כניסת מנויים
מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעת יורשים בגין הפרת חוזה מקרקעין

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2024 בשלום פתח תקווה נפסק כדקלמן:

ראשיתו של הליך זה בתביעה כספית על סך 437,000 ₪, אשר הוגשה על ידי התובעים ביום 23.07.2020, בגין הפרת הסכם מכר מקרקעין, רשלנות, השבה ופצוי ונזק וממוני (להלן: "כתב התביעה הראשון").
הנתבע 1 ,הנו כאמור בנה של המוכרת, אשר מתוקף צו ירושה ועקב פטירתה של המוכרת הפך לבעל הזכויות במקרקעין ביום 26.07.2012.
...
הנתבעים שבו וטענו במסגרת הדיון כי יש לדחות את התביעה שהוגשה מספר פעמים, כאשר אף בתיקון האחרון לא ניתן להבין ולאבחן את הסעדים והעילות העומדות כלפי כל אחד מהנתבעים.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום עכו נפסק כדקלמן:

ועוד, הנתבעים התחייבו לחתום על הסכם להעברת החלקה 7 הנ"ל על שם התובע וזאת במיסוי מקרקעין בלישכת רישום מקרקעין, בד בבד עם חתימת התובע על הסכם העברת השטח של 716 מ"ר בחלקה 34 הנ"ל על שם הנתבעים.
לטענת התובע, עקב הפרת הסכם הפשרה, נגרמו לו עוגמת נפש וסבל לתקופה של מספר שנים, והוא זכאי עקב כך לפצוי כספי בסך של 100,000 ₪.
כאמור, אותו הליך של הסדרת צו ירושה, כך לפי המסמכים הנ"ל, היה מורכב ודרש טפול מקצועי בהתאם, זאת, עקב העובדה כי התובע לא צרף לתביעה המקורית, במסגרתה הושג אותו הסכם פשרה, את כל היורשים לפי הדין, אלא שהגיש את התובענה כנגד בניה של האם המנוחה, גב' בדר כיאל ז"ל, ונמנע מלצרף לתובענה גם את בנותיה של המנוחה.
...
על רקע זאת, ועל רקע המסקנה כי בתום הליך מורכב שדרש פרק זמן לא קצר, שהנתבעים לא צפו מראש, ניתן, בסופו של יום, צו ירושה כנדרש בהסכם הפשרה, נסללה עתה הדרך לקיום הסכם הפשרה במלואו, ואין זה נכון וצודק, בשלב זה, להורות היום על ביטולו.
מהנימוקים שציינתי מעלה, גם דין התביעה לדמי שימוש ולפיצויים להידחות, שכן, הנתבעים מחזיקים בחלק מחלקה 34 לפי זכות בדין, גם לפי הסכם הפשרה ופסק הדין שניתן לפי הסכם כאמור.
סוף דבר לאור כל האמור, אני דוחה את התביעה.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום באר שבע נפסק כדקלמן:

לעומת זאת, תביעה לתשלום פיצוי בגין הפרת הסכם מכר מקרקעין, מבלי שמתבקש בגדרה סעד של אכיפה, או סעד נילווה לביטול, או כאשר התובע איננו זכאי, מלכתחילה, לסעדים כאמור – לא תסווג כתביעה "במקרקעין"" (פסקה 18 לפסק הדין).
כך, זכות אובליגאטורית במקרקעין מוחרגת מ"זכות במקרקעין" לפי חוק המקרקעין, אשר קובע כדלקמן: "6. עסקה במקרקעין היא הקניָה של בעלות או של זכות אחרת במקרקעין לפי רצון המקנה, למעט הורשה על פי צוואה.
...
לטענת הנתבעים מדובר בזכות אובליגטורית ולא בזכות קניינית ועל כן חלה התיישנות של 7 שנים ומשכך יש לדחות את התביעה.
על כן, משעה שהמקרקעין הוסדרו בתוך תקופת ההתיישנות, וכאשר במועד הגשת התביעה היו המקרקעין מוסדרים, אני סבורה כי יש להחיל על העניין את תקופת ההתיישנות למקרקעין מוסדרים.
לאור כל האמור, הבקשה לסילוק על הסף מחמת התיישנות – נדחית.
באשר לטענות אחרות של הנתבעים ובהן הטענה כי הסעד המבוקש על ידי התובע מופנה בין היתר לרשות הרושמת, קרי לשכת רישום המקרקעין, אשר לא צורפה כצד להליך, וכן כי מאחר שהמקרקעין טרם נרשמו על שם הנתבעים 2 ו- 3, ממילא לא ניתן לקבל את הסעד המבוקש, אני סבורה כי מאחר שמדובר בתביעה לסעד הצהרתי להצהיר כי התובע הוא הבעלים של 2 דונם מתוך חלקה בת 15 דונם, אין בטענות האמורות כדי להביא לסילוק התביעה על הסף.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2024 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

. לעומת זאת, תביעה לתשלום פיצוי בגין הפרת הסכם מכר מקרקעין, מבלי שמתבקש בגדרה סעד של אכיפה, או סעד נילווה לביטול, או כאשר התובע איננו זכאי, מלכתחילה, לסעדים כאמור – לא תסווג כתביעה "במקרקעין"" (פסקה 18 לפסק הדין).
מכוח הירושה היא זכאית לכאורה להרשם כבעלת הזכויות בשטח הנוסף במקומו, ולכן היא היחידה שעלולה להפגע מקבלת התביעה או חלקה.
...
סיכום ביניים מכלל העדויות והראיות שהוצגו בפני הגעתי לכלל מסקנה כי עלה בידי התובעת להוכיח במידה הנדרשת במשפט האזרחי, כי עפ"י הסכם המכר רכשה התובעת מאת מר סופר ז"ל את הממכר, כהגדרתו בהסכם המכר וכן את השטח הנוסף – 220 מ"ר שיתווספו לחלקה 89 כאשר תאושר תכנית הפרצלציה כפי שאכן קרה עם אישור תכנית מאא/מק/ 1032.
לאור כל האמור אני קובעת כי התביעה לסעד המופנה לנתבעים או מי מהם להשלים את הרישום על פי ייפוי הכח הבלתי חוזר ו/או להסב את ייפוי הכח לב"כ התובעת נדחית.
סוף דבר ניתן בזאת פסק דין הצהרתי לפיו התובעת זכאית להירשם כבעלת הזכויות הקנייניות בשטח הנוסף, 220 מ"ר המהווים 22/225 חלקים מחלקה 91 בגוש 6481 שהתווספו לחלקה 89 מכוח תכנית מאא/מק/ 1032.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2024 בעליון נפסק כדקלמן:

הרוכשים הגישו תביעה לבית משפט השלום על סך של 1,350,000 ₪ נגד המוכרת בגין הפרת הסכם המכר, ונגד עוה"ד ועמידר בגין רשלנותם במילוי חלקם עובר לעסקה.
עוד טוענים יורשי המוכרת, כי "לא יכולה להיות מחלוקת על כך שמוטלת על עמידר חובת זהירות ברורה – לוודא כי אישורי הזכויות שהיא מנפיקה ישקפו באופן מלא ומדויק את מצב הזכויות הקנייני בנכס, באופן שלא יאפשר תקלות חוזיות". בנוסף טוענים יורשי המוכרת, כי ה'חיִץ' שמבקשת עמידר להעמיד בין דיני החוזים לדיני הנזיקין, אינו מתיישב עם עקרונות מוכרים בשאלת היחס בין תחומים אלו, כמו הכללתה של עוולת 'גרם הפרת החוזה' בפקודת הנזיקין.
כך, בין היתר, לגבי רשות מקרקעי ישראל (ע"א 2413/06 מגדלי כספי רג'ואן ובניו בע"מ נ' מנהל מקרקעי ישראל (10.11.2009)), מוסדות תיכנון (ע"א 80/87 זלסקי נ' הועדה המקומית לתיכנון ולבניה ראשון לציון, פ"ד מה(4) 604 (1991)) ורשויות מקומיות (ע"א 209/85 עריית קרית אתא נ' אילנקו בע"מ, פ"ד מב(1) 190 (1988)).
...
מסקנתי זו נותרת על מכונה, גם אם ניתן היה להגיע למסקנה שונה, קרי – אף אם הייתי משתכנע, כטענת עמידר, כי בית המשפט המחוזי לא שקל כדבעי את טיבו של הקשר הסיבתי המשפטי בין רשלנות עמידר לקרות הנזק.
זהירות זו בהטלת אחריות נזיקית ב'סביבה' חוזית, מקבלת לטענת עמידר משנה תוקף, שעה שהנזק שמדובר בו הוא 'נזק ממוני טהור', שבו "יש להקפיד הקפדה יתרה כי הטלת אחריות נזיקית לא תאפשר עקיפה של תפיסות יסוד בדיני חוזים". כאמור, סבורני כי גם שאלה זו, חרף ניסוחה העקרוני, אינה מצדיקה מתן רשות ערעור ב'גלגול שלישי'.
בנסיבות אלו, טוענת עמידר, "הנטייה היא להעדיף את החייב החוזי על-פני החייב הנזיקי – כמדיניות משפטית רצויה". סבורני, כי גם על רקע נסיבות אלו, הסוגיה שלפנַי אינה 'מחודשת' כפי שניתן להתרשם מהבקשה.
הבקשה נדחית אפוא בזאת.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו