עניינו של פסק דין זה, בתביעת התובעת לקבלת כספים ששולמו על ידה בגין חיוב יתר בחשבון המים, בשנים 2007 - 2013.
ממכתב זה עולה כי התובעת מלינה על כך שחשבון צריכת המים שלה כולל בתוכו בטעות גם "חיוב פחת של כל מושב זמרת במימי השפד"ן", ומפרטת את הפחת מחודש ינואר 2009 עד חודש אוקטובר 2009.
על כן התבקשה הנתבעת, בין היתר, "טיפולכם הדחוף - בהנחיית מימי הנגב לתיקון אופן חיוב הצריכה בפרדס. לחיוב על צריכת המים בלבד ללא פחת הקשור למושב כולו. נבקש כמובן זכוי רטרואקטיבי על כל הכמות".
בעדותה ציינה מנכ"לית התובעת כי בהמשך המכתב מובהר שלא טענה שכל הפחת של מושב זמרת יוחס לתובעת אלא החלק היחסי (עמ' 34 ש' 1 – 18 לפרוטוקול).
...
אשר על כן, נוכח לשון ההסכם, שקובעת באופן ברור וחד משמעי כי התובעת תשלם רק צריכת המים על פי קריאת המונה הנפרד של הפרדס, ולא תישא בחיובים נוספים, אני מקבלת את טענת התובעת לפיה אין עליה לשלם את החיובים בגין הפחת היחסי.
סוף דבר
התובעת שילמה בגין חיובי הפחת סך של 151,228 ₪ כאמור בחוות דעת המומחית מטעמה.
על כן, תשלם הנתבעת לתובעת סך של 130,240 ₪.
