בבג"ץ 5283/09 אבו רקייק נ' שר הפנים, מיום 28.12.09, נקבעו הדברים הבאים:
"בחוזר מס' 1/2009 של המנהל הכללי של משרד הפנים הובהרה לרשויות החובה להקדים ולקבל את אישורו של שר הפנים. לצורך זה הן נדרשו להציג את פרוטוקול ישיבת המועצה במהלכה בוצעה הבחירה, אישורו של היועץ המשפטי של הרשות כי הבחירה והאצלת הסמכויות נעשו כדין, ואישור של גזבר הרשות על תיקצוב משכורת הסגן בתקציב המאושר של הרשות. יתרה מכך, הובהר כי יש להביא לידיעת חברי המועצה כי להשלמת הליך הבחירה נידרש אישורו של שר הפנים... כאמור, בחירתו של העותר נעשתה בתאריך 14.12.08, היינו, לפני שהגיע חוזר המנכ"ל לרשויות. אולם, מאחר ומטרת ההנחיות נועדה להסדיר מצב קיים שבסיסו בפקודת המועצות המקומיות, נכון להחיל את ההוראות החלה אקטיבית גם על עניינו של העותר. ולא למותר להדגיש כי חוזר המנכ"ל לא יצר מציאות חדשה, אלא נועד להבטיח כי למינויים של בעלי תפקידים ברשויות המקומיות, בפרט באלו שמצבן הכספי רעוע, תקבע מראש מסגרת תקציבית".
גם בית הדין הארצי (ע"ע (ארצי) 37752-01-13 ח'אלד ח'טיב - מועצה מקומית עין מאהל, מיום 21.12.2014), הדגיש את חשיבות קבלת העמדה העקרונית של משרד הפנים וכי אין לעודד תשלומי שכר של הרשויות המקומיות לסגני ראש מועצה, על דרך של מתן אישורים רטרואקטיביים, טרם קבלת האישורים הנדרשים לכך:
"בלי להמעיט בחשיבות תרומתו של המערער לפעילות המועצה בתפקידו כסגן ראש המועצה במהלך שנת 2009, ולאחריה, לא מצאנו כי יש בתרומה הנטענת, ככל שהייתה, כדי לבסס היתערבות בשקול דעתו של משרד הפנים. מקובלת עלינו טענתו של משרד הפנים כפי שנפרשה בהרחבה לפני בית הדין האיזורי כמו גם לפנינו, לפיה, בעקרו של דבר, החלטות בעיניין אישור שכר לסגני ראשי מועצות מתקבלות על בסיס נתונים הידועים במועד בו מוגשת הבקשה לאישור משרד הפנים. בנסיבות המקרה, בעת שנדונה בקשת המועצה לראשונה, בתחילת שנת 2009, עמדו לפני משרד הפנים הדוחות הכספיים של המועצה לשנת 2008 שהצביעו על גירעון מיצטבר של כ-40 מיליון ש"ח בתקציב המועצה. הדוחות הכספיים של המועצה לשנת 2009 נערכו ונבדקו רק במהלך שנת 2010. לאור זאת, ובהעדר אישור של חשב מלווה, החליט משרד הפנים ביום 14.6.2009 שלא לאשר תשלום שכר לסגן ראש המועצה. בהחלטה מיום 21.6.2010 משמצא משרד הפנים כי קיים מימון תקציבי וחל שיפור במצבה הכלכלי של המועצה, אף כי עדיין נותר גירעון מיצטבר, אישר המשרד תשלום שכר למערער כסגן ראש מועצה, החל מיום 1.1.2010. מקובלת עלינו לעניין זה גם הבהרתו של משרד הפנים כי אכן, המועצה סיימה את התקציב השוטף לשנת 2009 בעודף, אלא שהמועצה נותרה גירעונית בהיבט של הגרעון המצטבר. כמו כן סבירה בעינינו עמדתו של משרד הפנים, בהיבט של מדיניות עקרונית, כי אין לעודד על דרך של מתן אישורים רטרואקטיביים, תשלומי שכר של הרשויות המקומיות לסגני ראש מועצה, טרם קבלת האישורים הנדרשים לכך בחוק."
ויודגש, כי אישור משרד הפנים את תשלום השכר לסגן הוא תנאי חיוני והכרחי, בלעדיו המועצה אינה רשאית לשלם את השכר.
ראשית, בכל הנוגע לסגן הקודם אשר העיד בפנינו, מר טאטור הודה באופן שאינו יכול להשתמע לשני פנים כי גם התובע וגם הוא החלו לעבוד כסגני ראש מועצה ברוטציה ללא אישור משרד הפנים: [footnoteRef:35] [35: עמ' 39 ש' 9-18]
תספר אודות העניין הזה של התכתבות מול משרד הפנים, פניה למשרד הפנים בעניינך, מה שידוע לך בעיניין התובע? תספר על עניין השכר, מתי אושר השכר, האם אושר?
שלחנו את כל החומר אחרי המליאה שהצביעו, והתקבל תשובה כל פעם אמרו לנו שתגיע תשובה, נשלם לכם, לא שילמו לי והלכתי לבית הדין לעבודה, הגשתי תביעה וקיבלתי דרך בית המשפט את השכר שלי.
...
בבג"ץ 5283/09 אבו רקייק נ' שר הפנים, מיום 28.12.09, נקבעו הדברים הבאים:
"בחוזר מס' 1/2009 של המנהל הכללי של משרד הפנים הובהרה לרשויות החובה להקדים ולקבל את אישורו של שר הפנים. לצורך זה הן נדרשו להציג את פרוטוקול ישיבת המועצה במהלכה בוצעה הבחירה, אישורו של היועץ המשפטי של הרשות כי הבחירה והאצלת הסמכויות נעשו כדין, ואישור של גזבר הרשות על תקצוב משכורת הסגן בתקציב המאושר של הרשות. יתרה מכך, הובהר כי יש להביא לידיעת חברי המועצה כי להשלמת הליך הבחירה נדרש אישורו של שר הפנים... כאמור, בחירתו של העותר נעשתה בתאריך 14.12.08, היינו, לפני שהגיע חוזר המנכ"ל לרשויות. אולם, מאחר ומטרת ההנחיות נועדה להסדיר מצב קיים שבסיסו בפקודת המועצות המקומיות, נכון להחיל את ההוראות החלה אקטיבית גם על עניינו של העותר. ולא למותר להדגיש כי חוזר המנכ"ל לא יצר מציאות חדשה, אלא נועד להבטיח כי למינויים של בעלי תפקידים ברשויות המקומיות, בפרט באלו שמצבן הכספי רעוע, תיקבע מראש מסגרת תקציבית".
גם בית הדין הארצי (ע"ע (ארצי) 37752-01-13 ח'אלד ח'טיב - מועצה מקומית עין מאהל, מיום 21.12.2014), הדגיש את חשיבות קבלת העמדה העקרונית של משרד הפנים וכי אין לעודד תשלומי שכר של הרשויות המקומיות לסגני ראש מועצה, על דרך של מתן אישורים רטרואקטיביים, טרם קבלת האישורים הנדרשים לכך:
"בלי להמעיט בחשיבות תרומתו של המערער לפעילות המועצה בתפקידו כסגן ראש המועצה במהלך שנת 2009, ולאחריה, לא מצאנו כי יש בתרומה הנטענת, ככל שהייתה, כדי לבסס התערבות בשיקול דעתו של משרד הפנים. מקובלת עלינו טענתו של משרד הפנים כפי שנפרשה בהרחבה לפני בית הדין האזורי כמו גם לפנינו, לפיה, בעיקרו של דבר, החלטות בעניין אישור שכר לסגני ראשי מועצות מתקבלות על בסיס נתונים הידועים במועד בו מוגשת הבקשה לאישור משרד הפנים. בנסיבות המקרה, בעת שנדונה בקשת המועצה לראשונה, בתחילת שנת 2009, עמדו לפני משרד הפנים הדוחות הכספיים של המועצה לשנת 2008 שהצביעו על גרעון מצטבר של כ-40 מיליון ש"ח בתקציב המועצה. הדוחות הכספיים של המועצה לשנת 2009 נערכו ונבדקו רק במהלך שנת 2010. לאור זאת, ובהיעדר אישור של חשב מלווה, החליט משרד הפנים ביום 14.6.2009 שלא לאשר תשלום שכר לסגן ראש המועצה. בהחלטה מיום 21.6.2010 משמצא משרד הפנים כי קיים מימון תקציבי וחל שיפור במצבה הכלכלי של המועצה, אף כי עדיין נותר גרעון מצטבר, אישר המשרד תשלום שכר למערער כסגן ראש מועצה, החל מיום 1.1.2010. מקובלת עלינו לעניין זה גם הבהרתו של משרד הפנים כי אכן, המועצה סיימה את התקציב השוטף לשנת 2009 בעודף, אלא שהמועצה נותרה גירעונית בהיבט של הגירעון המצטבר. כמו כן סבירה בעינינו עמדתו של משרד הפנים, בהיבט של מדיניות עקרונית, כי אין לעודד על דרך של מתן אישורים רטרואקטיביים, תשלומי שכר של הרשויות המקומיות לסגני ראש מועצה, טרם קבלת האישורים הנדרשים לכך בחוק."
ויודגש, כי אישור משרד הפנים את תשלום השכר לסגן הוא תנאי חיוני והכרחי, בלעדיו המועצה אינה רשאית לשלם את השכר.
.
סוף דבר
לאור כל האמור לעיל התביעה נדחית.
לעניין ההוצאות, בחרנו לעשות חסד עם התובע, ולמרות תוצאת פסק הדין וגובה התביעה, מצאנו כי יש לקבוע הוצאות ברף הנמוך.
על כן, ישלם התובע למועצה ולמדינה סך של 3,000 ₪ לכל אחת, ובסך הכל 6,000 ₪, בגין הוצאות שכ"ט עו"ד, תוך 30 ימים מקבלת פסק הדין.
