כל טענות הנתבעים שעניינן שאותם פסקי דין חלוטים אינם יכולים לחייב אותם, בין אם משום שעמדת נציג הנציגות בפני הערכאה השיפוטית באותה עת לא הייתה מוסכמת עליהם, או שלא הוגש ערעור על פסק הדין משום שהנציגות הממונה בחרה שלא להגישו, הן טענות שיכולות להיות רלוואנטיות בהליכים אחרים כגון בתביעה לביטול פסק דין או בתביעת רשלנות כלפי נציג נציגות, אך אין להן מקום בהליך מסוג זה, שבו הנציגות תובעת אותם להישתתף בחלקם בחובות של הנציגות על פי פסקי דין חלוטים.
...
לאחר שנתתי את דעתי בקפידה לכל האמור בטענות המערערות, הגעתי לכדי מסקנה שבפניי הליך שנכון להורות על דחייתו אף ללא קבלת תגובה.
על אף שאתייחס במעט לאמור בו ולטענות המערערות, נמצא לנכון לאמצו מטעמיו, ולהורות על דחייתו מכח תקנה 148(ב) לתקנות סדר הדין, וזאת, לאחר שנמצא שאין מקום לדחות את ממצאי העובדה שנקבעו, הממצאים שנקבעו בפסק הדין תומכים במסקנה המשפטית ואין בפסיקה זו כל טעות שבחוק.
עוד נטען, כאמור, כלפי החלטת הביניים מיום 13.1.20 שאישרה את בקשת מר פריד לניהול ההליך גם לאחר שתתמנה נציגות ממונה אחרת בהתאם לרוטציה שנהגה בניהול הנציגות בבית משותף זה. דין הערעור כנגד החלטה זו, לדחייה, מטעמיה של ההחלטה, ואולם, אוסיף עוד, שאין הדעת נותנת שבחלוף ארבע שנים ממועד מתן ההחלטה ולאחר דיונים יסודיים ופסק דין נרחב ומנומק, תישקל בכלל טענה כנגד האופן בה התנהלה הנציגות, ומי הוסמך לנהל את ההליך בשמה.
סוף דבר, הערעור – נדחה; מאחר ולא התבקשה תגובה, לא ייעשה צו להוצאות; עירבון הערעור יוחזר למערערות באמצעות ב"כ.
ניתן היום, כ' אדר א' תשפ"ד, 29 פברואר 2024, בהעדר הצדדים.
