מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעת יבואנית משקפיים לחוב כספי מבעל חנות אופטיקה

בהליך סכסוך עבודה (ס"ע) שהוגש בשנת 2013 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בית דין איזורי לעבודה בתל אביב - יפו ס"ע 400-08-11 לפני: כב' השופטת הדס יהלום, סגנית נשיאה התובעת ולריה קלצ'בסקי ע"י ב"כ: עו"ד בר יוסף הנתבעים 1. א. אופטיקה ומשקפי שמש בע"מ 2. אריק אדרי ע"י ב"כ: עו"ד מזור דוד פסק דין
בתאריך 13/10/10 ועד לתאריך 22/10/10 נעדרת מעבודתך ויצאת לחופשה ללא הסכמתנו ואי לכך גרמת לנו נזק כספי חמור ונזק לפעילות השוטפת של החנות, אנו רואים בזאת הפרת משמעת חמורה ואנו שומרים את הזכות לידרוש ולתבוע ממך את כל הנזקים שנגרמו לחנות עקב כך. להמשך עבודה פורה ותקין נבקשך לשקול שוב את צעדיך בעתיד".
לדבריו, חברה אחת עסקה בייבוא והשניה עסקה גם בייבוא וגם בניהול חנות.
מי שניהל את החנות בפועל ולמעשה ניהל את כל עינייני חברת א. אופטיקה בע"מ בארץ, היה הנתבע, שהוא אחיו של בעל החנות.
עוד לא הוכח, שהחברה א. אופטיקה בע"מ הותירה אחריה חובות לאחר סגירת החנות.
...
סוף דבר התביעה מתקבלת באופן חלקי.
הנתבעת תשלם לתובעת: פדיון חופש בסך 1,920 ₪.
התביעה נגד נתבע 2, נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום פתח תקווה נפסק כדקלמן:

התובעת טוענת כי הנתבעת 1 הוקמה בשנת 2014 ומפעילה חנות אופטיקה בשם "אופטיקלי" בכפר סבא ובחנות זו נרכשו המשקפיים נשוא התביעה, בניהולו של הנתבע 2.
לאחר שהתקבלו תלונות כי נמכרים מסגרות אותן משווקת התובעת במחסור של חלקי חילוף ושרות ירוד, שלחה התובעת 'חוקר פרטי' (להלן – "החוקר") למספר חנויות ובחודש ינואר 2016 הגיע אל חנות הנתבעים ורכש משקפיים של המותג DILEM בעלות של 2,200 ₪.
החוקר בחר במשקפיים אלה לאור העובדה שלא יובאו ע"י התובעת אלא ע"י צד ג' כלשהוא ביבוא מקביל, כאשר עובדה זו אינה מצוינת בשום מקום בחנות ועל כן הנתבעים יוצרים מצג כאילו כל המוצרים נרכשים מהיבואנים הרישמיים.
בסע' 67 לסיכומי התובעת נאמר כדלקמן: "הנתבעים מתעשרים שלא כדין על חשבון התובעת, שכן, הכספים אשר מתקבלים אצל הנתבעים ו/או מי מהם, תוך ביצוע העוולות, מתקבלים שלא כדין, תוך שהנתבעים מפיקים טובת הנאה מהמוניטין הייחודי והמקורי של התובעת, אותו רכשה משך עשרות שנים בהשקעה לא מבוטלת". לאחר שקבעתי שהתובעת לא הוכיחה כי הנתבעים אכן עוולו כלפיה בתביעה זו הרי שאין לקבל את הטענה בדבר התעשרות שלא כדין.
...
סוף דבר התובעת לא הוכיחה את טענותיה כי הנתבעים עוולו כלפיה על פי החוק ובכלל ועל כן דינה של התביעה להידחות.
התביעה נדחית.
אני מחייב את התובעת לשלם לנתבעים את הוצאות המשפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 18,000 ₪ וזאת בתוך 30 יום מהיום.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2015 בשלום פתח תקווה נפסק כדקלמן:

התובעת, יבואנית משקפיים, סיפקה לנתבע, שהנו בעל עסק לממכר מוצרי אופטיקה בת"א (להלן: החנות), סחורה בשווי של כמאתיים אלף ₪, כנגד שיקים דחויים בפריסה למספר חודשים שמסר לה. על פי הינה"ח התובעת, שלא נסתרה, נותר הנתבע חייב לה, לאחר החזרת סחורה שנאספה מהחנות בהסכמת הצדדים, סך של 120,515 ₪.
לפיכך הודיעה התובעת לנתבע כי היא מבטלת את ההסכם וכי אם לא ייפרעו השיקים תגיש אותם לבצוע בהוצל"פ. לאחר מכן תואם בין הצדדים מפגש לשם החזרת הסחורה שנשארה בחנות ונסיון להגיע להסכמה לגבי תשלום יתרת החוב בפריסה.
לטענתו, מנהל התובעת, אייל שני (להלן: אייל), הפעיל עליו לחצים ושכנועים שלא למסור עדות נגד התובעת בתביעה זו, ועל כן הוא לא התייצב לדיונים אליהם הוזמן בחודשים יולי וספטמבר, אך בסופו של דבר הוצא נגדו צו הבאה והוא מסר עדות ביום 18.11.12.
הנתבע טען כי השקיע בפירסום מוצרי הנתבעת בחלון הראוה ובפרסומי אינטרנט של החנות, אך לא הוכחה כל עלות כספית הכרוכה בכך.
...
ביטול ההסכם לפני שהשיק הראשון שבידי התובעת חולל, כמו גם סמיכות הזמנים הרבה בין ביטול ההסכם לבין עדות הנתבע בביה"ד לעבודה, תומכים במסקנה כי יש קשר בין ביטול ההסכם לבין העדות שנתן הנתבע.
לפיכך אני קובעת כי כנגד חובו של הנתבע לתובעת בגין הסחורה, זכאי הנתבע לפיצוי מהתובעת על הפסקת ההתקשרות עמו, שהיתה לתקופה של שנה, אחרי ארבעה חודשים.
לעניין נזק לא ממוני, אני קובעת כי על התובעת לפצות את הנתבע בסכום של 30,000 ש"ח על ההפסקה הפתאומית והחד צדדית של ההתקשרות, ללא התראה על הכוונה לבטל את ההסכם באם יוחזר שיק כלשהו, ומתן אפשרות לנתבע לעמוד בהסכם.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2015 בשלום פתח תקווה נפסק כדקלמן:

התובעת, יבואנית משקפיים, סיפקה לנתבע, שהנו בעל עסק לממכר מוצרי אופטיקה בת"א (להלן: החנות), סחורה בשווי של כמאתיים אלף ₪, כנגד שיקים דחויים בפריסה למספר חודשים שמסר לה. על פי הינה"ח התובעת, שלא נסתרה, נותר הנתבע חייב לה, לאחר החזרת סחורה שנאספה מהחנות בהסכמת הצדדים, סך של 120,515 ₪.
לפיכך הודיעה התובעת לנתבע כי היא מבטלת את ההסכם וכי אם לא ייפרעו השיקים תגיש אותם לבצוע בהוצל"פ. לאחר מכן תואם בין הצדדים מפגש לשם החזרת הסחורה שנשארה בחנות ונסיון להגיע להסכמה לגבי תשלום יתרת החוב בפריסה.
לטענתו, מנהל התובעת, אייל שני (להלן: אייל), הפעיל עליו לחצים ושכנועים שלא למסור עדות נגד התובעת בתביעה זו, ועל כן הוא לא התייצב לדיונים אליהם הוזמן בחודשים יולי וספטמבר, אך בסופו של דבר הוצא נגדו צו הבאה והוא מסר עדות ביום 18.11.12.
  הנתבע טען כי השקיע בפירסום מוצרי הנתבעת בחלון הראוה ובפרסומי אינטרנט של החנות, אך לא הוכחה כל עלות כספית הכרוכה בכך.
...
  ביטול ההסכם לפני שהשיק הראשון שבידי התובעת חולל, כמו גם סמיכות הזמנים הרבה בין ביטול ההסכם לבין עדות הנתבע בביה"ד לעבודה, תומכים במסקנה כי יש קשר בין ביטול ההסכם לבין העדות שנתן הנתבע.
  לפיכך אני קובעת כי כנגד חובו של הנתבע לתובעת בגין הסחורה, זכאי הנתבע לפיצוי מהתובעת על הפסקת ההתקשרות עמו, שהיתה לתקופה של שנה, אחרי ארבעה חודשים.
  אני קובעת על דרך האומדנא, כי על התובעת לפצות את הנתבע בסכום של 30,000 ש"ח על ההפסקה הפתאומית והחד צדדית של ההתקשרות, ללא התראה על הכוונה לבטל את ההסכם באם יוחזר שיק כלשהו, ומתן אפשרות לנתבע לעמוד בהסכם.

בהליך סכסוך עבודה (ס"ע) שהוגש בשנת 2013 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לאחר שעיינו בחומר הראיות, אנו סבורים כי החברה לא עמדה בנטל להוכיח את חובו של הנתבע בגין ההלוואות הנטענות, וזאת מהנימוקים הבאים: ראשית, טענת החברה הנה כי כאשר לווה ממנה הנתבע כספים, ההלוואה הוחזרה בחודש שלאחר מכן על ידי קזוז מסכומי העמלות שהגיעו לו. מכאן, שככל שאכן לווה הנתבע כספים מהחברה, הרי שאלו הושבו בחודש שלאחר ההלוואה – כך לגירסת החברה (ראו סעיף 10 לכתב התביעה של החברה וכן סעיף 13 לתצהירו של מר אמיר נאור).
הנתבע הכחיש בכתב ההגנה ובתצהירו כי היה קיים בחברה כדבר שבשיגרה נוהל של קיזוזי עמלות בגין החזרי מלאי וכן טען כי אפילו הוחזר מלאי, הרי שלא היה הדבר כרוך בהחזר כספי ללקוח אלא בזיכוי שקבל הלקוח לקבל מוצרים אחרים בעתיד (סעיף 17 לתצהיר הנתבע).כך גם אישר מר גיא חיות, עד מטעם הנתבע ובעלים של חנות אופטיקה, שהעיד בחקירתו הנגדית כי לא היה מקרה שבו בעקבות החזרת סחורה לחברה קיבל חזרה שיק ששילם לחברה (עדותו בעמוד 59 לפרוטוקול).
תביעת החברה להפרת חובת האמון כיו"ר דירקטוריון ושימוש במידע עסקי סודי בכתב התביעה טענה החברה, כי במהלך תקופת עבודתו של הנתבע, הוא החל לפעול להקמת עסק מתחרה, פנה ללקוחות החברה בעיניין, פנה ליצרנים מחו"ל על מנת לייבא מוצרים המתחרים במוצרי החברה, עשה שימוש במכשיר הנייד שקבל מהחברה על מנת לחבור לשותפים החדשים, פירסם שמועות לפיהן בעלי החברה גזלו את מניותיו וגזל את המידע העיסקי והמסחרי של החברה.
מר אמיר נאור אשר העיד כי עוד בתקופת העבודה החל הנתבע להקים עסק לייבוא משקפיים ולשם כך פנה ליצרנים (עמודים 16,18 לפרוטוקול מיום 16.2.2012) לא הביא כל ראיה לכך ואישר בהמשך חקירתו הנגדית כי "הראיה שהוא פנה אליהם באותה נסיעה נגזרת מהעובדה שמיד לאחר סיום עבודתו בחברה הוא התחיל לשווק סחורה שלהם." (עמוד 20 לפרוטוקול מיום 16.2.2012).
...
תביעת הנתבע לזכויות פנסיוניות הנתבע תבע פיצוי בגין אי העברת כספים לקרן פנסיה אולם לא טען מכוח מה תבע רכיב זה שכן עבד בתקופה שקדמה לצו הרחבה בדבר פנסיית חובה והוא אף לא כימת רכיב תביעה זה. לפיכך נדחית תביעתו לרכיב זה. סוף דבר – על הנתבע, מר רונן שני, לשלם לחברה, בתוך 30 יום מקבלת פסק הדין, את הסכומים הבאים: תמורת הודעה מוקדמת להתפטרות בסך 31,656 ₪, בתוספת הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום 1.1.2009 ועד למועד התשלום בפועל.
תביעות החברה להחזר הלוואות, להחזר שכר, לפיצוי בגין אובדן מלאי ולפיצויים בגין הפרת חובת אמון, גזל סוד מסחרי ולשון הרע – נדחות.
תביעות הנתבע לתמורת הודעה מוקדמת לפיטורים, להחזר סכומים ששולמו למוסד לביטוח לאומי, לפיצוי בגין אי ביצוע הפרשות לפנסיה – נדחות.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו