תביעת טיול לפולין בתביעות קטנות

בעקבות זאת נאלץ התובע לתבוע אותה בבית המשפט לתביעות קטנות.

סמוך לאחר מכן קבל התובע מיסרון מהנתבעת (לא מבעלה) ובשיחה שהתקיימה לאחר מכן דברה עמו הנתבעת על טיולים לפולין ולא על בעיות חשמל ומכאן התגלגל בין השניים קשר עסקי שהתפתח לידידות, ועזרה מצד התובע באמצעות הלוואות, הואיל והנתבעת, לדבריה, אינה חיה עם בעלה ומצבה הכלכלי קשה ביותר.

...

לסיכום סברה הועדה כי אין זה נכון כי המקרה יטופל על ידי החברה.

מסקנה זו, אף אם התקבלה רק על ידי חלק מחברי הועדה ולא הביאה למסקנה פוזיטיבית וקונקרטית נגד התובע, יש בה כדי לחזק את המסקנה כי הנתבעת פעלה בתום לב כאשר הגישה את תלונתה לחברת החשמל.

בע"א 788/79  אברהם ריימר נ' עיזבון המנוח ברקו רייבר (פ''ד לו(2) 141) נקבע כי "בעניין שלפנינו פנה המנוח למשטרה בעיקר מתוך רצון לפגוע במערער. אך בכך לא נשמט הבסיס להגנה, הקבועה בסעיף 15 (8) לחוק. השאלה המכרעת היא, אם המנוח האמין בדברי תלונתו, שעה שמסרה למשטרה". במקרה הנוכחי כאמור אני מאמינה שהנתבעת האמינה בדברי תלונתה, כי התובע מנצל את תפקידו בחברת החשמל כדי לברר פרטים על אדם שאותו הוא מעוניין להכיר למטרות מין, כשמסרה אותה לחברת החשמל, למרות שהגישה אותה מתוך מטרה לעצור את התובע מלהמשיך ולפעול נגדה במישור המשפטי וכאשר השפעתו עליה – אם היתה כזו – או שהתועלת שיכלה להפיק מהקשר עימו, פגה, ועל כן מוצאת כי עומדת לה ההגנה של סעיף 16 לחוק הנ"ל. לאור האמור לעיל אני דוחה את התביעה ומחייבת את התובע לשלם לנתבעת את הוצאות התביעה ושכר טירחת עורך דין בסך 7,000 ₪, שישולמו תוך 30 יום מהיום.

רקע ותמצית טענות הצדדים אין מחלוקת בין הצדדים, כי התובעים הישתתפו בטיול מאורגן לפולין על ידי הנתבעת 2 ושילמו עבורו סך של 5,434 באמצעות הנתבעת 1.

דיון והכרעה אמנם, התביעה מתבררת בבית המשפט לתביעות קטנות, בו ישנה גמישות בסדרי הדין, אולם גם בהליך זה חל על התובע נטל השיכנוע, הוא החובה להוכיח את תביעתו, על פי הדרישה לפיה "המוציא מחברו עליו הראיה". בהתאם, על התובע להוכיח הן את עובדות הארוע, הן את הנזק שניגרם ואת הקשר בין הנזק לבין אותו ארוע, והן את אחריות הנתבע העולה מאותן עובדות שהוכחו.

...

לאחר שעיינתי בכתבי טענות הצדדים ושמעתי אותם ואת העדים מטעמם, התרשמתי כי יש מקום לדחות את התביעה, ואלה נימוקיי.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את התביעה.

הנתבעת טוענת שמדובר בתביעת סרק ובשימוש לרעה בהליך משפטי, שקיים השתק פלוגתא והשתק עילה החוסם את התביעה וזאת נוכח פסק דין של ביהמ"ש לתביעות קטנות לפיו נדחתה תביעה נפרדת של מטייל אחר באותו טיול כנגד הנתבעת, וכאשר מדובר באותה מסכת עובדתית ובאותן טענות שהוכרעו שיפוטית.

מעדות הגב' רוסו עולה שהיה מיעוט בין המטיילים, ובנגוד לרובם שגם תובעים, שסבר שאין התובעים מכבדים באופן מספק את מהות הטיול, והדגש הנידרש למהותו, כטיול שורשים ומחנות בפולין.

...

הכרעה לאחר עיון בחומר ושמיעת הצדדים והפרקליטים, אני מחליט לקבל את התביעה בחלקה.

אני סבור שבנסיבות כאן יש לקבוע פיצוי, בדרך של אומדנה לכל אחד מהתובעים, ובסך של 200 יורו, מסכום זה יש לקזז את הסך של 140 יורו שהתובעים אישרו שכל אחד מהם נותר חייב לנתבעת.

סוף דבר אני מחייב את הנתבעת לשלם לכל אחד מהתובעים, סכום בש"ח , השווה ל 60 יורו, דהיינו סך של 258 ₪ , צמוד ונושא ריבית כחוק מהיום ועד התשלום בפועל.

כן אני מחייב את הנתבעת לשלם לכל אחד מן התובעים סכום של 200 ₪ בגין הוצאות הדיון, צמוד ונושא ריבית כחוק מהיום ועד התשלום בפועל.

לפניי תביעה קטנה שעניינה חופשה בחו"ל. חופשתם של התובעים וילדיהם (ביניהם בת זוג של אחד הילדים) נחלקה לשני חלקים, כך שטיסה לקרקוב וחזרה ולינה בקרקוב הוזמנו באמצעות סוכנת הנסיעות של התובעים, ואילו בסיוע הסוכנת הזמינו התובעים מאת הנתבעת כאן חבילת טיול "למטייל העצמאי" בסלובקיה, אשר כללה רכב למשך 5 ימים, מקומות לינה למשך 5 ימים, תכנית טיולים מוצעת, הכוללת המלצות שונות לפעילויות בסלובקיה ונווטן (להלן:"ג'י.פי.אס") (מתוכנת מראש לאטרקציות שונות), ואף שוברים ל-3 אטרקציות בסלובקיה הכלולות במחיר (אופנועי שלג, אבובים ורפטינג בשלג ופארק מרחצאות חמים).

יחד עם זאת, היערכות מוקדמת הן של התובעים והן של הנתבעת יכולים היו להניב תוצאות טובות יותר בשטח, מניעת ביזבוז זמן וכסף ופניה לאתרים חלופיים, לרבות בפולין הסמוכה.

...

דומני כי טוב הייתה עושה הנתבעת לו מצאה פעילויות דומות אחרות באזורים אחרים לתועלת התובעים חלף הפעילויות שהומלצו מראש, בשים לב לידיעותיה (בפועל או בכח) אודות מצב הדברים בסלובקיה במועד הנסיעה, וכי לו פעלה בהתאם – ניתן היה לחסוך הליך זה. מכל האמור, נחה דעתי כי הנתבעת לא פעלה למילוי מלוא חובותיה למציאת אתרי אטרקציות חליפיים לתובעים (בשים לב להרכב האנושי הכלול בקבוצתם, כפי שהיה מוכר לה), כי נמנעה מבירור ומסירת מידע מלא לתובעים למיצוי חופשתם כנדרש, וכי בעשותה כן הפרה חובותיה כלפי התובעים.

מקובלת עליי טענת הנתבעת לפיה במועד בו בוצעה ההזמנה היה קיים צפי למחזורי שלג אשר יביאו להפעלת מלוא האטרקציות המתוכננות, וכי צפי זה נכזב רק בסמוך למועד הנסיעה.

כן מקובלת עליי טענת הנתבעת לפיה במועד בו התברר מצב השלגים בסלובקיה לאשורו, היה זה סמוך למועד הנסיעה ובשלב שבו לא ניתן היה לבטל עוד את הנסיעה מבלי שיידרשו התובעים (והנתבעת) לשלם דמי ביטול בשיעור ניכר.

רקע המבקש הזמין עבורו ועבור בני משפחתו כרטיסי טיסה לטיול בפולין דרך אתר האנטרנט של המשיבה 1, שהנה סוכנות נסיעות (להלן: המשיבה).

שנית, מדובר בסוגיה המערבת בדרך כלל סכומים פעוטי ערך, אשר ימנעו מבעלי הדין לפנות לערכאות מעבר לבית המשפט לתביעות קטנות, כך שהסכוי שהסוגיה תיתגלגל עד לפתחו של בית משפט זה היא קטנה ביותר (אלא אם כן במסגרת תביעה ייצוגית – ראו ע"א 10085/08 תנובה – מרכז שיתופי נ' עיזבון המנוח תופיק ראבי ז"ל, פסקה 22 (4.12.11) (להלן: עניין תנובה); דנ"א 5712/01 ברזני נ' בזק, חברה ישראלית לתקשורת בע"מ, פ"ד נז(6) 385 (2003) (להלן: עניין ברזני); לקשיים בהגשת תובענה ייצוגית צרכנית ראו הלל סומר ""רימון יד שנצרתו נשלפה מגופו" – האמנם? – עשור לתובענה הייצוגית הצרכנית" דין ודברים א 347 (תשס"ה)).

...

המסקנה היא, כאמור, כי יש לאמץ את פרשנותו של המבקש לפיה הזמנה אחת במועד אחד על ידי צרכן אחד תישא בדמי ביטול של 100 ₪ בלבד או 5% מערך העסקה, לפי הנמוך מביניהם.

התוצאה האופרטיבית כבר מומשה בעניין שבפנינו שכן המשיבה הסכימה להחזיר למבקש את כל הכספים שנגבו ממנה למעט 100 ₪, ולפיכך על אף שהבקשה התקבלה יש לדחות את הערעור.

במקרה זה בו המבקש עבר מספר ערכאות והליכים ולבסוף נקבעה הלכה סבורני כי ראוי לפסוק לו הוצאות על אף שההליכים הסתיימו בויתור של המשיבה.