חיפוש במאגר משפטי, ניתוח מסמכים וכתיבת כתבי טענות ב-AI
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעת יורשים להכרה בתאונה כתאונת עבודה וקצבת תלויים

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

עוד אציין כי בסופו של דבר, ולמרות שנקבע כי אכן המנוח נפגע מתאונת עבודה ונפטר עקב כך – רק תובעת מס' 2, אלמנת המנוח, תוכל לקבל קיצבת תלויים, באשר האחרים לא הוכיחו כי היו תלויים במנוח, אף שיש להם חלק בירושה, כפי שיפורט בהמשך.
לאור כלל האמור, ומשהנטל המוטל על הנתבע לא הורם - התביעה מתקבלת במובן זה שנקבע שהמנוח נפל מפיגום במהלך ועקב עבודתו, ולכן יש להכיר בתאונה כתאונת עבודה.
...
לעניין זהות התובעים: בעניין זה מקובלת עליי טענת הנתבע לפיה הזכאית היחידה לקצבת תלויים מהנתבע היא אשת המנוח, הגב' נג'אח מוסא דאר שיח, התובעת 2.
משכך, התביעה כנגד תובעים 1, 3-9 נדחית.
סוף דבר: תביעת התובעת 2 מתקבלת.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

הרקע לתביעה: התובעת התאלמנה מבעלה המנוח אלון אסקיו ז"ל (להלן: המנוח), ביום 2.11.17 בעקבות תאונה שהוכרה כתאונת עבודה.
יתרה מכך, ברור שהנתבע לא היה פוטר את יורשי המנוח מתשלום הפרישי המס לולא ידע על ההשלכה שיש לעניין זה על גובה קצבת התלויים של התובעת.
זאת גם בהיתחשב בעובדה שלא מדובר בנפגע המנסה לשנות באופן מלאכותי לאחר הפגיעה את הכנסותיו, אלא באדם שנפטר תוצאה מתאונת עבודה ושלא דווחו עסקאות מעבר למועד זה. כך גם סבר ככל הנראה הנתבע מלכתחילה, בטרם הוגשה התביעה לקיצבת תלויים, ואשר חייב את התובעת , האלמנה, בהפרשים לשנת 2017 ע"פ שומת המס לשנת 2017 (הפרשים שהוחזרו לה בעקבות הדיון בבית הדין).
...
לאור כל האמור, ועל אף הספק שמתעורר בשל אי הגדלת המקדמות על ידי המנוח בזמן אמת, ולאור תכלית החוק, ומששוכנעתי כי לא היה ניסיון להגדיל את ההכנסות לאחר התאונה, הגעתי למסקנה כי יש מקום , במקרה חריג זה, לסטות מיישום תקנה 11.
סוף דבר: לאור האמור לעיל , התביעה מתקבלת.
בנסיבות העניין, ישלם הנתבע לתובעת סך של 2,500 ₪ כשכ"ט והוצאות.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום הרצליה נפסק כדקלמן:

תובע 3, יליד 22.7.98 (היה כבן 14 שנים במועד התאונה), תובע 4, יליד 2.7.00 (היה כבן 12 שנים במועד התאונה), תובעת 3 ילידת 1.2.04 (הייתה כבת 8 שנים במועד התאונה), הנם ילדיו של המנוח ויורשיו החוקיים על-פי צו ירושה, ותביעתם הוגשה בשל נזקיהם כיורשים וכתלויים במנוח (העתק צו הירושה צורף כנספח א/2 לכתב התביעה).
התאונה הוכרה כתאונת עבודה ושכרו הרבע שנתי של המנוח במל"ל, סמוך לפני התאונה עמד על סך של 26,930 ₪ ברוטו (לפי מכתב מהמל"ל בתאריך 5.2.14 שצורף לתחשיב התובעים), היינו 8,976 ₪ ברוטו לחודש, ולפי תלוש השכר האחרון במאי 2012 הישתכר המנוח בממוצע 1-5/12 סך של 8,363 ₪ נטו לחודש.
לסיכום הנזק: אובדן הישתכרות בשנים האבודות (ממועד התאונה ועד גיל פרישה) 552,582 ₪ אובדן קצבת זקנה (ממועד הפרישה ועד סוף תוחלת חיים) 97,481 ₪ כאב וסבל 47,542 ₪ הוצאות קבורה 15,000 ₪ אובדן שירותי בעל ואב 450,000 ₪ ________________ סה"כ 1,162,605 ₪ מסכום זה יש לנכות תגמולי מל"ל בסך של 1,528,810 ₪, לפיכך התביעה "נבלעת" בתגמולי המל"ל ונדחית.
...
עוד טענה הנתבעת, כי התובעים לא הוכיחו הוצאותיהם וצירפו קבלה אחת בלבד בסך 4,000 ₪ בגין עלות מצבה, לא הובאו כל ראיות להוצאות אחרות ובכלל זה לגבי מסע אופניים שממילא הוא אינו בר פיצוי בהליך זה. אני סבורה, כי התובעים עתרו לפיצוי גבוה מן המקובל בראש נזק זה, מבלי שהציגו תימוכין לכך.
בנסיבות אלה, אני מקבלת את טענת האלמנה לפיצוי כפי שהצהירה בסעיף 12 לתצהירה בסך של 15,000.
לסיכום הנזק: אובדן השתכרות בשנים האבודות (ממועד התאונה ועד גיל פרישה) 552,582 ₪ אובדן קצבת זקנה (ממועד הפרישה ועד סוף תוחלת חיים) 97,481 ₪ כאב וסבל 47,542 ₪ הוצאות קבורה 15,000 ₪ אובדן שירותי בעל ואב 450,000 ₪ ________________ סה"כ 1,162,605 ₪ מסכום זה יש לנכות תגמולי מל"ל בסך של 1,528,810 ₪, לפיכך התביעה "נבלעת" בתגמולי המל"ל ונדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום אשקלון נפסק כדקלמן:

רקע וטענות הצדדים : התובעים הם יורשיו ותלוייו של המנוח: התובעת 2 אלמנתו, ילידת 1982.
נכויים: התאונה לא הוכרה ע"י המל"ל כתאונת עבודה והתובעים לא מקבלים קצבת תלויים אלא קצבת שאירים.
...
הפרטים שנרשמו על ידי השוטר בעריכת הדוחות היוו ראיה לכאורה לעניין מקום המגורים ולכן מצא בית המשפט כי המצאת המסמך במקום המגורים הוא בגדר המצאה כדין.
למסקנה זו ניתן למצוא עיגון בתקנה 554 לתקנות התעבורה, הקובעת כי "בעל רישיון נהיגה שנמסרה לו החלטה על פסילתו מהחזיק ברישיונו או על התליית רשיונו לפי סעיפים ... 52 ... לפקודה, ימציא את רשיונו לרשות הרישוי תוך שבעה ימים מיום המסירה ...". אם סוף ההליך של פסילת הרישיון הוא בהפקדת הרישיון בסמוך לאחר מסירת ההחלטה, הרי שמובן שעל רשות הרישוי לידע את בעל הרישיון על התליית רישיונו.
התרשומת היא בגדר פסילה מותנית ומביאה למסקנה שהמנוח הוזהר.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי באר שבע נפסק כדקלמן:

באשר ליחס בין תביעת העזבון לתביעת התלויים נקבע כי הואיל וישנה זהות בין העזבון לתלויים שכן האלמנה והילדים הם גם בבחינת תלויים במנוח והם גם היורשים והואיל והקף ניזקי העזבון גדול מהקף ניזקי התלויים, תדון תביעת העזבון תוך פיצוי לתלויים ברכיבים שאינם כוללים חפיפה.
באשר לקיצבת התלויים, הואיל והתאונה לא הוכרה כתאונת עבודה במל"ל, לא שולמה קצבת תלויים.
...
בהתחשב במכלול הנתונים ותוך מתן משקל לנסיבות עליהן עמדנו לעיל, אנו סבורים כי תחת ההכנסה שנקבעה כאמור לצרכי חישוב גובה הפיצוי ראוי להעמיד את בסיס השכר הכולל, לאחר ניכוי מס ובתוספת פנסיה בשיעור 12.5%, על סך של 9,000 ₪.
סיכום סיכומו של דבר, הערעור בשאלת החבות נדחה.
המשיבים ישלמו למערערת הוצאות המשפט בערעור בסך של 15,000 ₪.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו