תביעת חברת כוח אדם בגין שירותי השמה

לפי הנטען בכתב התביעה, הנתבעת 2 היא חברת השמה (להלן: "הנתבעת 2") אותה שכר משרד החינוך התרבות והספורט (להלן: "הנתבע" או "משרד החינוך") על מנת לאתר עבורו עובדים לפרויקט זמני בהקשר של בדיקת בחינות בגרות.

למיטב ידיעת משרד החינוך, חברת אמ"ן היתקשרה, על דעת עצמה ועל פי החלטתה, עם הנתבעת 2 ב"הסכם היתקשרות לשירותי השמה וכח אדם".

עוד נטען כי הנתבעת 2 היתקשרה עם חברת אמ"ן בהסכם לאספקת שירותי כח אדם, במסגרתו נדרשה הנתבעת 2 לספק לחברת אמ"ן עובדים לצורך הזנת נתוני מבחני בגרויות של תלמידים במחשבים, בדיקתם והשוואתם מול מערכות המיחשוב השונות ומתן מענה לשיחות טלפוניות.

...

דיון והכרעה לאחר שעיינו בטענות הצדדים הגענו לכלל מסקנה כי דין הבקשה לסילוק על הסף של התביעה כנגד משרד החינוך, להידחות.

לעניין הטענה כי יש למחוק על הסף את התביעה מחמת היעדר עילה או היעדר יריבות - גם טענה זו דינה להידחות.

אשר על כן הבקשה - נדחית.

טענות הצדדים הנתבעת הנה חברה המעניקה שירותי ניהול כוח אדם לצרכי השמה לעבודה ומנהלת מאגר קורות חיים של לקוחותיה.

מנהל הנתבעת נישאל בחקירתו לגבי משלוח ההודעות לתובע לאחר הגשת התביעה ולעניין זה הסביר כי "חקרנו את הנושא הזה. זה לא היה לעניין. יש לנו בעצם 2 מערכות דיוור שאנו מדוורים דרכם, מערכת עיקרית שנקראת פולסי ועוד מערכת גיבוי שנקראת in for you. מחקירה שאנו עשינו לאחרונה זה קרה, במערכת העיקרית שבה נרשמת להסיר את עצמך, במערכת הפולסי, אכן הוסרת. עקב טעות טכנולוגית ואנושית הרשימות של ושל עוד אנשים שהיו מוסרים לא הוסרו במערכת השנייה. אנו נמצאים בבירורים מול חברת אי פור יו כדי לוודא שהדברים אלו לא ישנו" (עמ' 9, שורות 18-23 לפרוטוקול).

...

בשים לב לשיקולים המנחים, לתכליות החוק ולאמות המידה בדבר הרתעה אפקטיבית ומידתית, אני סבור כי לא קיימת הצדקה בפסיקת הפיצוי הסטטוטורי המרבי הקבוע בחוק, והפיצוי ההולם בנסיבות העניין הוא 350 ₪ לכל הפרה במכפלת 87 דברי 'פרסומת' שנשלחו לתובע ללא הסכמה, ובסך כולל של 30,450 ₪.

לאור האמור לעיל אני קובע כי דין התביעה להתקבל באופן חלקי ולסילוק מלא וסופי של התביעה אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע את הסך של 30,450 ₪.

כמו כן אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע את הוצאות המשפט בסך כולל של 5,000 ₪.

המשיבה הגישה כנגד המבקשת בקשה לבצוע תובענה על סכום קצוב בלישכת ההוצאה לפועל לגביית סך של 39,278 ₪ בגין שירותי השמת כוח אדם שניתנו למבקשת ולא שולמו.

במקום הראיות המתבקשות לשם סתירת גרסת המשיבה, מדגיש ב"כ המבקשת את העובדה שהמבקשת הנה חברה ציבורית הנסחרת בבורסה בניו יורק כאילו עובדה זו די בה על מנת להקים אקסיומה לפיה המבקשת איתנה כלכלית באופן שהטלת צוי עיקול על נכסיה מהוה עלבון בלתי נסלח.

...

אשר על כן, הנני דוחה את הבקשה לבטול צווי העיקול שהוטלו בתיק ההוצאה לפועל ומורה על הותרת הפיקדון המופקד בקופת בית המשפט על מקומו עד לסוף הדיון בתביעה בתיק זה. המבקשת תשלם למשיבה הוצאות הדיון בבקשה בסך 5,000 ₪.

הרקע לתביעה התובע עבד בזמנים הרלוואנטיים לתביעה בחברת כח אדם "אייץ' אר שירותי כח אדם והשמה", במאפיית 'אנג'ל' ברחוב כנפי נשרים בירושלים.

...

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, בראיות ובעדויות, הגעתי לכלל מסקנה לפיה התובע לא הרים את הנטל המוטל עליו להוכיח כי הפגיעה קרתה בדרכו מהעבודה למעונו.

בעניין זה אני מסכים עם טענת התובע לפיה מדובר בעדות שמועה כפולה ואף משולשת ובנוסף, בהתאם להודעת החוקר, מעסיקו של התובע חזר בו מעניין זה והכחיש כי אמר את שיוחס לו. סוף דבר לאור העובדה שמדובר בעדות יחיד, אשר אינה נתמכת בראיות אובייקטיביות או אנמנזה מסייעת, וכן לאור הסתירות בגרסה ופער הזמנים בין היציאה מהעבודה למועד ההגעה לאשפוז - לא מצאתי כי התובע הרים את נטל ההוכחה לקרות אירוע תאונתי בדרכו מהעבודה למעונו כנדרש ועל כן יש להורות על דחיית התביעה.

רקע עובדתי התובעת הועסקה מיום 30.9.2020 ועד ליום 25.3.2021 כאחות בעלת רישיון זמני בנתבעת 2, קופת החולים מכבי שירותי בריאות (להלן גם – מכבי), באמצעות הנתבעת 1, חברת מנפאואר (ישראל) בע"מ, העוסקת בין היתר בשרותי כוח אדם זמני ושרותי השמה (להלן גם – מנפאואר).

" בסעיף 9 לחוק השויון נקבע נטל ההוכחה בתובענה לפי החוק, לרבות לעניין פיטורים מהעבודה: "(א) בתובענה של דורש עבודה או של עובד בשל הפרת הוראות סעיף 2, תהא חובת ההוכחה על המעסיק כי פעל שלא בנגוד להוראות סעיף 2 –

...

כמו כן, על יסוד המפורט לעיל שוכנענו כי פיטורי התובעת ומועדם נקבעו משיקולים עניינים הנוגעים לתום תקופת ההעסקה הזמנית אליה התובעת גויסה ואשר סוכמה עמה עם תחילת עבודתה, וללא קשר להיריון או לתחולת חוק עבודת נשים.

משכך, לא מצאנו כי פיטורי התובעת נגועים בחוסר תום לב המזכה בפיצוי כלשהוא.

טרם קבלת ההחלטה על סיום העסקת התובעת נערך לתובעת שימוע, בו התאפשר לה להעלות את טענותיה, כך שלא מצאנו כי נפל פגם מהותי גם בעניין זה. לאור כל המפורט לעיל, התביעה נדחית.