ראיות התובעת כללו תצהיר עדות ראשית מטעמה על צרופותיו, וכן תצהירי עדות ראשית מטעם גדליה ז'ק (להלן: "ז'ק" או "גדליה") ודב וידר ז"ל (להלן: "דב" או "וידר") - בעלי מניות בחברת נוה שלוה, עו"ד אבי זילברפלד (להלן: "עו"ד זילברפלד") ותצהיר שהוגש מטעם אריאל אקשטיין, אחיינו של וידר, אך נמחק בהמשך.
מתצהירו של עד התביעה וידר ז"ל עצמו, עליו כאמור לא הספיק להחקר נוכח פטירתו, עולה עוד, כי בפגישה עם שני חתניה של ציפורה המעורבים בענייניה של חברת נוה שלוה, העלה בין היתר את נושא זכויותיה של התובעת למניות ובקש להסדיר רישום זה בהתאם לזכויותיו הידועות של אביה המנוח של התובעת במניות החברה, אותן ירשה.
לדבריו אותם חתנים (שלא מסרו עדות מטעם ההגנה בהליך דנן) לא הכחישו בפגישה זו את זכויותיה של התובעת להרשם כבעלת מניות, אך ביקשו להניא אותו ממעורבות בנושא זה.
מעדותו של עד תביעה נוסף מר ז'ק, נלמדת השתלשלות העניינים הרלבנטית בנוגע להחזקות בחברת נוה שלוה, התומכת אף היא בטענות התביעה והסעדים המבוקשים.
וכן ראה כרם (שם בעמ' 201-202):
"החזקה בנכס על-ידי נאמן לעולם היא החזקה עבור הנהנים, והנאמן לא יישמע בטענת היתיישנות; שכן טענת היתיישנות היא טענה לבעלות. אולם אם כפר הנאמן בכך שהוא מחזיק בנכס כנאמן, הרי מאותה שעה שכפר נולדה עילת תובענה נגד הנאמן ומאותו מועד יש למנות את תקופת-ההתיישנות של עילת התובענה נגדו."
יצוין עוד להשלמת המסגרת הנורמאטיבית, כי בפסיקה קיים ביטוי אף לאפשרות עקרונית, המצריכה בחינה, להחלתה של דוקטרינת הנאמנות הקונסטרוקטיבית, אף בעיסקאות מכר מניות (ראה ע"א 9063/12 עיזבון המנוח הוראס ריכטר ז"ל נ' Harvey Delson (נבו 05.09.2017)) וזאת למרות שדוקטרינה זו מיושמת בדרך כלל בנוגע לזכויות שביושר הנוצרות מכוח עיסקאות מכר מקרקעין או עיסקאות בין שותפים במקרקעין (ע"א 9555/10 עמי הופמן נ' איל יפה ואח' (נבו 15.07.2013).
...
התבטאויותיו של מאיר בנושא זה בשיחה המוקלטת עמו, אשר חלקים ממנה אף צוטטו לעיל, לצד גרסתה של התובעת עצמה בדבר השתלשלות העניינים לאורך השנים, תומכות במסקנה זו, לטעמי ולהתרשמותי באופן מובהק, ומלמדות על מהלך מוסכם ומודע, הן של מאיר והן של אברהם, לכך שהמניות שנרכשו יוותרו בשלב הראשון על שם מאיר וציפורה, כחלק מאחזקתם הכוללת במניות החברה בשיעור כולל של 51%.
במקרה דנן, וכפי שנסקר וצוטט לעיל בהרחבה, אכן הוצגה לבית המשפט תמונת ראיות מגוונת המבססת מסקנה בדבר התקשרותם של מאיר ואברהם בעסקה למכר המניות מושא ההליך וכן הסכמה ביניהם, ובהמשך בין מאיר ליורשותיו של אברהם, כי הבעלות הרשומה במניות שנרכשו תישאר לפי שעה, בשל שיקולים והעדפות כאלו או אחרים של מאיר, על שמם של מאיר וציפורה (היינו, הם יוותרו למרות עסקת המכר עם בעלות רשומה ב-51% ממניות החברה, על כל המשתמע מכך).
נוכח הקביעות לעיל ויישום המסגרת המשפטית הרלבנטית אשר נסקרה אף היא לעיל, נדחית טענת הנתבעות להתיישנות עילות התביעה או לשיהוי בהגשתה.
