בתמצית, טוען המבקש כי את האחריות לקריסת החברה, כמו גם ליצירת חובותיה, יש לייחס למשיבים, ובשל כך שחלוקת התפקידים שהייתה בחברה, בין בעלי המניות, היינו בין המבקש למשיבים, הייתה כי הם אלו שידאגו להעמיד את המימון הנידרש לפעילות החברה כאשר תפקידו של המבקש יהיה תפעולי, והוא יהיה למעשה מנכ"ל שכיר בחברה.
הנאמן פירט את הנתונים אודות תביעות החוב, ושתביעות רבות, הוגשו ע"י המשיבים או גורמים הקשורים להם, אם כי ממילא, בטרם יעמיק בבדיקת תביעות החוב, יתאפשר לכל בעלי המניות להתייחס לתביעות החוב שהוגשו.
...
לדברים יש להוסיף כי לא שוכנעתי, ורחוק מכך, בטענות המבקש כי הוא הגורם הנכון להגשת הבקשה בשם הנושים.
לאור כך שדין הבקשה להידחות ולא רק בשל נימוק אחד, לא מצאתי צורך בקביעת מסמרות אודות התרשמותי בשאלת תום הלב של המבקש בהגשת בקשתו.
לפיכך, אני מורה על דחיית הבקשה.
