במסגרת החלטה מיום 17/3/18 דחיתי הבקשה למתן פסק דין חלקי ומצאתי לנכון ליתן לנתבע רשות להיתגונן כנגד התביעה, בכפוף להפקדת סך 85,000 ₪ בקופת בית המשפט (להלן: "כספי הפקדון").
לטענת הנתבע, התובע הידוע כמלווה בריבית בשוק האפור, ניצל מצב כלכלי אליו נקלע והציע לו הלוואה בריבית מופרזת בשיעור של 4% לחודש, מבלי שהחתים אותו מעולם על הסכם הלוואה כנדרש בחוק להסדר הלוואות.
בכדי להכריע בסכסוך שלפני, אדרש לברר השאלות הבאות:
ראשית, אברר האם ענייננו בתביעת חוב על פי הסכם ובכפוף לדין הכללי כטענת התובע או שמא בנסיבות מתן ההלוואות יש להחיל התנאים הקבועים בחוק הסדרת הלוואות, כטענת הנתבע;
שנית, יש לקבוע מהו סכום ההלוואות שקבל הנתבע מהתובע ומהי יתרת חוב הנתבע לתובע;
לבסוף ובהתאם למסקנות אליהן אגיע לעניין הדין הרלוואנטי, אכריע בשאלת הסעד הראוי.
(א) הוראות סעיפים 2, 3, 5(ב) ו-(ג)(1) ו-(2), 6(ב) ו-(ג)(1) ו-(2) ו-7, לא יחולו על מלווה יחיד שנתן הלוואה שלא דרך עיסוק; לעניין זה יראו מלווה שנתן הלוואה למי שאינו קרוב משפחתו כמי שנתן הלוואה דרך עיסוק, אלא אם כן הוכיח המלווה אחרת; לעניין סעיף קטן זה, "קרוב מישפחה" - בן זוג, הורה, הורה הורה, בן או בת ובני זוגם, אח או אחות וילדיהם, גיס, גיסה, דוד או דודה וילדיהם, חותן, חותנת, חם, חמות, חתן, כלה, נכד או נכדה, לרבות חורגים.
...
בנסיבות ענייננו, סברתי כי על אף העדר מסמך בכתב ואי עמידה של התובע בחובת גילוי פרטי ההלוואה, אין זה המקרה בו יש לדחות את תביעת המלווה על הסף.
סוף דבר
בהתאם לכל המפורט לעיל, התביעה מתקבלת בחלקה.
הנתבע ישלם לתובע סך של 18,877 ₪.