מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעת חברת מענה אנושי לעסקים נגד לקוח

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2019 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לפנינו תביעותיהם ההדדיות של הצדדים: תביעתה של חברת קישורית קול סנטר בע"מ (להלן –קישורית) לקבלת פיצוי בגין הפרת התחייבויות חוזיות והפסדי הכנסות ע"ס 1,000,000 ₪ (לצורכי אגרה), ותביעתו הנגדית מר אמוץ דקל (להלן –דקל) על סך 180,086 ₪, לתשלום גמול שעות נוספות, תשלום הפרשים לפנסיה ולפיצויי פיטורים ופצוי בגין עגמת נפש.
הרקע העובדתי וטענות הצדדים קישורית היא חברה למתן שירותי מוקד הכוללים מענה טלפוני אנושי לעסקים במהלך כל שעות היממה, שירותי טלמרקטינג (מכר בטלפון), טלמיטינג (קביעת פגישות בטלפון לאנשי מכירות), ביצוע סקרים ושירותים נוספים הכרוכים בבצוע שיחות טלפון ללקוחות.
לאור כל האמור לעיל, תביעת קישורית כנגד דקל, נדחית על ראשה וכל חלקיה.
...
האם דקל פעל בניגוד לתניית אי התחרות או בניגוד לדין משמצאנו, כי דקל אכן פעל להקמת חברה מתחרה בסמוך לפני תום העסקתו בקישורית, עלינו להכריע בשאלה, האם הדבר מנוגד להתחייבותו החוזית, שכן, אין חולק, כי דקל התחייב בהסכם ההעסקה עמו שלא לעסוק בצורה כלשהי בעסק מתחרה לזה של קישורית למשך 12 חודשים ממועד תום עבודתו אצלה.
אנו סבורים, כי מן הראוי היה שדקל יימנע מפנייתו לעובדי קישורית אלה מכוח חובת תום הלב, האמון והנאמנות שהוא חב לקישורית מתוקף עבודתו אצלה והתפקיד הבכיר שמילא בה, אלא, שלא נגרם לה כל נזק בעקבות פניות אלה, משאין חולק שהשלושה סירבו להצעה שהוצעה להם.
לפיכך, אנו דוחים את התביעה ברכיב זה. כמו כן, אנו דוחים את רכיב התביעה המתייחס לעגמת נפש.
לא מצאנו כי מקרה זה נכנס לגדרם של אותם מקרים חריגים המצדיקים לסטות מההלכה הנוהגת.
אחרית דבר תביעת קישורית נגד דקל נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2019 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בעניינינו מדובר על נתבעת שהיא "לקוח עסקי" (כמוגדר בנספח "1" לכתב התביעה) אשר תארה את פעילותה: "חברה העוסקת במתן שירותי מענה טלפוני אנושי ללקוחות פרטיים ועסקיים... המחזיקה במרכזיה טלפונית במערכת פנימית סגורה ומאובטחת באמצעים טכנולוגיים על ידי חברת מטאור ניהול מערכות טכנולוגיה." (ראה דברי הנתבעת בסעיף 13 לכתב ההיתנגדות).
כן יכלה הנתבעת בנסיבות העניין לבקש רשותו של בית המשפט להגיש הודעת צד ג' כנגד החברה המאבטחת ו/או צד ג' אחר.
...
איני מקבל טענה זו .במקרה דנא מדובר באירוע חריג, חד פעמי שנסיבותיו לא הובררו.
הנתבעת בחרה שלא לעשות כן. סוף דבר לאור האמור לעיל , מקבל התביעה במלואה.
הנתבעת תשלם לתובעת תוך 45 יום סך של 5,301 ₪(הסכום כולל מע"מ) בתוספת ריבית והצמדה כחוק, מיום פתיחת תיק ההוצאה לפועל ועד ליום התשלום בפועל.

בהליך תיק אזרחי דיון מהיר (תאד"מ) שהוגש בשנת 2023 בשלום צפת נפסק כדקלמן:

התובע טען כי למרות שביום 24.9.20 ניתנה הודעה לנציג הנתבעת על רצון לסיים את ההיתקשרות בין הצדדים, וחרף פניותיו מספר פעמים לשירות לקוחות במהלכן מצא את עצמו "מבלה" שעות אורכות למענה אנושי כדי להביא לסיום ההיתקשרות וגם עת הגיע לנציג שירות נאמר לו כי הוא מועבר ל"מחלקת ניתוקים" או "שימור לקוחות" וכדומה , ומשלא נענה החליט ביום 19.10.20 לפעול באופן חד צדדי ולבטל את הוראת הקבע באמצעותה שילם לנתבעת עבור השרות שסופק לו .
העדה מיכל העידה כי ביקשה בשיחה עם הנתבעת להתנתק (עמ' 6 שורה 27-28), כי באותו יום הייתה תקופת קורונה , היא עובדת מהבית מנהלת כספים בחברה, אין גנים, בהתחלה היתקשרה וביקשה עזרה , היא הולכת עם המחשב בכל הבית , קורסת ובוכה לאחר שכמה ימים לפני היתקשרה לבקש עזרה ואין מענה , כי מדובר היה על אינטרנט והתנתקויות אינסופיות וכי כשהואילו לענות התנתקה השיחה וכי היתקשרה שוב וביקשה פשוט להתנתק (עמ' 6 שורה 31-36, עמ' 7 שורה 1).
בנוסף באותו תימלול שיחה (עמ' 2 שורה 14-21) התובע מבקש מהנציג להסתכל ולבדוק מתי הייתה קריאה אחרונה של התובע והנציג מאשר כי זו הייתה ביום 24.9 ואז התובע מציין כי גם אז אמרו לו לחכות יומיים עסקים ואז יגיעו אליו כאשר הנציג משירות לקוחות (עמ' 2 שורה 23 לתימלול) שוב מבקש להעביר את התובע למחלקת הגבייה ומציין בפני התובע כי אינו יכול לקבוע לו נתוק (עמ' 3 שורה 3).
(2ב1) טען צרכן כי עוסק גבה ממנו סכום עודף – והעוסק לא השיב לצרכן את סכום ההחזר המגיע לו לפי הוראת סעיף 13ד1; סעיף 31א(ב) לחוק קובע כי: לא תוגש נגד עוסק תביעה לפיצויים לדוגמה לפי סעיף קטן (א), אלא לאחר שהצרכן שלח או מסר בקשה לפי אותו סעיף קטן, בכתב, לרבות באמצעות תיקשורת אלקטרונית; לעניין פסקה (2ב), די אם הצרכן מסר הודעת ביטול לפי סעיף 14ט(א), למעט פסקה (1) שבו; ולעניין פסקה (4), די אם הצרכן ביטל את העסקה כאמור בסעיפים 14א(ג), 14ג(ג) ו-14ג1(ג).
...
התובע מבקש לחייב את הנתבעת לשלם לו פיצויים לדוגמא מכוח סעיף 31א(א)(2ב) לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981 בסכום של 50,000 ש"ח, פיצוי בגין עוגמת נפש בסכום של 10,000 ש"ח ופיצוי בגין אובדן חמישה ימי עבודה בסכום של 10,000 ש"ח ובסה"כ 70,000 ש"ח. הנתבעת הגישה כתב הגנה וטענה כי דין התביעה להידחות.
אולם בהתחשב בכך כי הודעת ניתוק של התובע מיום 24.9.20 לא נענתה והתובע נאלץ להתנהל מול נציגי הנתבעת הרבים כפי העולה מתמלול השיחות שצורף עד שנאלץ לבצע ביטול של הוראת הקבע לצורך סיום ההתקשרות, לצד מדיניות התיעוד הבעייתית של הנתבעת שהתגלתה בתיק זה, כפי שפורט לעיל,, הגעתי למסקנה כי יש לפסוק לתובע פיצוי בגין עוגמת נפש.
נוכח כל האמור לעיל מצאתי לפסוק לתובע פיצוי בגין עוגמת נפש בסכום של 3,500 ש"ח. באשר לתביעה לפיצוי בגין אובדן חמישה ימי עבודה בסכום של 10,000 ש"ח, הגעתי למסקנה כי דין התביעה להידחות.
סוף דבר: אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע פיצוי בגין עגמת נפש בסכום של 3,500 ש"ח וכן, הוצאות העדה בסכום של 400 ש"ח וכן, שכר טרחת עורך דין בסכום של 1,500 ש"ח. סכומים אלה ישולמו לתובע בתוך 30 ימים מיום קבלת פסק הדין אצל הנתבעת אחרת, יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

רקע קצר והשתלשלות האירועים עד כה ביום 26.9.17 הגישה המבקשת בקשה לאישור תובענה כייצוגית כנגד המשיבה, שעניינה בטענה כי המשיבה הפרה את הוראות רישיון ההפעלה שניתן לה ע"י משרד התיקשורת בכך שלא סיפקה מענה אנושי בתוך זמן סביר לשיחות שנתקבלו במוקדי השרות הטלפוני שלה (להלן: "הוראות הרישיון"), ואת הוראות תקנות הגנת הצרכן (מתן שירות טלפוני) (תשע"ב – 2012) (להלן: "תקנות שירות טלפוני"), בכך שלא סיפקה מענה אנושי ללקוחותיה בתוך פרק זמן שאינו עולה על שלוש דקות.
ביום 1.3.18 הגישה המשיבה את תשובתה לבקשת האישור, במסגרתה הכחישה את טענות המבקשת, טענה כי היא לא הפרה את הוראות הרישיון, את תקנות שירות טלפוני או כל חוק אחר והבהירה, בין היתר; כי כלל טענות המבקשת הנובעות מכוח תקנות שירות טלפוני אינן עומדות לה, מאחר והמבקשת שהנה חברה עסקית, אינה עונה להגדרת "צרכן" הנזכרת בהוראות חוק הגנת הצרכן והתקנות כאמור, ומשכך זו לא רשאית לטעון מכוחם אלא רק טענות הנוגעות להפרת הוראות הרישיון.
...
סיכום לאחר שבחנתי את הסדר הפשרה, ולאור כל הטעמים שפורטו לעיל, מצאתי את הסדר הפשרה סביר, הוגן וראוי ועל כן הגעתי למסקנה כי יש לאשרו.
בנוסף לפיצוי שלעיל, תשלם הוט מובייל למבקשת גמול על סך של 150,000 ₪ בצירוף מע"מ כדין, כנגד קבלת חשבונית מס. לבאי כוחה של המבקשת תשלם הוט מובייל שכר טרחה בסך של 700,000 ₪, בצירוף מע"מ כדין, כנגד קבלת חשבונית מס. הגמול למבקשת וחמישים אחוז מסך שכר הטרחה, בתוספת מע"מ כדין, ישולמו בתוך 30 יום מהמועד שבו הפך פסק הדין המאשר את הסדר הפשרה לחלוט.
אני מורה למשיבה על פרסום הודעה לציבור בהתאם להוראות סעיף 25(א)(4) לחוק תובענות ייצוגיות, בשני עיתונים יומיים בשפה העברית בעלי תפוצה רחבה.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2023 בשלום טבריה נפסק כדקלמן:

על פי האמור בבקשת האישור, המבקשת היא חברה המעניקה זיכיונות לרשת בתי הקפה "ארומה אספרסו בר". נטען כי, המבקשת מטעה את הצרכנים בעת שימוש והפעלת יישומון לבצוע הזמנות בסניפים, שעה שהיישומון מחייב ביתר את ציבור הצרכנים, עת הם רוכשים צרופם שונים של משקאות ומאפים שאמורים לזכותם במחיר מוזל, אך הדבר לא מתבצע משום שהיישומון כושל בזיהוי רצף המוצרים.
סחר באנטרנט הוא רכישת שירות וקבלתו ללא מענה אנושי פיזי של ספק השרות ברוב שרשרת האספקה, ואילו כאן ביצוע ההזמנה הוא רק אפיק חלופי להזמנה בקופה או בעמדות המצויות בסניפים.
דיון כללי הסמכות המקומית מוסדרים היום בתקנה 7 לתקנות אשר קובעת מספר חלופות להקניית סמכות מקומית לבית המשפט כדלקמן:   (א)   תובענה תוגש לבית המשפט המצוי במחוז שיפוט של מקום מגוריו או מקום עסקו של הנתבע או במקום המעשה או המחדל שבשלו תובעים ואם הייתה התובענה במקרקעין תוגש לבית המשפט שבמחוז שיפוטו הם מצויים; אם קיים הסכם בין בעלי הדין על מקום השיפוט, תוגש התובענה לבית המשפט שעליו הוסכם.
ראו דבריה של המלומדת אמל ג'בארין, דיני המסחר האלקטרוני, עמוד 31-32 "במסחר זה נכללות פעילויות כמו: שיווק...פירסום, קידום מכירות, תיקשורת בין הצדדים לעיסקאות (חוזים אלקטרוניים), איסוף מידע שיווקי מלקוחות, אספקת מוצרים ואספקת מוצרי תמיכה ללקוחות. במובן זה, המסחר האלקטרוני הצרכני כולל לא רק ביצוע עיסקאות צרכניות על גבי רשת האנטרנט, אלא גם מיגוון רחב של תהליכים עיסקיים המתבצעים על גביה". (ההדגשה של הח"מ).
וכן ראו ת"א (מחוזי מרכז) 55550-06-16 צ'רלטון בע"מ נגד עאוני ג'אבר (9/11/16): "תקנה זו חלה לפי לשונה על "תובענה בשל פירסום או סחר ברשת האנטרנט ,"ותיבה זו מכילה לטעמי את כל התביעות הקשורות בנעשה ברשת האנטרנט." "פירסום או סחר" כולל לא רק  תביעות חוזיות אלא גם תביעות נזיקיות ואחרות, ובכלל זה גם הפרת זכויות יוצרים ברשת האנטרנט, גם עשיית עושר בשל מעשים הנעשים ברשת האנטרנט, גם פירסום לשון הרע, ועוד כיוצא באלו עוולות הנעשות ברשת האנטרנט, כולן או חלקן".
...
לטענת המבקשת, בקשת אישור התובענה כייצוגית נתונה באופן בלעדי למחוזות תל אביב והמרכז, שכן במסמך תנאי השימוש- "התקנון" שאישר המשיב עם תחילת השימוש ביישומון, המהווה הסכם בין הצדדים, המסדיר את תנאי ההתקשרות בין הצדדים, נקבעה תניית שיפוט המורה "מקום השיפוט לכל עניין הנוגע לשימוש ביישומון יהא בבתי המשפט המוסמכים על פי דין במחוזות תל אביב והמרכז בלבד" לטענת המשיב בתשובה לבקשה, יש לדחות את הבקשה שכן, המקרה שלפנינו נופל בגדר תקנה 7(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי –תשע"ט-2018 (להלן: "התקנות"), הקובעת הסדר ייחודי ספציפי בנוגע לסמכות מקומית, בתיקים הנוגעים לפרסום או סחר ברשת האינטרנט, שאינה מכילה אפשרות התנייה.
המסקנה המקבלת מנתוני המבקשת עצמה, שלפעולות הנעשות על גבי פלטפורמת היישומון, יש תוקף משפטי מחייב בין הצדדים.
נוכח התוצאה שהתקבלה, אני קובעת כי לבית משפט השלום בטבריה הסמכות המקומית לדון בתביעה, כנדרש בהוראת תקנה 7 לתקנות.
הבקשה להעברת מקום הדיון – נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו