תביעת חוב של עובד בחברה חדלת פירעון

היה על התובעת להעידו כדי להוכיח את טענתה בתצהיר דימנט – פרי יעוץ משפטי ולא דבר-מה שמצוי בידיעתו האישית, כי לא מונה לחברת שנאל מפרק שיבחן את אופן הגעתה להליכי חידלות פרעון ויעמוד על מצבת נכסיה ואופי תיפקודו של ששון במסגרתה [סע' 11-10 ב-ת/1].

ידיעת קשייה של חברת שנאל והתנהלות עסקית של התובעת לאורם, מבחירה עסקית מושכלת ומודעת, סותרת את גרסת התביעה בדבר הטעיית התובעת בידי חברת שנאל ויצירת מצג שוא כי ביכולתה לפרוע את חובותיה.

...

בתוך כך אין לאפשר לתובעת לחרוג מהטיעון העובדתי בתביעה ובתצהיר העד היחיד מטעמה.

התביעה נדחית במלוא סכומה.

הדברים אמורים בהזמנה 1007; התוצאה היא אפוא דחיית התביעה ללא חיוב בהוצאות.

החברה, שעסקה במתן שירותי שמירה, אבטחה וניקיון, נקלעה לחדלות פרעון וביום 5.6.2014 ניתן צו לפרוקה ומונה לה מנהל מיוחד לבדיקת תביעות חוב של עובדים.

...

" במקרה הנוכחי, לא היה בתביעות החוב בסיס עובדתי, שיכול היה להצדיק את קבלת תביעת החוב, בהתעלם מסוגיית ההתיישנות ולא ניתן היה להגיע למסקנה כי חל החריג הקבוע בסעיף 8 לחוק ההתיישנות.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, ערעור הביטוח הלאומי מתקבל והכרעות החוב שניתנו על ידי המנהל המיוחד מבוטלות בזאת, בכפוף לאמור לעיל בפסקה 73.

בנסיבות אלה, באתי לכלל מסקנה כי אין לחייב את העובדים-המשיבים בהוצאות ובשכ"ט עו"ד. המזכירות תשלח את פסק הדין לב"כ הצדדים.

ביום 17.11.2013, הכריז בית המשפט על החברה כחדלת פרעון, ומינה את רו"ח יואב כפיר ואת עו"ד עמית לדרמן – המשיבים 4 ו-5 דכאן – כנאמנים לחברה (להלן: הנאמנים).

בחלוף זמן קצר, פירסמו הנאמנים מודעה המזמינה את כל הטוען להיותו נושה של החברה להגיש תביעת חוב, ובחודש ינואר 2016 ניתנו הכרעות הנאמנים בעיקר תביעות החוב שהוגשו, אשר הרלוואנטיות שבהן לענייננו הן תביעת חוב שהגישו העובדים הבכירים בחברה (המשיבים 4.

בפברואר 2016, הגיש המבקש, יחד עם בת זוגו (להלן יחד: המערערים), ערעורים על הכרעות הנאמנים בכל אחת מתביעות החוב: ערעור על ההכרעה בתביעת החוב של העובדים הבכירים (להלן: העירעור הראשון); ערעור על ההכרעה בתביעת החוב של רשות המיסים; וערעור על ההכרעה בתביעת החוב שלו עצמו (להלן שני אלה יחד: הערעורים הנוספים).

...

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור, בתשובות המשיבים לה, ובתגובה להן מטעם המבקש, הגעתי למסקנה כי יש לדון בבקשת רשות הערעור כאילו ניתנה הרשות, והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה.

דין הבקשה להתקבל באופן חלקי, כפי שיפורט להלן.

סוף דבר: בקשת רשות הערעור מתקבלת בחלקה, בהתאם לאמור בסעיף 15 לעיל לעניין גובה הערובה.

בתגובתו, טען התובע כי אין המדובר בתביעה כספית סטנדרטית נגד המשיבה שניתן להפרע ממנה, אלא בתביעה לצורך בירור תביעת חוב של התובע כנגד החברה, שהיא חדלת פרעון או על סף חידלות פרעון.

...

ההסכם קיבל תוקף של פסק דין (להלן: הסכם הפשרה) בעל המניות של החברה מר רביב שאול (להלן: בעל המניות) הגיש בקשה לביטול הסכם הפשרה , ובהחלטה מיום 01.09.20 הורה בית הדין על ביטול פסק הדין, תוך שהוא קובע, בין היתר: בסיכומו של דבר, בית המשפט המחוזי קיבל את בקשת בעל המניות לביטול פסק הדין והורה כי תביעתו של התובע תמשיך להתברר בבית הדין האזורי לעבודה לשם בירור זכויותיו בהתאם לתשתית העובדתית והראייתית שתיפרש בפניו.

אשר לטענת התובע כי יש לראות בהליך זה כחלק מהליך מפירוק החברה, ובהיותו נושה של החברה אינו נדרש לשאת בתשלום אגרה, דינה להידחות.

הטענה כי המדובר בחלק מהליך הפירוק גם היא נדחית, שכן המדובר בהליך שהוא נפרד מהליך הפירוק, תביעה עצמאית אשר טעונה תשלום אגרה.

לאור כל המקובץ לעיל, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה לפטור מאגרה, להידחות.

המוסד לביטוח לאומי ציין שהמערערים מעולם לא דווחו כעובדי החברה, וצרף דו"ח הפקדות של רשות האוכלוסין, שאינו תואם לטענתו את תביעות החוב או את יתר המסמכים שצורפו, הן לעניין תקופת העסקה והן לעניין המעסיק.

בחדל"ת (מחוזי מרכז) 57012-07-23 שוראב נ' המוסד לביטוח לאומי ואח' (4.12.23) קבעתי את הדברים הבאים (הדגשה בפיסקה השנייה אינה במקור): "18. בעיניין עחדל"פ (מחוזי מרכז) 66894-10-21 רן שרייבר נ' המוסד לביטוח לאומי (11.1.23) קבע בית משפט זה (כב' השופטת ע. וינברג- נוטביץ') כי ההכרעה של פקיד התביעות בתביעת חוב של העובד היא הכרעה מעין שיפוטית לכל דבר ועניין, שעשויה להתייחס לשאלות עובדתיות ומשפטיות, כגון: הכרעה בסטטוס של העובד. כהכרעה מעין שיפוטית אף חלים עליה כל הכללים החלים על הכרעה כזו, בדומה להכרעת החוב של הנאמן, ובין היתר: הסמכות לקבל ראיות, חובת ההנמקה וסופיות ההכרעה.

עוד בפסק הדין בעיניין שוראב הפניתי לכך שהמוסד לביטוח לאומי אינו צריך להפעיל את סמכויות החקירה בכל תיק, אלא בתיקים שבהם קיימת בעיה בדווח, ובמיוחד כאשר העובד הציג ראשית ראיה להעסקתו בחברה חדלת הפרעון.

...

לפיכך, אני מורה על החזרת הדיון בהכרעת החוב למוסד לביטוח לאומי, שיבחן את טענותיהם של המערערים, לרבות האסמכתאות שניתנו על ידי המזמינה, ולצורך כך ישתמש בסמכויות החקירה שיש לו כדין.