מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעת חזרה של קרנית נגד נהג ובעלים רכב בתאונת פגע וברח

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לפניי תביעה על סך 136,834 ₪, שמהותה תביעת חזרה של קרנית כנגד נהג רכב המעורב, לטענתה, בתאונת דרכים והבעלים הרשומה של הרכב.
אבראהים מסביר לחוקר שבבית החולים נאמר שזה תאונת פגע וברח לפי ההנחיה שלהם, שכן הינחו את הילדה לומר שאינה מכירה את מי שפגע בה. כזכור, אביה של הנפגעת הפנה בעדותו לאברהים, אחיו הגדול וטען שהוא זה שטיפל בעינייני המשפחה.
כפי שנפסק לא פעם, זכות החזרה של קרנית, נועדה, בין היתר, לשמש גורם מרתיע כנגד הבחירה להמנע מרכישת ביטוח ונהיגה ללא רישיון והיא מונעת הטלת מלוא נטל הפצוי על ציבור המבוטחים, ראו בהקשר זה הדברים שנאמרו בע"א 483/84 קרנית קרן לפצוי נפגעי תאונות דרכים נ' אברהם (22/12/87): "... החוק, שהטיל אחריות מוחלטת, בא לקיים את זכות הנפגע לפצוי ללא הוכחת אשם, ופקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], שהטילה ביטוח חובה, נועדה אף היא להבטיח את הנפגע, שיהיה לו ממי לגבות את הפצוי. המטרה איננה להגן על בעל הרכב או על המשתמש בו. הביטוח נידרש לא כדי להגן עליהם מפני תביעת פיצויים שלא יוכלו לעמוד בה אלא להגן על הנפגע. שלא ימצא את עצמו בפני שוקת שבורה, כשהם לא יוכלו לעמוד בתביעתו. אם בגלל מחדל שלהם אין ביטוח המכסה את החבות, אין להם על מה ועל מי להלין. אין כל אינטרס צבורי בהגנה עליהם מפני עצמם. יש ויש אינטרס צבורי לשמור על כך, שקרנית תוכל לקבל החזר של מלוא הסכומים שנאלצה לשלם בגלל מחדלם" הינה כי כן, התובעת רשאית לתבוע שיפוי הן מהבעלים של הרכב, מהמחזיק שלו, שהתירו את השמוש ברכב על-אף שלא היה מבוטח (ראו גם: עא (ת"א) 8883-01-12 נתי יעקבי נ' יעקב סיטבון (5/11/13) (להלן: "עניין יעקובי")).
...
התובעת טוענת, שניתוח עדויות אלה למול גרסת הנתבעים, מביא לידי מסקנה שהובאו די ראיות, חלקן נסיבתיות המאפשרות לקבוע באמת מידה של מאזן הסתברויות שהנתבע נהג ברכב הטויוטה הרשום על שם הנתבעת בעת האירוע.
משכך, דין התביעה גם נגד הנתבעת להתקבל.
סוף דבר הוכח באמת המידה הנדרשת בהליך האזרחי שהנתבע נהג ברכב הטויוטה בעת התאונה ופגע בנפגעת.
הנתבעים ישלמו לתובעת, סך של 136,834 ₪, בצירוף ריבית והצמדה מיום הגשת התביעה, בצירוף אגרה כפי ששולמה ושכר טרחת עורך דין בשיעור של 23.4% מהסכום שנפסק.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

נסיבות התאונה בסעיף 2 לכתב התביעה טען התובע כי "נפגע בתאונת דרכים ביום 1.5.2013 בשעה 16:30 לערך, עת ירד מהרכב של המעסיק חברת ג'עפר למסחר ולשווק בע"מ, בשעה שהיה הולך רגל, ברח' המגדל בירושלים, לפתע הגיע רכב שפגע בו מצד שמאל. הנהג לא עצר לראות מה מצבו הרפואי בעקבות פגיעתו וברח ממקום התאונה (להלן: "התאונה")". כך בדיוק הצהיר בסעיף 2 לתצהיר עדותו הראשית. בסיכומיו הוסיף, שהיה נהג במשאית מעסיקתו, החנה אותה בצד הכביש, ירד מהמשאית הגבוהה ולאחר שסיים את ירידתו הגיח רכב חולף משמאל למשאית פגע בו וברח.
התובע אף נישאל בשאלון שאלות רבות ומפורטות ביחס לנסיבות התאונה (עמ' 14 למוצגי הנתבעת שאלות 61-99) והשיב שלוש מילים: "ראה כתב התביעה". כאשר על בעל דין מוטל הנטל להוכיח את נסיבות התאונה והוא נימנע מלהשיב לשאלות המתייחסות לכך, הדבר פועל כנגדו והנתבעת אינה צריכה ליתן לתובע להשלים בעדותו את כשליו בהליך.
מגירסת התובע בעמ' 111 לתביעתו במוסד לביטוח הלאומי, עולה כי התאונה שארעה ברכב ממנו ירד "ותוך כדי הירידה בא רכב אחר". אף שהתובע נתן הסבר מניח את הדעת לכך שלא הובאו עדים להתרחשות הארוע ולכך שלא שב לזירה לנסות ולאתר עדים להתרחשות, לאור פינויו לבית החולים, אין לקבל את עדותו היחידה, שנותר בגירסתו המעורפלת.
פגיעה שאירעה לנוסע במהלך יציאה מהרכב מקיימת בידו עילת תביעה כנגד הנוהג ברכב בו נסע בלבד, אפילו היו מעורבים בתאונת הדרכים מספר כלי רכב בהתאם לסעיף 3(א) לחוק הפיצויים הקובע "בתאונת דרכים שבה היו מעורבים מספר כלי רכב, תחול על כל נוהג האחריות לניזקי הגוף של מי שנסע בכלי הרכב שלו". על כן נפגע שיצא מרכב בה הוסע ומעד ביציאתו, נפל ונפגע על-ידי כלי רכב אחר, יחשב גם בעת הפגיעה כנוסע ברכב ממנו יצא, ואת תביעתו יפנה כנגד הנוהג ברכב.
במקרה בו היו מעורבים בתאונה מספר כלי רכב, אין די בעובדה כי לאחד מהם אין ביטוח או שהנהג אינו ידוע, ובעובדה שהניזוק נפגע מחוץ לרכב, כדי להתיר לאחרון לתבוע את ניזקו מקרנית.
...
לאחר ששקלתי את מכלול טענות הצדדים, העדויות והראיות, החלטתי לקבוע כי התובע לא עמד בנטל להוכחת טענותיו בהתאם למאזן ההסתברויות הנדרש בדין האזרחי, ומכך יש לדחות את תביעתו כנגד קרנית מהטעמים שאפרט.
הגשת תביעה כנגד מבטחת הרכב ממנו ירד התובע, שהיה נהג הרכב, נדון, התובע הודיע כי מבקש לשקול לצרף גם את מבטחת הרכב בו נהג (פרוטוקול מיום 13.6.18 עמ' 2 ש' 5) אך לאחר מכן הודיע כי לא יעשה כן. סוף דבר לאור כל האמור, דין התביעה להידחות.
התובע ישלם לנתבעת כל תשלום ששולם בגין הוצאות המשפט כנגד קבלה ובתוספת ריבית והצמדה מיום ההוצאה ובנוסף שכר טרחת ב"כ הנתבעת בסך 10,000 ש"ח. המזכירות תשלח את פסק הדין אל ב"כ הצדדים.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום קריות נפסק כדקלמן:

תביעה לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 נגד קרנית - קרן לפיצויים נפגעי תאונות דרכים, אשר בבסיסה טענת התובע לפגיעה בתאונה מסוג "פגע וברח". המחלוקת וטענות הצדדים התובע, יליד שנת 2002, טען בתביעתו כי ביום 5.3.16 ובהיותו קטין, היה מעורב בתאונת דרכים, אשר ניחבל בה במרפק וברך שמאל.
עצם הוספת פרטים אלה בדיון, מבלי שנטענו קודם לכן בתביעה או בתצהיר מעלה תהיות בדבר אמינות הגרסה, בייחוד כאשר בתעוד הרפואי נרשם "נפגע כהולך רגל בחזרה מבי"ס ע"י מכונית חולפת". בהמשך עדותו, הוסיף התובע כי אחרי שנדרס, אנשים התקהלו סביבו אך הראשון שהגיע אליו הנו בעל עסק סמוך של שטיפת רכבים בשם בלאל, ואחר כך הגיע אביו (של התובע) למקום התאונה (עמ' 5 ש' 4-6).
בעיניין זה אני מפנה לרע''א 3909/08 קרנית נ' שרה קורן המתייחס לרציונאל בהטלת חובה על הנפגע לשקוד, ביוזמתו, על השגת פרטי הנהג: "קרנית באה להגן על הנפגע התמים שאין באפשרותו לתבוע פיצויים מאת הנהג-הפוגע ומאת חברת הביטוח שקבלה את הפרמיה עבור הביטוח. נפגע שאינו פועל באורח סביר על-מנת שניתן יהיה לפנות לחברת הביטוח שאחראית לפצוי, ומבקש להסתמך על רשת הבטחון של קרנית, מסכל את מדרג הביטוח שנקבע בחוק, ולמעשה מעביר את משא הפיצויים מכתפיהם של "האחראים הראשוניים" אל כתפי בררת המחדל הממומנת מכספי הציבור.
...
לסיכום – הנטל על התובע להוכיח את תביעתו.
גם אם נתעלם מהסתירות שנפלו, ככלות הכל מדובר בתביעה הנשענת על עדות יחידה של בעל דין, עדות שאינה יכולה לסלול את הדרך לקבלת התביעה, שעה שלא ניתן לנמק את פסק הדין באימון שבית המשפט מצא ליתן באותה עדות, כדרישת סעיף 54 לפקודת הראיות.
האבא לא מסר עדות סדורה בעניין ובכל מקרה, ללא זימונו של בלאל – הבעלים של העסק ושל המצלמות - לא ניתן להרים את הנטל המוטל על התובע בהקשר זה. סוף דבר לאור כל האמור, אני מורה על דחיית התביעה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בפני התובעת עמדו כל העת, ראיות ועדויות חד משמעיות כי היה מגע בין כלי הרכב לרוכב האופניים, כאשר בכל אותה עת טוען הנתבע כי "אין הוא אשם בתאונה" – טענה שאין לה כל נפקות על פי חוק הפלת"ד. תאור הנזק ותחשיב סכום הפצוי ששולם לנפגע הנפגע, עובד זר בעל אשרת שהייה זמנית, בן 31 ביום התאונה.
מיד לאחר מכן הגיעו שוטרים לביתו ועצרו אותו לעיני בני משפחתו בעילת "תאונת פגע וברח". לאחר חקירה ממושכת ומאחר ולא אותרו סימנים המעידים על תאונה, וכן עימותו מול סירטון שנלקח מהתחנה בעת הארוע, הוחלט לשחרר את הנתבע לביתו מחוסר ראיות למעורבותו.
לגבי אופן היתנהלותה של קרנית בתביעה דנן ניתן ללמוד מעדותה של עו"ד טובית אהוביה נוימן (פרוטוקול מיום 10.10.19 עמוד 8 שורות 5-25): "את כתב התביעה ראינו עוד לפני שהוצאנו חוקר. את כתב התביעה הגישה ב"כ הנפגע והיא טעתה יש טעויות. לא על זה ניבנה הכל. היא העתיקה מכתב תביעה אחר ושכחה לשנות. אני יודעת איזה ראיות יש לי ומה הנזק. אני לא נתפסת בטעויות שלהם. יש אישור מישטרה ושם מצויין תאריך התאונה, שעת התאונה, איפה אירעה התאונה בתחנת דלק, איזה רכב מעורב בתאונה ושאין לו ביטוח, מי הנהג יורם סויסה, מי הנפגע... יש הודעה של יורם סויסה במישטרה מיום התאונה בו הוא מנסה לטיפול האשמה לרכב אנונימי בתחנת דלק שנהגו שאל על מ צלמות בתחנה. הוא אומר לשוטר שמראה לו סירטון התאונה שבו רואים שרוכב האופניים ניכנס בו ולא ההפך, לעניין הפלת"ד זה לא משנה מי ניכנס במי. יש לנו ההודעה של מר אבי פרץ עד לתאונה שרוכב האופניים ניכנס ברכב ויש דוח מד"א שאומר שהיתה ת.ד. בין רכב להולך רגל, חבלה בראש, מעורפל, עידכון דיווח: אופניים. שיחה שהתקבלה במד"א, רוכב אופניים ניכנס ברכב, יש כתב ההגנה של סויסה ששאלת קודם, מהסרטון ניתן להתרשם שהוא נסע במהירות וניכנס ברכב בחלק צדדי האחורי, יש לנו חקירה של גב' ליאת פרץ שהיתה עדה לתאונה שהאופניים והרוכב פגעו ברכב, יש לציין שבסרטון מצלמת האבטחה רואים היתרחשות התאונה ממש, רוכב אופניים פוגע ברכב, ועזיבת הרכב מבלי שיעצור. זה תמצית הראיות שהיו לנו , כמובן לא היה ביטוח. בדוח מד"א כתוב שסובל מחבלה בראש פצע ביד ימין, דימום בפה, כתוצאה משבר בשיניים. אינו מיתמצא בזמן ובמקום. קיים חשד לזעזוע מוח. שיחה שהתקבלה במד"א מדמם מהפה ונראה לי גם שמכה בראש. מכתב שיחרור מביה"ח, סימני חבלה בפנים, סיכום ביקור מח' פה ולסת מבי"ח ברזילי, טופל במיון ובוצע קיבוע לשיניים קדמיות. יעוץ רפואי פנימי שלנו שבחן את כל המסמכים הרפואיים שהיו לנו בדק ההצעות ואכן קבע שהנזק כפי שנכתב, שתי שיניים קדמיות צריך לעשות טפול ולהחליף כל 15 שנה את הכתר השתל". מסכים אני כי אין משמעות לעובדה כי האופניים ניכנסו ברכב או להיפך.
" במקרה דנן, עסקינן בתביעה בה קרנית זכאית לחזרה מנהג הרכב הפוגע אשר נהג ברכב ללא כסוי בטוחי, ובכך עבר על פקודת ביטוח רכב מנועי.
" זכות החזרה חיונית ומשקפת אינטרס צבורי, הן בשל זכאותה של קרנית להחזר בגין מחדלם של אחרים ובכך ממזערת את הנזק בהטלת נטל הפיצויים על כלל המבוטחים, והן בכך שהיא מהוה גורם הרתעתי לאי עמידה בהוראות הביטוח:" גורם מרתיע כנגד הבחירה להמנע מרכישת ביטוח בגין השמוש ברכב או כנגד הפרה חמורה של תנאי הביטוח" (אליעזר ריבלין תאונת הדרכים- תחולת החוק, סדרי דין וחישוב הפיצויים 543 (מהדורה רביעית, 2012).
...
סבורני כי העובדה שהשפה העברית אינה שגורה בפיו כדבעי, היא הגורם להתבטאויותיו הסותרות לכאורה.
בהתאם לאמור בפרשת אברהם, סבורני שקרנית פעלה כראוי, בהתנהלותה הישירה והמהירה מול הנפגע ובנותנה פיצוי ומענה לצרכיו המיידים.
משכך ולאור כל האמור לעיל, הנני מקבל את התביעה ובנוסף מחייב את הנתבע בהוצאות משפט ובשכ"ט עו"ד בהתאם לדין.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

. (2) אין לנוהג ביטוח לפי פקודת הביטוח או שהביטוח שיש לו אינו מכסה את החבות הנדונה; הוראה זו לא תחול לגבי נפגע שאינו ישראלי אשר נהג ברכב המכוסה בכרטיס ביטוח רכב בין-לאומי לפי הוראות פקודת הביטוח" זכות החזרה של מל"ל על קרנית לטעמו של המל"ל יש להשקיף בנסיבות המקרה על קרנית בתורת צד שלישי, כלפיו קנויה למל"ל זכות החזרה.
ואלו לטעמי לתובעים ייפסקו 30 ₪, תביעת המל"ל נגד קרנית תיחסם, וממילא זכאית קרנית לחזור על המעביד כבעל הרכב ומתיר השמוש, ועל צדדי ג' 3-4 כמחזיקים שהתירו שימוש.
ב. כעולה מסע' 12 לחוק, קרנית נועדה לתן מענה לפצוי ניזוקים בעילה לפי החוק, כאשר המחוקק לא ראה להפקיע מהם עילת תביעה מכוח החוק, ובנוסף לא חטאו הם עצמם ב"אשם" במובן רחב, בעטיו אין כיס של מבטח ממנו ניתן להפרע כפי תכלית החוק (בין אשם הנוגע לאי פעולה סבירה לאיתור של רכב ומבטחתו במקרים של תאונות פגע וברח, בין "אשם בטוחי" הנוגע לפגמים בתוקף רישיון הנהיגה או נסיבות אחרות המפקיעות הכסוי לפי פוליסת החובה, ובין בהעדר ביטוח חובה תקף מעיקרא - בשל אי תשלום.
" בהילכת צורדקר נאמרו הדברים הבאים (בפס' 13) -              "בטרם ניגש לבירור סוגיית האשם בנסיבות המקרה שבפנינו, יש לציין כי לא ניתן לעגן את זכות החזרה של קרנית כלפי מתיר השמוש ברכב, בעניינינו, בסעיף 9(א)(3) לחוק הפיצויים. סעיף 9(א)(3) מקנה זכות חזרה כלפי "בעל הרכב או המחזיק בו כאמור בסעיף 7א". סעיף 7א קובע לאמור:  ' על אף האמור בסעיף 7(5), מי שניפגע כשנהג ברכב בהיתר מאת בעליו או מאת המחזיק בו, ללא ביטוח לפי פקודת הביטוח, או כשהביטוח אינו מכסה את שימושו ברכב, והוא לא ידע על כך ובנסיבות העניין גם לא היה סביר שידע, יהא זכאי לתבוע פיצויים מן הקרן כפי שזכאי לכך נפגע לפי סעיף 12(ב).
...
אני מחייב את קרנית לשלם לתובעים את הסכומים הבאים במצטבר: 918,624 ₪.
אני מחייב את הצד השלישי מס' 1 לשפות את קרנית בסכום המצטבר בו חויבה לשפות את התובעים, בתוספת הוצאות משפט כלליות של קרנית בסך 18063 (נספח יד למוצגי קרנית) וכן שכ"ט שתשלם קרנית לבא כוחה בתביעה העיקרית ובהודעה על פי חשבונית שתוצג, ובתוספת אגרות בהן תחוב או חויבה קרנית.
התביעה כנגד צדדים שלישיים 2,3,4 נדחית בלא צו להוצאות.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו