הנתבעת, ס.מ.ל. הצלחה בע"מ (להלן: "סמל"), היא חברה פרטית, שעיקר עיסוקה בשיווק, מסחר והפצה של בקבוקים, כוסות להזנת תינוקת, ומוצרים נלווים אחרים לבקבוקים, הידועים כמותג "בי-פרי".
בין הצדדים היתקיימו קשרי מסחר, במסגרתם סיפקה נובולוג לסמל שירותי הפצה, שנוע ואספקה של מוצרי סמל ללקוחות קצה.
חרף זאת, בחרה נובולוג, לראשונה בסיכומיה, להיתכחש לכך שמסירת השיק הוכפפה לתשלום יתרת התמורה, בטענה: "סמל לא הוכיחה טענתה כי השיק ניתן בכפוף לתשלום 148,000 ₪, אין כל הסכם בכתב לעניין זה ואף התכתבויות שונות בין הצדדים מראות את ההיפך – כי השיק ניתן לנובולוג בגין חובות סמל לנובולוג" (סעיף 26 לסיכומי נובולוג).
זאת בהתאם להלכה הפסוקה, לפיה דרכי הפרעון של חוב הקבועות בדין הכללי, חלות גם ביחסים בין צדדים קרובים, בפרעון חוב שטרי, ובלשונו של כב' הנשיא ברק, כתוארו אז, ברע"א 6250/98 Nordland Papier AG נ' מפעלי ייצור והוצאה לאור (ירושלים) מ.ס.ל. בע"מ, פ"ד נג(2) 274, 283 – 284:
אך טבעי הוא, כי בין צדדים קרובים יחולו, לעניין פרעון החיוב השיטרי, אותם דינים החלים לעניין פרעון חיוב חוזי בדרך-כלל.
בתצהיר העדות הראשית מטעמו טען גיל, כי סכום זה שיקף את יתרת חובה של סמל כלפי נובולוג, כדלקמן: "מבירור שערכתי לצורך הגשת תצהירי זה עולה, כי נכון למועד זה חייבת סמל לנובולוג סך כולל של 267,270 ₪ ... סכום התביעה הוא סכום הצ'ק של סמל מיום 30.9.14 שנירשם ונחתם במלואו על-ידי מר ברקוביץ' בשם ומטעם סמל בחודש אוגוסט 2014, וניתן לנובולוג כנגד חוב פתוח בסכום גבוה מזה נכון לאותו מועד" (סעיפים 17 – 18, וכן 27 לתצהיר העדות הראשית).
...
סוף דבר
לאור האמור הגעתי לכלל מסקנה כי סמל עמדה בנטל המוטל עליה להוכחת טענותיה, לפיהן לא נמסרה תמורה מלאה בגין השיק, השיק שימש כשיק ביטחון, והתנאי לפירעונו לא התקיים.
על כן דין תביעתה של נובולוג להידחות.
בהתאם, אני מורה על דחיית התביעה, ומחייבת את התובעת נובולוג לשלם לנתבעת סמל שכר עדים, כפי שנפסק במהלך הדיון, וכן הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 35,000 ₪, וזאת בתוך שלושים יום.
