הצדדים
התובעת הנה חברה העוסקת בשיווק, מכירה והתקנה של מכשירי פלאפון ומוצרים משלימים ומתן שירותי רדיו-טלפון סלולאריים למנויים המשתמשים במכשיריה (להלן: "התובעת").
בהסכמת התובעת ניתנה לנתבעת רשות להיתגונן והתובענה הועברה לפסים של סדר דין מהיר.
ביום 20.7.10 שלחה התובעת מכתב תשובה לנתבעת, על פיו בשל הניוד לחברה מתחרה היא נקנסת בעמלת יציאה מהתוכנית בסך של 1,566 ₪ ושאר חשבונות החוב מורכבים משיחות + דמי שימוש קבועים ויתרות מכשירים (נספח ד' עמ' 14 לתצהיר הנתבעת).
מכיוון שהנתבעת לא פרעה את התשלומים החודשיים, הועמדה יתרת התשלומים בגין המכשיר לפרעון מידי בסך של 568.10 ₪.
הוצאות משפט שנפסקו בהליך
ביום 5.1.14 היתקיים בבית משפט השלום בנצרת דיון בבקשת הרשות להיתגונן של הנתבעת.
...
הנתבעת עתרה לבית המשפט העליון, בבקשה להעברת מקום דיון לבית משפט השלום בפתח תקווה וביום 26.1.14 נעתר כבוד הנשיא דאז- השופט אשר גרוניס לבקשתה.
לאור האמור, אני מקבלת את טענת התובעת, כי לנתבעת נותר חוב בסך של 568.10 לתשלום.
לאור האמור, אני מקבלת את טענת התובעת כי לנתבעת נותר חוב כלפיה, בסך של 72.21 ₪.
לאחר ששבתי ובחנתי את טענות הצדדים בהקשר זה, בהתחשב במצבה הרפואי של הנתבעת ועוד, ולפנים משורת הדין,- ראיתי לבטל חיוב זה.
סוף דבר
מכל האמור, אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת את הסכומים הבאים: דמי שימוש ושירותים בסך של 667.4 ₪.