תביעת חסויה לביטול העברת זכויות בנכס מקרקעין

לפניי תביעת התובעת ז"ל (להלן: "התובעת" או "האם") כנגד הנתבע שהוא בנה א' (להלן: "א'") לביטול עסקת מתנה שנחתמה ביום 4.2.2016 (להלן: "הסכם המתנה") במסגרתה העבירה האם לנתבע במתנה את מלוא זכויותיה בדירה המצויה ברח' י.ה. ב***, הידועה גם כגוש *** חלקה ** (להלן: "הדירה").

"ת. ויש לו עוד מספר ילדים נוספים והעלינו את האפשרות שמצד אחד נותרה עם הנכס ברח' י.ה. 10 *** ויש נכס מקרקעין נוסף שהוא בשותפות עם עוד הרבה בעלויות, נכס אחר ב*** וגם סיפרה לי על ההסכם שהיה בזמנו לפני כמה שנים שבסופו של דבר לא יצא לפועל שלא ניתן יהיה למכור את הזכויות בנכס המקרקעין הנוסף שיש לה ומצד אחד לא רוצה להעביר כסף לא' כי מפחדת שיתבזבז על חובות שיש לו ורוצה שזה יישמר לחתונת הילדים. העליתי בפניה את הרעיון שהנכס שהיא גרה בו ברח' י.ה. 10 תוכל להמשיך לגור שם ושזה לא יפגע לה בשום הליך בהמשך, אף אחד לא יגרום לה לצאת או משהו כזה. ליבנו את הדברים האלה כמה פעמים . היה חשוב לה לדעת שלא ייפגעו לה הזכויות. היא נתנה אור ירוק למהלך הזה. בעקבות זה ניסחנו תצהיר מתנה והרצון של היה שהכספים שיתקבלו משם נוכל גם כן להעביר את זה לחשבון נאמנות מסוים שמשם נוכל גם לעזור לחתן, לעזור לא' בעצמו ונוכל להרים אותו. מצבו הכלכלי היה גרוע ונוסף על זה דיברנו על י' שקבל בעבר זכויות מקרקעין מאזשהו ביניין שהיה שייך לה ולבעלה ושהוא קיבל שם דירה פלוס עוד דירה שרשומה על שם אחד הילדים בשם ש' שהיה חסוי באותה תקופה ואח"כ נפטר כמה שזכור לי. למעשה י' בחור מסודר, עובד בצורה מסודרת, בעל נכסים והיא רוצה לעזור לא'." (עמ' 40 לפרוטוקול שורות 16-30).

האם התובעת ביטלה את עסקת המתנה מתוך גמירות דעת התובעת העידה כי לא התכוונה לחתום על העברת מלוא זכויותיה לא' והסכימה לתת לשלושת הבנים שווה בשווה: "כלומר, כמו שמגיע לי 50% להם 1/3, 1/3, 1/3." (עמ' 12 לפרוטוקול שורה 28) כן העידה שחתמה על הצוואה השנייה בשנת 2016 כי "רצינו לסדר את העניין שהכל יהיה שווה בשווה" (עמ' 13 לפרוטוקול שורה 14) וכי היא לא מוכנה למכור לאף אחד "עד אחרי שאני אמות" (עמ' 13 לפרוטוקול שורה 18) כן הסבירה לגבי המכתבים שכתבה (מוצגים 9,14,19,21 למוצגים מטעמה): "ש. מפנה למוצג 9, למה כתבת את המכתב?

...

אשר על כן, טוען א' שיש לדחות את התביעה, להורות על ביטול הערת האזהרה שנרשמה לטובת י' במסגרת העסקה המאוחרת ולהורות על השלמת העסקה.

לאחר ששמעתי את הצדדים, עיינתי במסמכים והתרשמתי מהעדים באופן בלתי אמצעי אני קובעת שהתובעת חזרה בה מהמתנה כבר במוצאי שבת 6.2.2016, יום/יומיים לאחר שחתמה על עסקת המתנה לאחר שהבינה לעומק את משמעות המתנה שהעניקה שהיא נוגדת את רצונה המפורש במהלך השנים כולן: לחלק את זכויותיה בדירה בחלקים שווים בין שלושת בניה.

אשר על כן אני קובעת אי התובעת ביטלה את המתנה מתוך גמירות דעת והבנה וביטול זה בתוקפו עומד.

שתי הטענות דינן להידחות.

ההשפעה לבטל את עסקת המתנה הגיעה אמנם מכיוונו של י', אך בסופו של דבר לאחר שנשלחה הודעת הביטול ולמרות שבהשפעת י' העבירה לו התובעת 1/3 מזכויותיה בדירה, היה בכך משום הגשמת רצונה של התובעת לחלק את זכויותיה בדירה בחלקים שווים בין שלושת ילדיה.

מכאן שהטענות ההדדיות להשפעה בלתי הוגנת על התובעת נדחות.

סוף דבר אשר על כן התביעה מתקבלת ואני קובעת כי הסכם המתנה וייפוי הכוח הבלתי חוזר מיום 4.2.2016, עליהם חתומה התובעת, מבוטלים.

בנוסף – נרשמו ע"ש התובעת ובנה החסוי ט' ז"ל, הזכויות בדירה נוספת ברח' X הרשומה בספרי עמידר בגו"ח Z (להלן: "הדירה הקטנה") בחלקים שוים ביניהם.

לטענתה לו היה מדובר בהעברות כשרות, היו אלו מתבצעות על דרך של צוואה, ובהעברת נכסים כרצונה לאחר פטירתה, ולא היתה כל דחיפות להעברת נכסיה באותה עת. לטענת התובעת לחילופין – גם אם המדובר בהעברה כדין, קמה לה הזכות לבטלה מפאת היתנהגות מחפירה של מקבלי המתנה כלפיה.

עוד לטענתם, העידה התובעת כי אם תזכה בתביעה תעביר את הזכויות לבת ו' (עדותה בע' 44 ש' 5-8) ומשכך הרי השבת המתנה לא תעזור לתובעת במאום ואין כל קשר בין שינוי מצבה לבין השבת המתנה שהרי ביטול הסכמי המתנה משמעותו הרעה במצבה.

· טופס דיווח למיסוי מקרקעין (מש"ח) עליו חתומים התובעת, הנתבע 1 והנתבעת 2, מיום 29.9.14, ואושר בפני עו"ד אלמוני · בקשה לקבלת הסכמה להעברת זכויות והתחייבויות ביחידה מיום 29.9.14, המופנית לחברת עמידר, חתומה בידי התובעת, הנתבע 1 והנתבעת 2 (חתימתם אושרה בידי עו"ד אלמוני) ואושרה ע"י חברת עמידר.

...

סוף דבר : אין זו הפעם הראשונה, בה מותב זה דן בענייניה של המשפחה.

מכל האמור והנימוקים שפורטו לעיל – דין התביעה להידחות.

בהינתן גילה של התובעת ומצבה הרפואי, סבורני כי יש לאפשר לתובעת לא רק זכות מגורים אלא אף הזכות להתיר הימצאות גורם מטפל עבורה בדירה העיקרית – לרבות מי מבנותיה ו/או בני משפחתה – מבלי שמגוריו בדירה יקנו לו זכות קניינית ו/או אחרת בדירה העיקרית.

בית משפט השלום בראשון לציון ת"א 67066-11-16 אבלה ואח' נ' רוזנצויג ואח' ת"א 9868-04-17 שם תיק ללא שמות חיסויים תיק חצוני: בפני כבוד השופט אבי סתיו התובעים בת"א 67066-11-16: 1. אלון אבלה 2. אורנית אבלה הנתבעים בת"א 67066-11-16 והתובעים בת"א 9868-04-17: הנתבעים בת"א 9868-04-17: הנתבע והתובע שכנגד: 1. רמי רוזנצוויג 2. רבקה רוזנצוויג 1. אורן אבלה 2. אלון אבלה 3. אורנית אבלה 4. מאיר קריחלי בשם התובעים בת"א 67066-11-16 (והנתבעים 3-2 בת"א 9868-04-17): עו"ד גיא קינן בשם התובעים בת"א 9868-04-17 (והנתבעים בת"א 67066-11-16): עו"ד אביתר אנגלרד בשם הנתבע 1 בת"א 9868-04-17: עו"ד צחי אלימלך בשם הנתבע 4 בת"א 9868-04-17: עו"ד עירן לוי פסק דין

בהסכם הצהירו רוזנצוויג, כי זכויותיהם בנכס נקיות מכל חוב, שיעבוד, עיקול או זכות צד ג', למעט משכנתה לבנק בסך 620,000 ש"ח. רוזנצוויג התחייבו, כי "במידה ועד העברת הזכויות על שם הקונה יוטלו על זכויות המוכר עיקול ו/או צו מניעה מתחייב המוכר לפעול לסילוקן וביטולן של זכויות שכאלה ועל חשבונו הוא תוך 60 ימי עסקים מיום שנודע לו על הטלתן ולהמציא לקונה אישור על הסרתן ועד להסרת כל מניעה כאמור ידחו תשלומי התמורה עד ל-7 ימים לאחר הסרת המניעה ובמקביל ידחו בצוע החיובים התלויים בתשלום התמורה" (סעיף 3 להסכם).

כאשר מדובר בהליך העוסק בזכויות במקרקעין שאינן רשומות, ישנה מחלוקת בפסיקה האם מדובר בתביעות הנחשבות ככאלו "הנוגעות למקרקעין" או לא (ראו למשל, רע"א 1924/16 אבו ג'אנם נ' נכסי רמלה 3 בע"מ, פסקות 13-9 (20.4.2016); עע"מ 6674/17 אסד נ' לישכת עורכי הדין בישראל, פסקה 6 לפסק הדין של השופט הנדל (3.12.2017)).

...

בנסיבות העניין, בהתחשב בסכום התביעה, בהיקף הדיון בתיק ובקביעה לעיל לגבי הפרת חובת הנאמנות על ידי קריחלי, יישא קריחלי בהוצאות ובשכר טרחת עורך דין לזכות אלון בסך כולל של 30,000 ש"ח. סוף דבר זו תוצאת פסק הדין: ת"א 67066-11-16: התביעה העיקרית נגד הנתבע 1 (עו"ד אבלה) מתקבלת בחלקה, ועליו לשלם לרוזנצוויג סך של 20,000 ש"ח, כאשר סכום זה נושא הפרשי ריבית והצמדה ממועד הגשת התביעה.

התביעה נגד יתר הנתבעים נדחית ללא צו להוצאות.

התביעה שכנגד נדחית.

להבטחת החזר הלוואה התחייב החייב לשעבד לטובת הנושה את זכויותיו בנכס מקרקעין הידוע כגוש 11323 חלק מחלקה 54 (להלן: הנכס).

בהחלטתי מיום 25.8.2023 (החלטה חסויה), קבעתי כי כספי הפיצויים שהתקבלו בתביעה זו יועברו לחייב שכן אינם "נכס" המצטרף לנכסי החייב בהליך פשיטת הרגל.

החייב הדגיש את מצבו הסוצאלי הקשה וירידתו מנכסיו לחלוטין; את העובדה כי משפחתו התפרקה (החייב ורעייתו התגרשו לאחר פטירת בנו האמצעי); בית מגוריו מומש במסגרת ההליך לטובת נושיו המובטחים; וכן את העובדה שפעל ככל יכולתו ונטל על עצמו התחייבות לא מבוטלת במטרה להשיא את הדיבידנד לנושים בטווח זמן קצר יחסית, במיוחד בשים לב לכושר הישתכרותו הדל.

...

בהעדר נסיבות לסטות מן ההוראה הכללית הקבועה בסעיף 33 לפקודה ולפעול לפי סעיף 34(א1), אני דוחה את הבקשה לאישור ההסדר.

המנהל המיוחד הגיע למסקנה כי במצב הדברים הנוכחי אין תוחלת בהליך, בשים לב לעובדה שהצעת ההסדר לא אושרה, כי החייב אינו עובד ואינו עומד בצו התשלומים שנקבע לו בסך של 500 ₪ בלבד ואינו מגיש דו"חות.

סוף דבר לנוכח כל האמור לעיל, אני דוחה את בקשת החייב, בקשה מס' 85, לאשר את הצעת ההסדר שהגיש.

בית משפט השלום בחיפה ת"א 55712-12-18 אמארון הנדסה אזרחית בע"מ נ' עירית קרית ביאליק ואח' ת"א 18092-07-19 שם תיק ללא שמות חיסויים תיק חצוני: לפני כבוד השופט זיו אריאלי התובעת אמארון הנדסה אזרחית בע"מ חברות 513504340 הנתבעות .1 עירית קרית ביאליק .2 רתם יהלום יזום ביניין והנדסה בע"מ חברות 515146124 פסק דין

התביעה הראשונה [ת.א. 55712-12-18] היא תביעתה של חברת אמארון נגד עריית קריית ביאליק, ובגדרה עותרת התובעת לבטל חיוב בהיטלי פיתוח (סלילה ותעול) בסך 122,963 ₪ אשר הושתו על חברת רותם יהלום (הנתבעת 2) ואשר התובעת שילמה אותם (תחת מחאה) לצורך רישום זכויות התובעת בנכס אותו רכשה מחברת רותם יהלום.

ביום 18.10.15 הנפיקה הערייה תעודה לרשם המקרקעין להעברת הזכויות בנכס ולפיה מיסי הערייה והיטלי הפיתוח בקשר לנכס שולמו עד יום 31.10.15 (נספח ב' לתצהיר מטעמה).

...

סוף דבר אני מקבל את תביעת התובעת נגד העירייה [ת"א 55712-12-18].

התביעה נגד רותם יהלום (ת"א 18092-07-19) - נדחית.

התובעת תשלם לרותם יהלום הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 17,000 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.