תביעת יועץ מס לתשלום שכר טירחה עבור שירותים חשבונאיים

בכתב תביעתו תבע לחייב את הנתבעים לשלם לו את מלוא ההשקעה בצרוף הפרישי הריבית שנקבעו בהסכם ההלוואה שנחתם עם פייגנבוים.

התובע ואישתו ראו את הנתבעים כגוף אחד, שניהם היו מעורבים בענייניהם הכספיים והנתבע נתן לתובע ואישתו שירותים חשבונאיים ופיננסיים בתקופות בהן נבצר מהנתבעת לתת שירותים, למשל כשיצאה לחופשת לידה.

בדיעבד התברר לתובע שהנתבעים חלקו עם עורך הדין שכר טירחה וקיבלו ממנו אחוזים.

חובת הדיווח ללקוח כאמור בסעיף 26(א) ("מנהל תיקים ימציא ללקוח, אחת לשלושה חודשים לפחות, דין וחשבון מפורט על הרכב תיק ההשקעות שלו, על חשבונו הכספי ועל חיובו, במישרין או בעקיפין, בשל שכר והוצאות, לרבות בשל תשלום לאדם השולט במנהל התיקים או הנשלט בידו או לחברה בשליטת אדם כאמור, וכן יצרף את פירוט העיסקאות שביצע עבור הלקוח בתקופה שחלפה ממועד הדין וחשבון הקודם, תוך הבלטת עיסקאות שביצוען כרוך בסיכון מיוחד ועיסקאות באשראי, אם בוצעו כאלה.").

ד(3) האחריות בהתאם לסעיף 3(א)(9) לחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, ייעוץ השקעות או ניהול תיקי השקעות בידי רואה חשבון, עורך דין או יועץ מס, אשר נילווים למתן שירות ללקוח בתחום מקצועו כאמור, אינם טעונים רישיון לפי החוק.

עם זאת, התובע לא הציג כל ראיה שייש בה כדי להוכיח, אף לא במעט, שהנתבעים היו שותפים של פייגנבוים או נותני שירותים מטעמו או קיבלו ממנו שכר או עמלות עבור החתמת הלקוחות.

...

לא ניתן להימנע מהמסקנה כי בנסיבות אלה, היה על הנתבעים לצפות את האפשרות של אובדן כספי ההשקעה של התובע, חלקם או כולם.

התנהלותו ודבריו אלה תומכים במסקנה, לפיה התובע היה ער לסכנות שבהפקדת כספו בידי פייגנבוים.

סוף דבר התביעה מתקבלת חלקית.

לטענת התובע, הנתבעים קיבלו שירותי הנהלת חשבונות לשנת 2009, אשר לא שולמו לו עד ליום זה. לטענת התובע, הוא ניהל כרטסת המראה את הפעילות החשבונאית של הנתבעים לשנת 2009, וממנה עולה, כי הנתבעים חייבים את החוב האמור.

להלן אפרט; גרסת התובע: " לאחר שסיימתי את לימודי קיבלתי מאבי את המשרד כולו בשנת 2011 וביחד עם זאת את כלל החובות, אבי היה מפקח כל השנים במס הכנסה, לקחתי על עצמי לגבות את כל החובות, למעט מקרה זה שלא הצלחתי לגבות, אני רוצה לציין שבמהלך כל תקופת גביית החוב מעולם לא היה טענה שהשירות שלנו לקויי, המשך ההתנהלות הלקויה של מר כץ והחברה שלו, בשנת 14 בחודש יולי 4.5 שנים לאחר שעזב אותנו יגיש הודעות אס אם אס, יש לו בעיות עם מע"מ עם ריביות וקנסות ושיסיים יובא לשלם את חובו. המשרד שלנו הוא בעל מוניטין בתחום, במהלך השנים עשיתי רשימה חלקית של 15 חברות, מגיש לבית המשפט , מעולם לא הוגש דוח שנתי באיחור. עיקר הטענה עלתה שלא משלמים לנו כי אנחנו לא מקצועיים. סכום החוב הוא 12000 ₪ לפני מע"מ כ 14000 ₪ , הוצאות של 500 ₪ + ריביות והפרשי הצמדה משנת 09, ואגרה של 138 ₪, התביעה הוגשה ביום 24.3.15." גרסת אבי התובע: "התביעה היא עבור שכר טירחה סך של 1000 ₪ לחודש במשך שנה שלמה, מחודש יולי 09 עד יוני 2010. באותה תקופה היה הנתבע בקשיים כספיים מאוד גדולים, היה לו עניין במשרד המשפטים, שיקים שאני קיבלתי וחזרו באין כסוי מספיק , אמרתי לו שיהיה לך כסף תיתן לי אני נותן לך שרות הנהלת חשבונות עד שהחברה תסיים את הקשיים שלה, במשך תקופה של שנה שימשתי לו ככותל, שעתיים עד שלוש בשבוע פעמיים בשבוע, הוא היה בא אלי למשרד, מעולם לא נטען כלפי שאני עושה עבודה לא מקצועית, טפלתי בחרות בסדר גודל פי 3 או 4 מהמחזורים הכספיים של ירון, כל דוחות מוגשים בזמן, אין קנסות , האיחור בהגשת הדוחות זה כנראה אי תשלום לרואה החשבון, לא כמוני עבדתי בצורה וולונטרית מתוך יחסי אמון חברות." גרסת הנתבע: " יש לי את החשבוניות של מר מטלוב יואב, שירן ביטחון בע"מ קיימת היום. התביעה מתבססת על שנת 09 בלבד, על זה ביססתי את כל טענותיה, שירותי הנהלת חשבונות המייצג את החברה, אחראי על הנהלת חשבונות יום יומית, הכוללת הדבקת חשבוניות ורישומן, רשומי מלאי, התאמות בנקים ועוד בתום שנת מס מועברים רישומיו לבקורת של רואה חשבון המוכר על ידי שילטונות המס לתקן או לפסול את הרישומים. יש לי רואה חשבון בשם ג'קי שמלווה אותי כבר משנת 03, במכתבו של מר ג'קי מצוין במפורש, משרד החשבונות האמור עבד באופן לא מקצועי, והעביר את החומר למשרדינו , התגלו טעויות רבות, רישומים שאינם נכונים.....למותר לציין כי אף פעם לא התמהמהתי בהמצאת מסמכים הקשורים לדוחות חודשיים, היה לי יועץ מס לא הגעתי למצב להסתבך על שילטונות המס. בסעיף 7 כותב התובע לא היה קשר ביני לבין רואה החשבון ולא יכול היה להווצר נתק. שני האנשים טיפלו בתיק שלי בשם אבי אביו, והסבירו שהתיק לא מנוהל כמו שצריך. לכתב התביעה מצורף כרטסת ורואים שהכסף , יש תשלום של 6000 ₪." הערכת העדויות : שמעתי את גרסאות שני הצדדים.

קודם לשנה זו נתן משרדו של התובע שירותים חשבונאיים לנתבעים במשך כשלוש שנים.

...

מכל האמור, דין התביעה להתקבל.

מכאן, אני מורה כי הנתבעים ישלמו את סכום החוב בסך של 13,850 ₪ וזאת תוך 30 יום.

בנוסף ישלמו הנתבעים לתובע סך של 3,000 ₪ בגין הוצאות משפט וזאת תוך 30 יום אחרת יישא הסכום הפרשי ריבית והצמדה כדין.

עדות מר אלי אסדו - בנוסף הגיש תצהיר והעיד גם יועץ המס מר אלי אסדו.

מתצהירו של התובע עולה שדוקא קיבל במהלך השנים שכר טירחה בסך של 425,734.5 ₪ (קרן) עיקרו בתשלום ישיר וחלקו בדרך של שירותים חשבונאיים מהנתבע 1 כנגד חשבוניות מס כדין התובעים טוענים לכך שהם זכאים לתשלום עבור הטיפול בהליך בבית המשפט המחוזי (בפני כב' הש' מ' אגמון – גונן) וכן הליך בבית המשפט העליון.

התלונה כאמור נדחתה ביום 17/7/2019 לאחר שנקבע שהיא "אינה מבססת קיומה של עבירת משמעת". חלק חמישי – דיון במחלוקת החמישית מתוך חמש, התביעה שכנגד שהגיש הנתבע 1 בגין שכר טירחה בעבור שירותים חשבונאיים בשנת 2013 (45,542.11 ₪) כללי הנתבע 1 ציין שעם הגשת התביעה כנגדו וכנגד היורשים הנוספים, התחוור לו שהתובעים קיבלו שכר טירחה עודף בסך של 45,400 ₪ כולל מע"מ (סעיף 23 לכתב התביעה שכנגד) ומכאן התביעה שהוגשה על הסך של 45,542.11 ₪.

...

במלוא הכבוד איני מקבל טענה זו. כפי שעלה מטענות הצדדים, לרבות טענות הנתבע 1 עצמו – ההתנהלות הכוללת אל מול התובעים התייחסה ישירות גם לייצוג ה"ה אשד המנוחים ולשכר הטרחה בגין כך. הנתבע 1 והתובע התייחסו ישירות לחובות שכר טרחה ומנגד לפירעון החוב בדרך של מתן שירותים חשבונאיים.

חלק שישי – סוף דבר סוף דבר לאור האמור לעיל אני דוחה את התביעה העיקרית על כל רכיביה וכן דוחה את התביעה שכנגד.

באשר להוצאות משפט, לאחר שנתתי דעתי לסכום התביעה העיקרית שהועמד על הסך של 393,708.55 ₪ ולסכום התביעה שכנגד שהועמד על הסך של 45,542.11 ₪; וכן לאחר שנתתי דעתי לכך שהתביעה שכנגד הוגשה רק על ידי הנתבע 1 – אני מחייב את התובעים בתשלום הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך כולל של 35,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד פסק הדין ועד למועד התשלום בפועל.

הנתבעת (להלן : המשיבה 2) מיתנגדת לבקשה בטענה לפיה התיק שבכותרת הינו תביעה שהגישה התובעת כנגדה, לתשלום שכר טירחה עבור שירותים מקצועיים חשבונאיים-משפטיים, שניתנו לה לאחר שהתובעת נתבקשה לחוות דעתה ביחס להוראות החוק והפסיקה ולייצגה כנישומה בפני רשויות המס.

שנית - ההוראות הקשורות לחיסיון עורך דין – לקוח, ולחובת הסודות החלה על רואה חשבון ויועץ מס – ולפיכך, אין להתיר עיון במסמכים הבאים : (א) חוות הדעת המשפטית (נספח "ג" לתביעה, נספח "2" לכתב ההגנה) ; (ב) תיכתובות שהוחלפו בין התובעת לחברה לצורך אותם הליכי מס וכחלק מהתמודדות עמם (נספחים "ד1", "ד5", "ד7", "ד12", "ד15", "ד16", "ד18", "ד20", "ד23", "ד24", "ה1", "ה4" לתביעה, נספחים "3", "9", ו- "10" לכתב ההגנה); (ג) הסכם ההיתקשרות (נספח "א" לתביעה, נספח "1" לכתב ההגנה), ודרישת התשלום מיום 16.09.2018, על הנתונים הכספיים המצורפים לה (נספח "ז" לתביעה, נספח "5" לכתב ההגנה).

...

בתשובתה לבקשת העיון טוענת המשיבה 2 בין היתר כי, יש לדחות את הבקשה מאחר ובתיק ישנם מסמכים רבים שקיים איסור בדין מלגלותם מאחר והם חוסים תחת חיסיון מידע הנוגע להליכי מס. כעת נבחן את השאלה האם קיים חיסיון בנוגע למידע ומסמכים הקשורים בהליכי מס ? ובמידה וקיים מה טיבו ומהותו של חיסיון כזה? סעיף 231 לפקודת מס הכנסה מטיל חובת הסודיות על פקיד השומה וקובע כי : "הממלא תפקיד רשמי בביצוע הפקודה, או המועסק בביצועה, חייב לראות כל תעודה, ידיעה, דו"ח, רשימת שומה או העתק מהם, והם מתייחסים להכנסתו של אדם או לפרט שבהכנסתו כדבר שבסוד ושבמהימנות אישית ולנהוג בהם על דרך זו." הפסיקה פירשה את "חובת הסודיות" החלה על פקיד השומה מכוח סעיף 231 כמקימה חיסיון בדיני המס, גם אם הדבר לא נאמר בה במפורש [ראו יצחק עמית, חסיונות ואינטרסים מוגנים - הליכי גילוי ועיון במשפט האזרחי והפלילי (2021), שער שלישי, לט, 1016].

לאחר שבחנתי את טענות המבקשים מחד וטענות המשיבה 2 מנגד, הנני מוצא כי באיזון הראוי בין האינטרסים של כלל הצדדים, לא מצאתי מקום לאפשר עיון במסמכים החוסים תחת החיסיון היחסי בהליכי המס וכן במסמכים ובתכתובות בין התובעת (המשיבה 1) למשיבה 2 לצורך אותם הליכי מס , שכן הם אינם קשורים ישירות למחלוקת המשפטית בין המבקשים למשיבה 2, וחשיפתם בפני המבקשים יכול שתפגע שלא לצורך בתכלית שלשמה הוטל החיסיון, ובפרטיות העסקית של המשיבה 2 תוך חשיפת פרטים עסקיים רגישים אודות הכנסותיה.

משכך, הנני קובע כי המשיבה 2 תעביר למבקשים עד ליום 28.07.23 את כל הפרוטוקולים וכתבי הטענות, אך לא יעברו הנספחים לכתבי הטענות הנוגעים למשיבה 2 והמפורטים בסעיפים 8, 9, 10 ו – 14 בתשובת המשיבה 2 לבקשה לעיון בתיק בית המשפט.

הנתבעים שכנגד טוענים כי עו"ד קוריס מבקש לגבות שכר טירחה בנגוד לדין, בין היתר, מנסה הוא לגבות שכר טירחה נפרד בקשר עם שירותים עליהם הוסכם כי יכללו במסגרת שירותי הריטיינר; כי מבקש לגבות שכר טירחה בעבור שירותים משפטיים שלא ניתנו או כלל לא נדרשו על-ידה או לא הושלמו על ידי קוריס; וכן כי נעשה ניסיון מצידו לגבות שכר-טירחה עבור שירותים שניתנו על-ידי עורכי-דין אחרים או עבור שירותים שכלל לא פורטו על-ידי עו"ד קוריס במסגרת כתב-התביעה שכנגד.

טענה נוספת שהועלתה על-ידו בהקשר זה היא כי הנתבעים שכנגד לא הציגו כל גרסת הגנה בקשר עם החוב, וכך גם לא הביאו כל ראיה או גרסה לסתור ביחס לסך תשלומי שכר-הטירחה ששלמו לו במרוצת השנים; זאת, בשעה שמלוא הנתונים החשבונאיים מצויים בידיהם - להם רישום חשבונאי על אודות כל סכום ששלמו וכן גישה מלאה למערכת הממוחשבת "כלים שלובים" ביחס לכל נתוני העברות הכספיות שבוצעו למרכז הסליקה הבנקאי; משכך יש לאמץ את גירסתו במלואה.

המומחה קבע כי "בגיליון האקסל מופיע זכוי בסך של 250 ש״ח. בהתאם לתדפיסי הוצאה לפועל שצורפו על ידי החברה עולה כי בשנת 2015 שולמו במס״ב לבנק 12, סניף 608, חשבון 677770 סך של 3,756.58 ש״ח ועוד תשלום לזוכה באמצעות מס״ב משנת 2009 בסך 250 ש״ח ובסה״כ 4006.58 ש״ח". לאחר שבחנתי את מלוא טענות הצדדים בקשר עם חייב זה, לרבות נספח 62 לתצהירו של עו"ד קוריס ונספח 13 לתצהירו של מר עמר, מצאתי כי במאזן ההסתברויות טיב שתיל לא הוכיחה טענתה ביחס לחייב זה. ביחס לחייב הומינר רועי קבע המומחה כי "בגיליון האקסל קיימים זכויים בסך של 62,965 ש״ח. תשלומים לזוכה באמצעות מס״ב – לידיעה בלבד בהתאם לתדפיסי הוצאה לפועל שהועברו על ידי החברה מסתכמים לסך של 7,815.76". מצאתי כי במאזן ההסתברויות טיב שתיל לא הוכיחה טענתה ביחס לחייב זה; בעיניינו של חייב זה ראו הקביעות להלן.

רכיב שכר-טירחה עיתי (שירותי ריטיינר) בסך נטען של 287,448 ש''ח עיקר טענתו של עו"ד קוריס היא כי בהתאם להסכמי שכר הטירחה וכן "בהתאם לסיכומים פרטניים בעניינים שאינם נכללים בהסכם המסגרת" (ראו בסעיף 73 לכתב התביעה שכנגד) זכאי הוא לתשלום עבור שירותי ריטיינר שהעניק לנתבעים שכנגד בסך של 243,600 ש''ח ובצרוף מע"מ לסך של 287,448 ש''ח: ובסך-הכל עבור 97.5 חודשים החל משנת 2004 - ועובר למועד החתימה על הסכם שכר-הטירחה הראשון - ועד לאחר מועד ההפרדות.

האחת, בעיניין "הוצאות ארכיב". בהקשר זה הציג, למשל עו"ד קוריס חשבונית מס על סך של 29,574 ש''ח נושאת תאריך 31.3.2012 (ראו נספח 16 לתצהיר קוריס, עמ' 814), שלאחר בירור שערך המומחה ברזלי התגלה כי היא שייכת לחברת כל הקסם, שהוקמה על-ידו ובה הוא משמש, לכל הפחות, כיועץ (בהקשר אלו ראו, בין היתר, פרוטוקול מיום 3.1.2024, עמ' 123, שו' 17 ואילך).

...

לאחר שבחנתי את מלוא טענות הצדדים, כמו גם את חוות-דעתו של המומחה בעניין זה, ראיתי לדחות את מלוא טענותיו של עו"ד קוריס בהקשר זה. כך, מצאתי שאין מקום לפסוק לעו"ד קוריס שכר ראוי הן מן הטעם שיש בה משום הרחבת חזית אסורה; ולמעלה מכך, מצאתי לדחותה אף לגופה שעה שזו לא הוכחה בהתאם לדין.

בטרם סיום יובהר את שעולה מניה וביה מפסק-דין זה כי מלוא טענותיו של עו"ד קוריס בקשר עם פירוט העברות הכספיות שנעשו לטענתו בין הצדדים (ראו בסעיף 225 י' לכתב התביעה שכנגד) וכך גם ביחס לטענותיו בקשר עם הטיפול המשפטי שהוספק על-ידי טיב שתיל וטענותיו בהקשר זה – דינן להידחות.

סוף דבר נוכח כלל האמור לעיל בית המשפט מחליט להורות על חיובים, כדלקמן: בית המשפט מחייב את עו"ד קוריס לשלם לטיב שתיל בע"מ את הסך של 136,157 ש''ח. סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד הגשת כתב התביעה, 21.6.2015, ועד מועד התשלום בפועל.