תביעת חוב בגין ביצוע עבודות כיצד ניתן לתבוע חוב בגין ביצוע עבודות

לאחר שבחנתי את הטענות השונות של התובעת בנוגע לנטל ההוכחה, איני סבורה כי במקרה של תביעה לתשלום חוב בגין עבודות חריגות שביצעה התובעת מכוח ההסכם בין הצדדים, יש להעביר את הנטל לנתבעת על מנת שתוכיח את התשלום , כל זאת בטרם עמדה התובעת בנטל להוכיח תחילה את עצם ביצוע העבודות, סוג העבודות והיקפן ואת אישור מזמין העבודה לאותן עבודות שהן מעבר לעבודות הבסיסיות שסוכמו בין הצדדים ובעניינן דנתי לעיל.

רכיב עבודות חריגות ונוספות בסכום של 350,720 ש"ח, צוין על ידי התובעת במסגרת תצהיר מנהל התובעת, כאשר נטען כי מדובר בעבודות שנעשו לאחר שכבר הוגשו לתובעת השרטוטים של העבודות שעליה לבצע ולכן מדובר בעבודות חריגות ולצורך הוכחתן הפניתה אל יומני העבודה שנערכו על ידה, אלא שכמו בדיון לעיל בנוגע לעבודות החריגות בפרויקט ההתפלה, הנטל על התובעת הוא להוכיח את ההסכמה שניתנה בין אם על ידי מזמין העבודה ובין אם על ידי הנתבעת, לבצוע אותן עבודות בטרם החלה בביצוען או בסמוך לסיומן ועיון ביומני העבודה בלבד אינו מלמד על אישור זה, מה גם שהטענה הובאה כרכיב אחד בתביעה אף שמדובר על עבודות רבות ושונות שיש מקום להוכיח את האישור שניתן לכל אחת מהן בשים לב להכחשה מצד הנתבעת לאישור שניתן לעבודות אלה.

...

לכן אני סבורה כי אין די בפרשנותה של מילה אחת בהסכם כדי להוכיח כי חלקים מהותיים בפרויקט כגון פינוי פסולת מהווים חלק בלתי נפרד מהתחייבותה של הנתבעת שכנגד.

סיכום הדיון בתביעה שכנגד לאחר שבחנתי את טענות התובעת שכנגד וזאת בנוסף לדיון בטענות אלו במסגרת טענות הקיזוז בתביעת מודלים מסחריים, הגעתי כאמור לעיל למסקנה שהתובעת שכנגד לא הוכיחה את טענותיה לחיוב הנתבעת שכנגד בפיצויים בשל הפרות ההסכם מצדה ובשל עלויות שנגרמו לתובעת שכנגד בשל הפרות אלו.

לסיכום הדיון בתביעות מודלים ובתביעה שכנגד בהתאם להחלטתי לעיל תביעת מודלים מסחריים התקבלה באופן חלקי כך שאני מורה לחברת א.פי.ד טכנולוגיה בע"מ לשלם לחברת מודלים מסחריים סכום של 509,400 ₪ בצירוף ריבית חוקית והפרשי הצמדה למדד מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל .

לפניי תביעה למתן צו עשה קבוע וצו מניעה קבוע כנגד הנתבעת וכן לחיובה בתשלום חוב נטען בסך של 256,899.5 ₪.

כמו כן, התובעת עתרה לחיוב הנתבעת בתשלום חוב בגין ביצוע עבודות במיתחם, שהיה על הנתבעת לבצע, בסך של 256,889.5 ₪ וזאת בהתאם לחשבוניות שצרפה, בצרוף הפרישי הצמדה וריבית.

כמו כן, מר יתום העיד כי לאור יחסי העבודה והאמון ששרו בין הצדדים, הוא סמך על נציגי הנתבעת ולפיכך, העניין לא הועלה על בכתב בהסכם, אך משנדרשה הנתבעת להחזיר את הרישיון לתובעת עם מתן ההודעה על סיום ההסכם, סירבה לעשות כן. עד נוסף מטעם התובעת הנו מר יוני אלמגור, מנכ"ל המיתחם והאחראי על אישור ביצוע עבודות תשתית במערכת המים והביוב במיתחם (להלן: "מר אלמגור"), אשר העיד כי בכל תקופת עבודתו במיתחם, הנתבעת לא ביצעה עבודות תיחזוקה במקום בטענה כי מדובר בשטח פרטי של הקבוץ.

...

אדגיש שאין בעובדה שעניין החזרת הרישיון לתובעת לא הועלה על הכתב, כדי להיזקף לחובת התובעת, שכן מעדויות הצדדים שוכנעתי כי במהלך המשא ומתן שהתנהל בין הצדדים טרם חתימת ההסכם וטרם העברת הרישיון לנתבעת, לא הייתה כוונה כי הרישיון יועבר לידה ומהועבר לידה לצורך ייעול ההתנהלות הרי שלא היתה כוונה שהוא יישאר אצלה לתמיד, אלא אך רק לתוקפת ההסכם.

סוף דבר לאור האמור, אני מקבלת את התביעה , באופן חלקי וקובעת כלהלן: ניתן בזאת צו עשה המורה לנתבעת להודיע לרשות המים כי הינה מחזירה את הרישיון לידי התובעת.

אני דוחה את תביעת התובעת ביחס לסעד הכספי הנטען בכתב התביעה.

בהתאם למבחנים שנקבעו בפסיקה לענין זכאותו של "עובד חשבונית" לקיצבה לפי פרק ח' לחוק הביטוח לאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995, ניתן להכיר בתביעת חוב של עובד שלטענתו הועסק בחברה בחדלון פרעון, הגם שאותו עובד לא קיבל תלושי שכר, אלא הועסק באמצעות חשבוניות בלבד, זאת בין היתר בהתקיים "מבחן התלות המהותית" או "מבחן הסיכון הכלכלי". נקבע כי מבחן התלות המהותית של עובד במעבידה, נבחן במובן הרחב- במובן הכלכלי של תשלום השכר ובמובן שאם יפטר המעביד את העובד, העובד יוותר מחוסר עבודה (ראה: פש"ר 66/98 איזדורפר חיים נ' המוסד לביטוח לאומי ( פורסם בנבו 28.6.2001)).

עוד עולה מתלושי שכר אלו כי בוצע תשלום עבור דמי ביטוח לאומי בגין חודשים אלו ששולם בגינן שכר לתובע בגין ביצוע עבודתו, קרי בוצע תשלום ביטוח לאומי עבור התקופה נשוא התביעה.

...

משכך התביעה מתקבלת.

אנו קובעים כי התובע היה עובד בחברה והיא זו שהיתה אחראית לתשלום דמי הביטוח עבור עבודת התובע.

משקבענו כי התקיימו יחסי עובד ומעביד בין התובע לחברה באופן שהתובע צבר תקופת אכשרה הנדרשת בחוק, דין התביעה להתקבל במלואה.

תחת זאת, בחלוף כשנה, הגיש את התביעה בעיניין החוב בגין עבודות החשמל והבקרה, ובחלוף כשנה וחצי הוגשה התביעה הנוספת למתן חשבונות ולתשלום 1,000,000 ₪.

אשר לתביעה שהגישה אנרסן במסגרת ת"א 52480-05-14, על סך 27,026 ₪, בגין חוב עבור ביצוע עבודות חשמל ובקרה: נוכח כל המפורט עד כה נהיר הדבר כי ההיתקשרות בין הצדדים היתה בעלת הקף רחב בהרבה מזה שניסתה אנרסן לצייר בכתב התביעה בס"ד מהיר כפי שהוגש על ידה.

...

חרף הקשיים עליהם הצביעו הצדדים בחוות הדעת, כל צד וטענותיו, בסיכומו של יום ניתן לקבוע כי חוות הדעת משקפת ככל הניתן את מצב הדברים החשבונאי ביחס לשותפות, ומכאן המסקנה כי אין ממש בטענות אזולאי לעניין קיומם של רווחים כאמור.

מנגד, נסיונו של אמיתי להכביר הפסדים, ולשייכם לאזולאי בהתאם לחלקו בשותפות, נעשה אף הוא ללא תימוכין, מבלי שהוכח הקשר הסיבתי כנדרש, תוך שהנזק המרכזי הנטען ביחס לפרויקט פוליסיטי הינו בבחינת "ביצה שלא נולדה", שכן הצדדים אינם חלוקים על כך שהשותפות כלל לא הגישה הצעה למכרז בעניין פוליסיטי, ואף אין כלל ערובה לכך שהיתה זוכה בו. משכך, הנני מורה על דחיית התביעה והתביעה שכנגד בת"א 18571-11-15, וכן דחיית התביעה בת"א 52480-05-14.

יש להצר על כך, אולם לנוכח תוצאות ההליכים, לא מצאתי מקום להביא את הדבר לידי ביטוי בפסיקת הוצאות, ותחת זאת אני מורה כי כל צד יישא בהוצאותיו.

בית דין איזורי לעבודה בתל אביב -יפו ק"ג 49680-08-20 18 אוקטובר 2023 לפני: כב' השופטת יפית מזרחי-לוי נציג ציבור (עובדים) מר אמיר אופיר נציג ציבור (מעסיקים) מר **** הרפז התובעות: 1. כלל חברה לביטוח בע"מ 2. כלל פנסיה וגמל בע"מ ע"י ב"כ: עו"ד איריס גולדשטיין הנתבעת: 1. קרגו אריזה לוג'יסטיק בע"מ ע"י ב"כ: עו"ד דוד מזור פסק דין

לפנינו תביעת חוב בגין אי ביצוע הפקדות, הפקדות בחסר ואיחור בהפקדות מעסיק עבור עובדיו לקופת הגמל.

ביום 2.3.23 היתקיים דיון הוכחות במסגרתו הגיעו הצדדים להסכמות נוספות וניתן פסק דין חלקי ביחס לחלק מהעובדים לגביהם הוגשה התביעה.

...

בהיעדר ראיות אלו ובהיעדר סיכומים מטעם החברה שיתייחסו לנושא זה, דין התביעה להתקבל.

לפיכך, על רקע דיונינו לעיל, החלטנו להעמיד את תביעות החוב על בסיס תחשיב התובעות בסיכומיהן.

סוף דבר על החברה לשלם לתובעות סך של 111,255 ₪ בגין חוב קופת גמל, בהתאם לפירוט שלעיל.