תביעת חזרה כנגד חברת ביטוח של חבר משפחה

לעומת זאת, סעיף 62(ד) לחוק חוזה הביטוח, קובע חריג להוראה המנויה בסעיף 62(א) לעיל: "הוראות סעיף זה לא יחולו אם מקרה הביטוח נגרם שלא בכוונה בידי אדם שמבוטח סביר לא היה תובע ממנו פיצוי או שיפוי, מחמת קרבת מישפחה או יחס של מעביד ועובד שביניהם." תכלית החריג שבסעיף 62(ד) לחוק חוזה הביטוח היא למנוע ממבטחת לחזור בתביעה כנגד בן מישפחה או כנגד מעביד או עובד של המבוטח שהיה מעורב בתאונה, והכל כדי שלא ייפגם הקשר והתא המשפחתי או יחסי העובד מעביד עקב אותה תביעה.

" (ההדגשה שלי ש.ד.) בבואי לישם כללים פרשניים אלה על הוראתו של סעיף 62(ד) לחוק, המסקנה המתבקשת היא כי תכלית הסייג למנוע הגשת תביעת תיחלוף נגד מי שמבוטח סביר לא היה מגיש נגדו תביעה בהיותו בן מישפחה; ובכך למנוע פגיעה בתא המשפחתי, או הצבתו של המבוטח במצב בלתי אפשרי; כאשר חברת הביטוח ממנה הוא תובע שיפוי, על פי הפוליסה, חוזרת על בן משפחתו בתביעת שבוב באופן שלעיתים יהיה בו כדי למנוע מהמבוטח לתבוע את ניזקו ובכך ל"העשיר" את המבטח.

...

מבלי לקבוע מסמרות אומר שאם הנהג במשאית היה מי מטעם המבוטח, אך לא המבוטח בעצמו, הרי שהמסקנה לעניין תחולת חריג 'בני ביתך' הייתה שונה, מתוך ההנחה שההגנה על מרקם התא המשפחתי או על מרקם יחסי עובד-מעביד אינה נדרשת כאשר התביעה היא בין מבטחות.

סיכום התביעה נדחית.

התובעת תשלם לנתבעת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד, בסך של 6,500 ₪.

נטען, כי השניים היו חברים קרובים, הנתבע לא ייצג את התובע ולא נחתם בניהם הסכם שכר טירחה.

העברת זכות המבוטח (הנתבע, בעיניינו) למבטחת נעשית, איפוא, מכוח הוראות החוק, המאפשר לה להפרע מהמזיק (או מזיק נוסף, כמעוול במשותף) או מי שהתחייב בהתחייבות חוזית או אחרת לשיפוי (ראה ע"א 685/81 ליסנסט וג'נרל חברה לביטוח בע"מ נגד בורכרד ליינס בע"מ פ"ד לח(3), 421, 429, ע"א 10832/06 אבנר בע"מ נגד ארזים בע"מ (25.11.2012), ע"א 4179/20 בסט קאר חברה לשירותי רכב בע"מ נגד די.איי חברה לביטוח בע"מ (18.11.2020)).

במקרים בהם ניזוק סביר לא יממש את זכותו לפצוי, הוא ממילא לא יקבל פיצוי כפול על נזקיו (בין אם מדובר בבן מישפחה ובין אם מדובר בעובד) ולכן, אין מקום להעניק למבטח של הניזוק (המבוטח) זכות לתביעת תיחלוף (ע"א 4192/02, לעיל).

טענה זו היא במישור היחסים בין המבטחת למבוטח, בשאלת הקף הכסוי הבטוחי לעורך הדין המעסיק, ואינה רלוואנטית לשאלה האם קיימת למבטחת זכות להגיש תביעת תיחלוף נגד עובד של המבוטח.

כאמור, ככל שהמבטחת תחוייב כלפי התובע בגין רשלנות של הנתבע, היא זכאית לחזור בתביעת תיחלוף נגד מזיק נוסף, כמעוול במשותף או עקב חבות חוזית שלו כלפי המבוטח.

...

אין בידי לקבל גם את טענת ב"כ המבטחת, לפיה משמעות הדברים היא, שבעל משרד יוכל לבטח את עצמו בלבד בביטוח אחריות מקצועית שיכסה, למעשה, גם את עובדיו, למרות שאין בידיהם פוליסת אחריות מקצועית אישית.

סיכומו של דבר, אני קובע כי אין לנתבעת מס' 2 (המבטחת) זכות להגיש תביעת תחלוף כנגד הצד השלישי, שהוא עובד מבוטחה (הנתבע).

לפיכך, אני מורה על מחיקת ההודעה לצד שלישי.

בית משפט השלום ברמלה תא"מ 1385-04-20 לביטוח נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ בפני כבוד השופט זיוון אלימי תובעת ישיר חברה לביטוח נתבעת הפניקס חברה לביטוח בע"מ פסק דין

לענייננו רלבאנטי החריג הקבוע בסעיף 62(ד) לחוק הקובע: "(ד)      הוראות סעיף זה לא יחולו אם מקרה הביטוח נגרם שלא בכוונה בידי אדם שמבוטח סביר לא היה תובע ממנו פיצוי או שיפוי, מחמת קרבת מישפחה או יחס של מעביד ועובד שביניהם." במקרה דנן, אמה של המבוטחת היא שנהגה ברכב הנתבעת (אשר היתדרדר לאחור ופגע ברכב התובעת), והיא למעשה המזיק האחראי לנזקים שנגרמו לרכב התובעת.

אני מסכים עם עמדת התובעת בעיניין זה. אכן, בפרשת בסט קאר עמד בית המשפט העליון על כך שהראציונל העומד בבסיס החריג שבסעיף 62(ד) הוא שמירה על התא המשפחתי, באופן שאינו מאפשר למבטח אשר ניכנס לנעלי הניזוק, לחזור בתביעת תיחלוף נגד מזיק שהוא בן משפחתו של הניזוק.

אלא שבפרשת בסט קאר נקבע כי ראציונל זה אינו מיתקיים כאשר תביעת התיחלוף היא נגד המבטחת של המזיק, גם כאשר אותו מזיק הוא בן משפחתו של הניזוק, ולפיכך שהחריג הקבוע בסעיף 62(ד) לחוק אינו חל. ראו לעניין זה את דבריו הברורים של כב' השופט יצחק עמית בסעיפים 13-15 לפסק הדין בפרשת בסט קאר.

...

טענת הנתבעת לפיה קבלת התביעה תוביל למצב בו המבוטחת תשלם השתתפות עצמית בגין שתי הפוליסות (פעם אחת כאשר הפעילה את פוליסת הביטוח של רכב התובעת, ופעם שניה לאור הפעלת פוליסת הביטוח של רכב הנתבעת) אכן נכונה, אך אין בה כדי להוביל למסקנה אחרת.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, אני מקבל את התביעה, ומחייב את הנתבעת לשלם לתובעת סך של 9,091 ש"ח, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד היום.

בנוסף אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת את אגרת המשפט אשר שולמה על ידה, את שכר העדה מטעמה כפי שנפסק על ידי, ושכר טרחת עורכי דין בסך כולל של 2,000 ש"ח. כל הסכומים המפורטים לעיל ישולמו תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן ישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

בית משפט השלום במסעדה ת"א 46819-02-17 אלולי נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ תיק חצוני: בפני כבוד השופט רונן פיין תובע בילאל אלולי ע"י ב"כ עו"ד נאיף גאנם נתבעת הפניקס חברה לביטוח בע"מ ע"י ב"כ עו"ד מארק שירין פסק דין

לאחר שעיינתי בכתבי טענות הצדדים על נספחיהם, בתצהיר התובע (המפנה לנספחי כתב התביעה), חזרתי ועיינתי בעדות התובע ועיינתי בסיכומי הצדדים, מצאתי לנכון לקבל טענות הנתבעת בדבר קיומו של חריג ולדחות התביעה, בהיעדר כסוי בטוחי, שכן במסגרת כריתת הסכם הביטוח, ביקש התובע להחריג הכסוי של שימוש בכלי רכב דו גלגלי.

הוא שאל איפה עשיתי אותה, סיפרתי לו, הוא אמר לי מה אתה בסדר? יש לך חברים פה אתה הולך לעשות אצל אחרים? אמרתי שלא ידעתי שהם עושים את זה, פעם ראשונה בחיים שלי שאני עושה את זה. הוא אמר לי שאעשה אצלו וכששאלתי מה עם הפוליסה הקודמת אמר שהוא יבטל אותה ויעשה לי חדש.

מכאן שמראש ובמסגרת בקשתו של התובע מן הנתבעת לבטח אותו (ואת אישתו) בביטוח "תאונות אישיות משפחתי" - ביקש התובע מן הנתבעת לא לבטח אותו על שימוש ברכב דו גלגלי.

בנוסף לחזקות הנ"ל, אשר כאמור פועלות לחובתו, מעלה התובע טענות בע"פ כנגד מיסמך בכתב, קרי כנגד טופס ההצעה לביטוח.

...

חזקות אלו פועלות לחובתו של התובע ומביאות למסקנה כי יש לדחות טענתו לכיסוי הביטוחי הנטען.

מכל אלה אני סבור כי התובע לא הוכיח הטענה כי הוא זכאי לתגמולי ביטוח בגין התאונה נשוא התביעה.

סוף דבר: התביעה נדחית.

ודוק; בית המשפט העליון היתייחס גם היתייחס לשאלת ההישתתפות העצמית עת מבטחתו של ראובן הניזוק תחזור בתביעת תיחלוף נגד מבטחת של בנו המזיק אולם קובע שההנחה היא שהנזק שניגרם לרכבו של ראובן "עולה על עלויות אלה" כך שבחישוב הנזקים הכולל בעיקר אם מדובר בכיס משפחתי אחד (או חברה מעסיקה, הבעלים אחד-א"מ) כדאי לראובן הניזוק כי מבטחתו של בנו היא שתשלם את הנזק שניגרם לו. בעניינינו מדובר בנזק של כ-14000 ₪.

...

השאלה המשפטית העומדת לדיון מתמקדת בשאלה האם יש לפרש את סעיף 62 (ד) לחוק חוזה הביטוח, תשמ"א-1981 (להלן: חוק חוזה ביטוח") באופן השולל ממבטחו של הניזוק זכות תביעה לתביעת שיבוב נגד מבטח המזיק כאשר הניזוק והמזיק הם עובדים המשתייכים לאותו מעסיק והרכבים שניהם בבעלות אותו מעסיק? לאמור; המחלוקת היא בנוגע להעדר כיסוי ביטוחי לפי סעיף 62 (ד) לחוק חוזה הביטוח וזאת בשל זהות מוחלטת בין מבוטח התובעת למבוטח הנתבעת , כאשר הוראות הסעיף לא יחולו "אם מקרה הביטוח נגרם שלא בכוונה בידי אדם שמבוטח סביר לא היה תובע ממנו פיצוי או שיפוי, מחמת קרבת משפחה או יחס של מעביד ועובד שביניהם". הואיל ובמקרה דנן קיימת זהות מוחלטת בין מבוטח התובעת למבוטח הנתבעת, הרי הנזק שנגרם הוא נזק בבעלות המבוטח ובנוסף הנהגים ברכב הפוגע וברכב הנפגע עונים על הגדרת עובד מעביד ומקום התאונה היה במקום העבודה המשותף של הנהגים ולכן הנתבעת פטורה מכיסוי בגין הנזק ודין התביעה כנגדה להידחות.

כן התייחס בית המשפט בעניין ביטוח ישיר לטענת הנתבעת שנטענה גם כאן בדבר דאגתה למבוטח שישלם פעמיים השתתפות עצמית, וכך קבע: "טענת הנתבעת לפיה קבלת התביעה תוביל למצב בו המבוטחת תשלם השתתפות עצמית בגין שתי הפוליסות (פעם אחת כאשר הפעילה את פוליסת הביטוח של רכב התובעת, ופעם שניה לאור הפעלת פוליסת הביטוח של רכב הנתבעת) אכן נכונה, אך אין בה כדי להוביל למסקנה אחרת. יצויין, בהקשר זה, כי המבוטחת יכולה הייתה להימנע מכך, אם הייתה תובעת את הנזקים שנגרמו לרכב התובעת ישירות מהנתבעת, מבלי להפעיל את פוליסת הביטוח אצל התובעת". כך או כך, קבע שהנתבעת אינה יכולה להסתמך על הסייג המפורט בסעיף אליו הפנתה הנתבעת בפוליסה.

כן ראו לעניין זה תא"מ 8353-03-18 כלמוביל פתרונות מימון בע"מ נ' אבן דרך מעוף לחינוך בע"מ (29.5.21, כב' הרשמת הבכירה נעמה פרס), שם נקבע כי "בפסק הדין בעניין בסט קאר נקבע ברורות, כי סעיף 62(ד) לחוק אינו שולל ממבטחת הניזוק (ובענייננו, התובעת, חברת ההשכרה, הבאה בנעליה) זכות תחלוף כלפי מבטחת המזיק, שהוא קרוב משפחה או נמצא עמו ביחסי עבודה. במבחן המבוטח הסביר ברור בענייננו, כי הנתבעת 1 בכובעה כשוכרת המשאית הנפגעת, לא הייתה נמנעת מלהגיש תביעה כנגד המבטחת שלה, בכובעה כבעלים של המשאית הפוגעת. הצפייה הסבירה של הנתבעת 1 היא שבקרות תאונה עם רכב אחר, היא תהיה מכוסה בגין נזקי הרכוש גם אם מדובר ברכב אחר בו היא מחזיקה (ראו הנטען בסעיפים 11-12 לכתב ההגנה של הנתבעת 1 מיום 13.8.19). אם כך הוא הדבר, ברור שאין למנוע זאת מחברת ההשכרה, היא התובעת, הבאה בנעלי הנתבעת 1, בכובעה כשוכרת המשאית הנפגעת". אשר על כן, ולנוכח האמור לעיל, התביעה מתקבלת במלואה.

הנתבעת תשלם לתובעת סך של 14838 ₪.