תביעת חוב חברה בגין שירותי צילום

התובע השיב כי מאחר שעזב את הארץ אין ביכולתו להפרע מהכרעת החוב ולאחר שהוגשו טענות נוספות של הצדדים, ניתן בהסכמתם צו כלפי המנהל המיוחד לגילוי הכרעת החוב בעיניינו של התובע (22.1.2020) ביום 25.2.2020 הגישו הנתבעת 1 ו-3 את תשובת המנהל המיוחד, לפיה התובע נמצא זכאי לסך של 27,721 ₪ בגין תביעת חובו, בדין קדימה.

התובע אף לא חקר את עדות הנתבעות בעיניין זה. להשלמת תמונה זו נציין כי אכן בפסקי דין קודמים כבר נקבע כי הנתבעת 2 הנה חברת שירותי כוח אדם [ס"ע 4381-08-15 zikru tuomzgi נ' א.אפיקים – שרותי ניהול בע"מ, 28.6.18; ד"מ 36645-08-16 arahle mosfun tekluweni נ' כפר המכביה בע"מ וא.אפיקים – שרותי ניהול בע"מ, 16.10.17; סע"ש 5514-08-16 gebreselasi abrehet נ' א. אפיקים – שרותי ניהול בע"מ, 28.5.18; סע"ש 64639-11-16 gebretense gebrewolde נ' מלונות דן בע"מ וא. אפיקים – שירותי ניהול בע"מ, 3.2.19] ואף התובע לא טען כי קיימת איבחנה מהותית בין הנתבעות 2 ו-3.

Thanks for help" כאן המקום להעיר, כי לטענת הנתבעת 3, רימה כלל לא קיבלה הודעה זו (סעיפים 16-21 לתצהיר רימה) ולתמיכה בטענה צורף נספח צלום מסך של מכשירה הנייד המתייחס להודעות לתובע (נ/10) ממנו עולה כי לא קיבלה מהתובע הודעה.

...

סוף דבר על הנתבעת 1 לשלם לתובע פיצוי בגין פיטורים שלא כדין בסך 5,000 ₪, בתוך 30 ימים מהיום.

יתר רכיבי התביעה נדחים בזאת.

נדגיש, כי הצדדים נאלצו לסכם ביחס לכל הסעדים שנתבעו, למרות שבסופו של דבר מעטים מהם נותרו רלוונטיים.

בהתאם, כפרו הנאשמים בהתקשרות הנאשמת עם חברת הניהול לצורך שירותי ניקיון בבית הקפה; כפרו בכך שביום 13.3.2019 בוצעה ביקורת בבית הקפה במסגרתה נמצא העובד הזר תוך שהוא מבצע עבודות ניקיון; כפרו בפרטי העובד הזר, מועדי העסקתו ובקבלתו והעסקתו לעבודה בנגוד לדין וללא היתר; כמו כן כפרו באישומים כנגד הנאשמת וכנגד הנאשם.

כמו כן, המאשימה הציגה את המוצגים הבאים: תשובת מפרקת הנאשמת (מ/1); דו"ח פעולה מיום 13.3.2019 (מ/2); צלום דרכון (מ/3); טופס רשימת עובדים (מ/4); דו"ח הילוות לנתיר זר בחשד לשהייה שלא כדין בישראל (מ/5); פרוטוקול חקירת הנאשם מיום 12.8.2019 (מ/6); דרישה להמצאת מסמכים מיום 12.8.2019 (מ/7); הסכם היתקשרות בין הנאשמת לחברת הניהול, חשבונית, הזמנה לשימוע בפני ממונה ביקורת גבולות, צלום דרכון, תלוש שכר, ביטוח רפואי (מ/8) תעודת עובד ציבור מיום 17.3.2019 (מ/9).

דיון והכרעה במשפט הפלילי, נטל השיכנוע מוטל על כתפי התביעה, הנושאת בעול הוכחת האשמה ואין היא יוצאת ידי חובה זו, אלא אם כן יש בחומר הראיות בכללותו, בין זה אשר הובא מטעמה ובין זה אשר הובא מטעם ההגנה, כדי להוכיח את כל יסודות העבירה נשוא האישום, במידה של למעלה מספק סביר[footnoteRef:2].

     (א)  נושא משרה חייב לפקח ולעשות כל שאפשר למניעת עבירות כאמור בסעיפים 2 עד 4 בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר את חובתו כאמור, דינו – כפל הקנס האמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, תשל"ז-1977; לענין סעיף זה, "נושא משרה" – מנהל פעיל בתאגיד, שותף, למעט שותף מוגבל, ופקיד שחובתו מטעם התאגיד היא לפעול לקיום חובות התאגיד לפי הסעיפים האמורים.

...

לאחר עיון בכלל הראיות והעדויות, לא שוכנעתי כי הנאשמים הקימו ספק סביר לגרסת המאשימה, כפי שזו עולה מכתב האישום.

מקובלת עליי טענת המאשימה בסיכומיה, לרבות ההפניות שם, כי אין בהליכי פירוק כדי להשפיע על קיומו של הליך פלילי בעניינה.

על יסוד האמור, החלטתי להרשיע את הנאשמת 1 בעבירות לפי סעיפים 2(א)(1) ו-2(א)(2) לחוק.

לאור האמור, החלטתי להרשיע את הנאשם 2 בהפרת אחריות של נושא משרה לפי סעיף 5 לחוק, עבירה לפי סעיף 2(א)(1) לחוק ועבירה לפי סעיף 2(א)(2) לחוק.

הרקע וטענות הצדדים הליך זה ניפתח בתביעה על סכום קצוב שהוגשה בלישכת ההוצאה לפועל בגין שירותי העתקות צלום וסריקה (להלן – "שירותים") שספקה המשיבה למבקשת בסך 40,267.87 ₪, ואשר בהתאם לנטען המבקשת לא שילמה בגינן.

לטענת המבקשת שילמה למשיבה הזמנות עבודה אשר קיבלו את אישורו של משרד התחבורה באמצעות חברות ממשלתיות אליהן הועברו הפרויקטים שביצעה עבור משרד התחבורה שעה שהמשיבה הסתירה זאת בתביעתה.

אין התאמה מלאה בין "דף חשבון" שצורף כנספח א' שצורף לתביעה ובין "דף חשבון" שצורף כנספח א' לתגובה להתנגדות (ראו למשל חשבון מספר 421046 לידו מופיע בנספח לתביעה סך לתשלום 0 ₪ ובנספח לתגובה מופיע 42.66 ₪, כך גם לעניין שני חשבונות נוספים: 421143 ו- 421338); הגב' שטרית טענה בסעיף 18 לתצהירה כי העבירה לנציג המשיבה פירוט חשבונות שהועברו לצדדים שלישיים בסכום של 55,045 ₪ בחודש אפריל ונטען כי מאז לא ציינה המשיבה כי קיימות הזמנות שנותרו לתשלום שעה שלאחר מועד זה שלחה המשיבה שלוש הודעות לתשלום החוב, והמבקשת לא השיבה להן, וזאת בנגוד לטענת הגב' שטרית.

...

מכל הממצאים האמורים אני סבורה כי אין לומר כבר בשלב זה שהגנתה של המבקשת הנה הגנת בדים.

עם זאת, באיזון טענות הצדדים ובשים לב לטענות המועלות על יד המבקשת שלא בצורה מפורטת דיה ובשים לב לעיתוי הגשת תצהירו של מר שטיינברגר – אני מורה כי בכפוף להפקדת סך של 41,000 ₪ בתוך 30 יום – תתקבל התנגדות המבקשת.

המזכירות תמציא החלטתי לצדדים ותקבע תז"פ ליום 28.6.23.

החברה עסקה במתן שירותי ניקיון ושמירה.

מאחר שהחברה לא עמדה בפסק הדין, המערער הגיש בקשה למתן צו לפתיחת הליכים נגד החברה, ואכן צו כאמור ניתן.

התגובות המשלימות: המערער טען כי הוא המציא חומר ראיות רב להוכחת עבודתו כגון תמונות, מכתבים, צלום תוי מזון, מסמכים שהמל"ל לא בדק.

עמדת הנאמן: הנאמן מצא כי נוכח חקירת מי שניהל את החברה (להלן) והסכם הפשרה, אכן היתקיימו יחסי עובד מעביד בין החברה לבין המערער, ולכן, ראוי שהמל"ל יעיין בשנית בתביעת החוב, כפוף לסייגים הקבועים בסעיף 183 (א) לחוק המוסד לביטוח לאומי.

...

לסיכום, הנאמן ציין כי טקיה לא חלק על העסקתו של המערער, אך מסר שהמערער הועסק בחברה עד לשנת 2012, אז החברה צמצמה את פעילותה באופן משמעותי.

לאור האמור, אני מורה כדלקמן: המערער ימציא למוסד לביטוח לאומי את כל המסמכים מתיק התביעה בבית הדין לעבודה – בתוך 20 ימים מהיום.

כאמור בבקשה, החברה הוקמה לצורך מתן שירותי רפואה דחופה באמצעות אמבולנסים, ובעל המניות היחיד בה מאז שנרשמה ביום 6.2.05 הוא המשיב 1.

זאת, הן משום שמדובר בצלומי מצב לתאריכים אחרים, והן משום שחובות החברה אינם רק הסכום הרשום כהתחייבויות שוטפות, אלא לעומת רכושה של החברה, לרבות הרכוש השוטף.

על פי כל האמור לעיל, אני מקבל את הבקשה באופן חלקי ומחייב את המשיבה 2 לשלם את חובות החברה על ידי הפקדת סכום תביעות החוב העומד על סך 159,636 ₪, ובכפוף להכרעה בתביעות החוב לאחר מכן.

...

אני דוחה את טענת המשיב 1 כאילו מדובר ברעיונות ובטיוטה, שכן מדובר בהסכם מחייב שאינו מבטא רעיונות אלא חובות וחיובים, וקוים בפועל על ידי הצדדים.

אני דוחה את טענת המשיב 1 שמכיוון שלא הוצגה החלטה כתובה של המשיבה 2 לאשר את הסכם הייסוד, הוא לא אושר.

על כן אני דוחה את הטענה שיש לחייב את המשיב 1 להשיב לחברה את סכום הלוואת הבעלים שמשך בסך 477,454 ₪.

אני דוחה את דבריו של הנאמן כאילו היה בעל המניות רשאי למשוך עודפים מהחברה.

על פי כל האמור לעיל, אני מקבל את הבקשה באופן חלקי ומחייב את המשיבה 2 לשלם את חובות החברה על ידי הפקדת סכום תביעות החוב העומד על סך 159,636 ₪, ובכפוף להכרעה בתביעות החוב לאחר מכן.

כמו כן אני מחייב את המשיב 1 לשלם לקופת הפירוק סכום זה, משום שהוא נמוך מהסך של 450,000 ₪ שעליו להשיב לקופת החברה.