מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעת חוב בין בעלי מניות בחברה

בהליך חדלות פירעון תאגיד (חדל"ת) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי באר שבע נפסק כדקלמן:

בתמצית, טוען המבקש כי את האחריות לקריסת החברה, כמו גם ליצירת חובותיה, יש לייחס למשיבים, ובשל כך שחלוקת התפקידים שהייתה בחברה, בין בעלי המניות, היינו בין המבקש למשיבים, הייתה כי הם אלו שידאגו להעמיד את המימון הנידרש לפעילות החברה כאשר תפקידו של המבקש יהיה תפעולי, והוא יהיה למעשה מנכ"ל שכיר בחברה.
הנאמן פירט את הנתונים אודות תביעות החוב, ושתביעות רבות, הוגשו ע"י המשיבים או גורמים הקשורים להם, אם כי ממילא, בטרם יעמיק בבדיקת תביעות החוב, יתאפשר לכל בעלי המניות להתייחס לתביעות החוב שהוגשו.
...
לדברים יש להוסיף כי לא שוכנעתי, ורחוק מכך, בטענות המבקש כי הוא הגורם הנכון להגשת הבקשה בשם הנושים.
לאור כך שדין הבקשה להידחות ולא רק בשל נימוק אחד, לא מצאתי צורך בקביעת מסמרות אודות התרשמותי בשאלת תום הלב של המבקש בהגשת בקשתו.
לפיכך, אני מורה על דחיית הבקשה.

בהליך חדלות פירעון תאגיד (חדל"ת) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

במהלך הדיון, הוצע לצדדים על ידי בית המשפט לפנות להליך של גישור, הצעה בה תמך גם הממונה שטען כי הוא רואה קושי ביישום הסדר חוב לפי תיקון 4 בחברה בה קיימים סכסוכים בין בעלי המניות.
כל אחד מהצדדים הניצים נתן הסכמתו להליך גישור כאמור, אך החברה ופוליאקין היתנו את הסכמתם בכך שבמקביל לקידום הליך הגישור יקודם ההליך באופן בו ימונה מנהל הסדר, יוגשו תביעות חוב וייקבע מועד לאספת נושים.
...
דיון והכרעה לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ושמעתי את טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי הסעד המבוקש על ידי החברה בהתאם לתיקון 4 אינו מתאים בנסיבות העניין בתיק זה, מהטעמים הבאים: תנאי מקדים לקבלת סעד לפי החוק הינו כי החברה מצוייה בחדלות פירעון או עלולה להימצא במצב של חדלות פירעון (סעיף 1 לחוק).
במצב דברים זה, לא שוכנעתי כי מתקיים התנאי המקדים בדבר חדלות פירעונה של החברה, במיוחד לאור העובדה כי עסקינן בחברת הזנק שקושי תזרימי זמני, כפי שקורה לא אחת בחברות מעין אלה, אינו מעיד בהכרח על חדלות פירעונה.
התוצאה לאור האמור לעיל, אני מורה על דחיית הבקשה.

בהליך פירוקים (פר"ק) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי נצרת נפסק כדקלמן:

בין בעלי המניות בחברות והמפרקים הזמניים היתנהל הליך גישור ארוך בפני כב' השופטת (בדימוס) ורדה אלשיך, שבסיומו הגיעו המפרקים, החברות שבפרוק ובעלי המניות בחברות שבפרוק להסכם גישור אשר הוגש לאישור בית המשפט.
במסגרת הבקשה, פירטו הנאמנים באריכות את מכלול הפעילות שנעשתה על ידם בניהול החברות בהליכי הפרוק ממועד מינויים ועד להכרעה בתביעות החוב, המאמצים הרבים שהושקעו בחקירות בעלי המניות, הפגישות שנערכו עם מספר נושי החברות, המסמכים שעמלו על איתורם וההסכמים אליהם הגיעו עם נושים גדולים של החברות.
...
אני מאשר תשלום אגרת השגחה לכונס הרשמי בהתאם לשכר שנפסק לנאמנים, ללא תוספת מאמץ.
אני מורה לנאמנים לחלק את מלוא הדיבידנד בדין קדימה לנושי החברות, ואת יתרת הכספים לאחר תשלום שכרם, אגרת ההשגחה והדיבידנד בדין קדימה, לחלק דיבידנד לנושים הרגילים של החברות בהתאם ליחס החובות כלפיהם.
אני מאשר את הצעת הנאמנים שלפיה, הנושים בעלי הערבויות האישיות יקבלו דיבידנד בשיעור של 10% יותר מאשר הנושים הרגילים ללא ערבות אישית.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

התובע טוען כי בהתאם לפסיקה במקרים של חברת יחיד או אפילו חברה משפחתית, יטה יותר בית הדין להרים את המסך ולחייב את בעל המניות באחריות אישית עקב אופיין של חברות אלו ועקב הזהות בין היחיד לבין החברה (ס' 8(ב) לכתב התביעה).
לעיקרון זה חריג המעוגן בסעיף 6 לחוק החברות, תשנ"ט-1999 (להלן: "חוק החברות"), על פיו הרמת מסך ההיתאגדות והתעלמות מן ההפרדה המשפטית הקיימת בין בעלי המניות לחברה אפשרית במקרים חריגים בהם הוכח שנעשה שימוש לרעה באישיותה המשפטית הנפרדת של החברה: "(א) (1) בית משפט רשאי לייחס חוב של חברה לבעל מניה בה, אם מצא כי בנסיבות הענין צודק ונכון לעשות כן, במקרים החריגים שבהם השמוש באישיות המשפטית הנפרדת נעשה באחד מאלה:
...
סוף דבר: התביעה כנגד הנתבעים 2-3 נדחית.
חרף דחיית התביעה לא מצאנו לחייב את התובע בהוצאות וזאת, בין היתר, בשים לב לכך שהנתבעים לא התייצבו לדיון ההוכחות שנקבע ליום 16.2.22 ובית הדין ויתר בהקשר זה על חיובם בהוצאות עוד נציין שהנתבעת 2 לא התייצבה לאף דיון שהתקיים בתיק ונקבע כי שאלת ההוצאות בגין אי ההתייצבות תלקח בחשבון בתום ההליך.
לפיכך, בנסיבות אלה, אני סבור שעל כל צד לשאת בהוצאותיו.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2023 בעליון נפסק כדקלמן:

בהמשך לכך, ובעקבות חילוקי דיעות שנתגלעו בין בעלי המניות בחברה לבין המבקשת, קבע בית המשפט קמא בהחלטה מיום 15.1.2019 כי עו"ד ורו"ח יצחק רייס (הוא המשיב 2; להלן: עו"ד רייס) ימונה כמנהל מיוחד לבדיקת תביעות החוב של בעלי המניות בחברה, וכן לבדיקת ההיתחשבנות של החברה עם המבקשת.
...
על רקע האמור ולאחר העיון בבקשת רשות הערעור ובנספחיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דרך ההשגה על החלטת בית המשפט קמא מושא ההליך היא באמצעות הגשת בקשת רשות ערעור.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו