ביום 17.11.2013, הכריז בית המשפט על החברה כחדלת פרעון, ומינה את רו"ח יואב כפיר ואת עו"ד עמית לדרמן – המשיבים 4 ו-5 דכאן – כנאמנים לחברה (להלן: הנאמנים).
בחלוף זמן קצר, פירסמו הנאמנים מודעה המזמינה את כל הטוען להיותו נושה של החברה להגיש תביעת חוב, ובחודש ינואר 2016 ניתנו הכרעות הנאמנים בעיקר תביעות החוב שהוגשו, אשר הרלוואנטיות שבהן לענייננו הן תביעת חוב שהגישו העובדים הבכירים בחברה (המשיבים 4.
בפברואר 2016, הגיש המבקש, יחד עם בת זוגו (להלן יחד: המערערים), ערעורים על הכרעות הנאמנים בכל אחת מתביעות החוב: ערעור על ההכרעה בתביעת החוב של העובדים הבכירים (להלן: העירעור הראשון); ערעור על ההכרעה בתביעת החוב של רשות המיסים; וערעור על ההכרעה בתביעת החוב שלו עצמו (להלן שני אלה יחד: הערעורים הנוספים).
...
דיון והכרעה
לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור, בתשובות המשיבים לה, ובתגובה להן מטעם המבקש, הגעתי למסקנה כי יש לדון בבקשת רשות הערעור כאילו ניתנה הרשות, והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה.
דין הבקשה להתקבל באופן חלקי, כפי שיפורט להלן.
סוף דבר: בקשת רשות הערעור מתקבלת בחלקה, בהתאם לאמור בסעיף 15 לעיל לעניין גובה הערובה.