – נדחית.

...

בנסיבות אלו, אני סבורה שהחובה לאתר ולשלם את הפיצויים קמה למדינה משנת 1980 (כשנתיים לאחר תחילת החוק המתקן, שהורה על תשלום הפיצויים) ועד לביטולו של סעיף 13 בשנת 2010.

בנסיבות אלו, אני קובעת כי מחדלם של התובעים בדרישת הפיצויים לאורך השנים, מהווה אשם תורם של 50%.

לסיכום בהתאם לקביעותי לעיל, אני מורה שהתובעים זכאים ל-8/10 חלקים מהפיצויים, שסכומם יפורט להלן, וזאת על פי חלק כל אחד מהם על פי צו הירושה של המנוח.

המשיבות, בתשובתן הראשונה, ציינו, בין היתר, (בפיסקה 4) כי "הערייה אינה מיתנגדת לרכוש את כל זכויות המבקשים במקרקעין ולפצותם בגין הפקעת זכויותיהם, אך זאת על פי הדין ולא כמשאלתם (ובודאי שלא בהתאם לשומה המופרכת והמוגזמת שצורפה לתובענה). עוד יצוין כי הערייה כבר שילמה פיצויים לבעלי זכויות נוספים (קרובי מישפחה של המבקשים) ורכשה את יתרת זכויותיהם, והכל בהתאם לשומה שהוכנה על ידי שמאי חצוני מטעם הערייה לצורך כך". עוד טענו כי המבקשים לא זכאים כלל לדמי שימוש וגם לא להוצאות נילוות.

חלופה שנייה לה עתרו המשיבות בסיכומיהן היא, שווי החלק שהוזכר בהודעת ההפקעה בלבד של 469 מ"ר, לפי השמאות של השמאי שאול גפני שמטעם המשיבות (מיום 1.1.14, נספח ה' לתובענה), שעל בסיסו שולמו פיצויים ליורשים האחרים של המנוח, לפני שנודע למשיבות על פסקי הדין בעיניין בורשטיין ורום, שקבע שומה בסך של 107,625 ₪.

...

די בכך כדי לדחות התובענה בגין רכיב זה. התוצאה לאור האמור לעיל, אני מקבל את התובענה במובן זה שהפיצוי בגין ההפקעה ורכישת הזכויות יעמוד על סך של 1,398,659.175 ₪.

התביעה בעניין דמי השימוש וההוצאות הנלוות נדחית.

לפיכך אני קובע כי המשיבות תשאנה בהוצאות המבקשים, ביחד ולחוד, בסך של 90,000 ₪.

רקע במסגרת התובענה שלפניי עותרים התובעים לפצויי הפקעה בגין הפקעת חלקה 21 בגוש 17471 מאדמות כפר משהד (להלן: "המקרקעין").

הוצאות נילוות תובע זכאי לפצוי בגין הוצאותיו הנילוות.

בסיכומיה שבה הנתבעת על טענתה לפיה על התובעים להמציא את צוי הירושה המקוריים או נאמנים למקור וטענה, כי בנוסף עליהם להמציא ייפוי כוח מקורי המסמיך את בא כוחם לייצגם בהליך ואישור מרשויות המס על תשלום מס ו/או פטור מתשלום מס כך שניתן יהיה לדעת, בין היתר, האם ההסכם נחתם בטרם החלה חלוקת עזבונו של המנוח עבד אלפתאח מוחמד סלימאן ז"ל. בנסיבות אלו, ולאור כל המפורט לעיל, הנתבעת תשלם לתובעים את הפצוי, החזר הוצאות ושכר טירחת עו"ד בתוך 30 ימים לאחר שהתובעים יציגו את המסמכים הדרושים, כמפורט בסיכומי הנתבעת.

...

מנגד, הנתבעת טוענת, כי דין התובענה להידחות משלא הוכיחו התובעים את דמי החכירה הנומינאליים.

סבורני, כי את דמי החכירה שיש לייחס לתקופה זו יש ללמוד דווקא מהסכום שגובה הרשות בגין פלישה ולא בהכרח בעסקה שבמסגרתה היא בוחרת ללכת לקראת החוכר ולגבות אחוז נמוך יותר של דמי חכירה.

סבורני, כי הביטוי הראוי מצדיק את העמדת שיעור דמי החכירה על 6% לשנה.

בסיכומיה שבה הנתבעת על טענתה לפיה על התובעים להמציא את צווי הירושה המקוריים או נאמנים למקור וטענה, כי בנוסף עליהם להמציא ייפוי כוח מקורי המסמיך את בא כוחם לייצגם בהליך ואישור מרשויות המס על תשלום מס ו/או פטור מתשלום מס כך שניתן יהיה לדעת, בין היתר, האם ההסכם נחתם בטרם החלה חלוקת עיזבונו של המנוח עבד אלפתאח מוחמד סלימאן ז"ל. בנסיבות אלו, ולאור כל המפורט לעיל, הנתבעת תשלם לתובעים את הפיצוי, החזר הוצאות ושכר טרחת עו"ד בתוך 30 ימים לאחר שהתובעים יציגו את המסמכים הדרושים, כמפורט בסיכומי הנתבעת.

1,755 ש"ח הוצאות נילוות.

לטענת הנתבעים, התובעים אינם זכאים לכל שכר או תשלום או הישתתפות בהוצאות משום שניסו לגזול את רכוש הנתבעים ונהגו בחוסר תום לב. לטענת הנתבעים, התובעים העלימו מהנתבעים את ההליך שניהלו מול מס רכוש, וכן הסתירו מהם במכוון את הליכי ההפקעה כחלק מקנוניה לנשל את הנתבעים מזכויותיהם במקרקעין ובפיצויי ההפקעה.

ת"א 58125-12-15 סמי דה-קלו ואח' נ' עו"ד אלון סמואל ואח', 20.7.2017 (בית המשפט המחוזי ירושלים, כבוד השופטת נ' בן אור) בת"א 58125-12-15 נדונה תובענה שהגישו יורשי אליעזר דקלו ז"ל, סמי דה קלו זיוה בן דוד, ונסים דקלו נגד יורשי חיה זקס ז"ל. בתובענה נדונה המחלוקת בזהות חלק מבעלי הזכויות במקרקעין וכתוצאה מכך, למי מגיעים כספי הפיצויים.

...

אין כל סיבה בגינה יורשי זקס יישאו בהוצאות צווי הירושה של הורי יורשי דקלו ז"ל. סוף דבר התביעה נדחית.

התובעים ישלמו לנתבעים הוצאות משפט בסך של 25,000 ש"ח. המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים.

זאת, מהטעם שהיא סותרת את הסכמת הצדדים בהסדר הדיוני שקבלה תוקף של החלטה [לפי 40/120 חלקים בחלקה 192; 32/64 חלקים בחלקה 260; ו- 24/52 חלקים בחלקה 13 (ללא חלקו של המנוח ח'ליל)], ובעיקר מנוגדת וסוטה מאופן חישוב דמי החכירה שנקבע בהילכת טבר המחייבת לפיה, דמי החכירה יחושבו וישולמו החל ממועד תפיסת החזקה על ידי המדינה ועד למועד הגשת התביעה לבית המשפט המחוזי ביום 19.3.16; על דמי החכירה יתוספו הפרישי הצמדה וריבית לפי השעור הקבוע בסעיף 4(א) לחוק פסיקת ריבית והצמדה החל ממועד הגשת התביעה לבית המשפט המחוזי ועד למועד תשלום הפיצויים בפועל; דמי החכירה בגין הדונם הראשון בייעוד מגורים יחושבו לפי שיעור של 5% משווי המקרקעין, ודמי החכירה בגין יתרת הקרקע בייעוד חקלאי יחושבו לפי שיעור של 3.25% משווי המקרקעין; על הסכום הכולל שיתקבל מתחשיב דמי החכירה, יתוסף שכ"ט עו"ד בשיעור של 15% בתוספת מע"מ. יש לדחות את טענת התובעים לשיפוי בגין הוצאות משפט, ובכללן, הוצאות נילוות (שלא הוכחו ושאין להן בסיס גם ללא קשר להילכת טבר), החזר אגרת משפט, החזר שכ"ט השמאי מטעמם והשמאי מטעם בית המשפט.

משנדחתה התביעה לתשלום פצויי הפקעה בגין חלקות 30, 64-63 ו- 191, לאחר שהתברר כי כבר שולמו פיצויים בגין חלקות אלו, כאשר בהחלטתי מיום 15.10.2017 הובהר כי "נושא ההוצאות בגין מחיקת התביעה ביחס לחלקות לגביהם שולמו פיצויים, יידון בסיום התיק ובמסגרת פסק הדין הכולל", וכן משהגישה הנתבעת בקשה לסילוק על הסף של התובענה מחמת אי צירוף צוי ירושה, צוים שצורפו לתיק רק לאחר הגשת הבקשה, יופחתו מן הסכומים שנפסקו לחובת הנתבעת, הוצאות משפט לזכות הנתבעת בסך של 10,000 ₪.

...

באשר לבקשה לצירוף יורשי המנוח ח'ליל ביחס לחלקה 13 (בקשה לה התנגדו הנתבעות), קבעתי כי מקובל עליי שאם תביעת יורשי המנוח ח'ליל ביחס לחלקה זו, היא תביעה עצמאית שלהם מכוח ייפוי הכוח הנוטריוני הבלתי חוזר מיום 13.9.1956, ולא מכוח עזבונו של המנוח אבראהים, הרי שמדובר בתביעה חדשה שאין לאפשר תיקונה, משום שיהא בכך לעקוף את ההתיישנות שנקבעה בהלכת ארידור [דנ"א 1595/06 עזבון המנוח ארידור ז"ל נ' עיריית פתח תקווה, פ"ד סו(2) 58 (2013)].

הטענה לזכאות לפיצוי עד ליום התשלום בפועל: לעת הזו, אין בידי לקבל את דרישת התובעים לחישוב דמי החכירה האבודים עד ליום התשלום בפועל, לנוכח הלכת טבר [ע"א 6744/20 מדינת ישראל – רשות מקרקעי ישראל נ' טבר (נבו 7.7.2022)], המהווה תקדים מחייב, ממנה עולה כי דמי החכירה האבודים יחושבו החל ממועד תפיסת החזקה על ידי המדינה ועד למועד הגשת התביעה לבית המשפט המחוזי.

יחד עם זאת, משתלוי ועומד, דיון נוסף בסוגיה זו, אני סבורה כי יש לעכב את ההכרעה בנקודה זו עד למתן פסק הדין בדיון הנוסף (דנ"א 5676/22 ו- 5735/22).

סוף דבר: אני מורה כי דמי החכירה יחושבו בהתאם למתווה המפורט שנקבע בהלכת טבר, ועל פי התחשיב המוסכם בין הצדדים שקיבל תוקף של החלטה (40/120 חלקים בחלקה 192; 32/64 חלקים בחלקה 260; ו- 8/13 חלקים בחלקה 13).