תביעת חברה פרטית נגד מהנדס בגין הפרת הסכם בנייה

בית משפט השלום בראשון לציוןכב' השופט רפי ארניה ת"א 18342-01-16 עשור נ' הנדסה ובנין בע"מ תיק חצוני: קיים תיק עזר לשופט התובע: מקס עשור ע"י ב"כ עו"ד דוד בן חיים הנתבעת: מנרב הנדסה ובנין בע"מ ע"י ב"כ עו"ד פדר החלטה

בגדרי התביעה נידרשת הנתבעת להמציא לתובע את המסמכים הנוגעים להיתחשבנות שערכה עם חברת אלסטום בע"מ ביחס לפרוייקט צפית, פרוייקט בניה אותו ביצעה הנתבעת עבור חברה זו (להלן: "הפרוייקט" ו – "אלסטום" לפי העניין).

נוסף על כך, התובע לא מסר חשבונית מס לנתבעת בגין הסכום ששולם לו. למעשה, על התובע להשיב את הסכום שקבל מהנתבעת שכן אינו זכאי לקבלת התמורה החוזית עקב הפרתו את ההסכם.

לשאלה האם הציף את טענותיו כלפי התובע בפני הממונים עליו השהשיבבי גנץ כי על אף שהיה מודע לכל פרטי ההסכם, לרבות החיוב לשלם לתובע 2% מריווחי הפרוייקט, אינו זוכר אם עשה כן (עמ' 24 ש' 28 ואילך).

כך, הנתבעת מעולם לא הודיעה לתובע על כך שאינה מרוצה מהקף שירותיו, לא טענה כי הוא הפר אותו, לא ביטלה את ההסכם עימו על אף שלטענתה כעת הוא הפר אותו, ולא הגישה תביעת השבה לתמורה ששילמה לו – אף לא כתביעה שכנגד.

טענות הנתבעת כנגד התובע נולדו לפתע, רק לאחר שהתובע הגיש תביעה זו. משהנתבעת נימנעה מלהציף בזמן אמת את טענותיה כלפי התובע, הרי שטענותיה כעת הנן טענות כבושות, אשר אין ליתן בהן אמון.

...

לאחר ששמעתי את טענות הצדדים באתי לכלל מסקנה כי המקום הגיאומטרי הנכון של בירור הטענה היא במסגרת בירורה של זכותו של התובע למתן חשבונות – דהיינו, במסגרת חלק זה של התביעה, שכן התגברות על טענת ההפרה משמיעה בהכרח זכות לקבלת החשבונות (החלטה מיום 1.5.2017).

לפיכך, סבורני כי יש מקום להורות על מתן סעד של מתן חשבונות כמבוקש.

לפיכך, אני קובע כי התובע זכאי לסעד מתן החשבונות הנוגעים לרווח שצמח לנתבעת מהפרוייקט.

Vb,cg, בית משפט השלום בתל אביב - יפו ת"א 33684-07-16 עוזרי ואח' נ' הלה הנדסה בניה ויזום (1998) בע"מ ואח' תיק חצוני: לפני כבוד השופטת הבכירה רונית פינצ'וק-אלט תובעים 1. עזריאל עוזרי 2. לאה עוזרי ע"י ב"כ עו"ד חיים כהן נתבעים 1. הלה הנדסה בניה ויזום (1998) בע"מ 2. רפאל אלאלוף ע"י ב"כ עו"ד שמואל גרנאי פסק דין

כן בעניינינו ישנה מידה רבה של זהות בין האישיות הנפרדת של הנתבעת לבין האישיות של בעלי המניות והדירקטור בה שכן מדובר בחברה פרטית שהאישיות המשפטית הנפרדת שלה שימשה במידה רבה רק מסגרת פורמלית לבצוע עבודות הבניין.

התובעים עותרים לחייב את הנתבעים בסך כולל של 218,516 ₪ בצרוף הפרישי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל, כמפורט להלן: סך של 58,516 ש"ח בגין הנזקים שנגרמו כעולה מחוות דעת המומחה המוסכם; סך של 40,000 ש"ח עבור דמי שכירות המקובלים בשוק בשל איחור במסירת החזקה בנכס למשך 10 חודשים; סך של 100,000 ש"ח פיצוי מוסכם בשל הפרה יסודית של ההסכם; סך של 20,000 ש"ח בגין עוגמת נפש.

בשלב מסוים החליטה האגודה שלא לקבל משתכנים מעל גיל 35 – 36, וכתוצאה מכך השיווק צומצם באופן משמעותי דבר שגרם לעיכוב בבצוע העבודות הציבוריות סעיף 6.10 להסכם מתייחס ספציפית להארכת מועד השלמת הפיתוח בהיתחשב בקצב אכלוס האתר וכי למישתכן לא תהיה כל טענה או תביעה נגד החברה במקרה כזה.

הנתבעים טוענים כי סוכם בין הצדדים כי לנתבעת תהיה הזכות לשלם אם לשלם בגין כך או לא והתובעים היו מודעים לכך שלא ניתן לחייב אותה בתשלום זה. מעיון בהסכם עולה כי הצדק עם הנתבעת באשר לרכיב תביעה זה. סעיף 7.8 להסכם לבצוע עבודות לפיתוח פנים מיגרש (משתכן) קובע: "במקרה שיהיו הפרישי גובה בין המיגרש ו/או מגרשים סמוכים ו/או מגרשים שטוחים אחרים סמוכים ו/או במידה והדבר יתחייב על פי תוכניות הבניה שאושרו, תקים החברה עבור המשתכן מסלעות ו/או קירות תומכים מאבן לקט מקומית ו/או גדר, על פי שיקול דעתה ו/או תידאג למילוי קרקע בתחום המיגרש עד להשגת הגובה הנידרש, הכל על חשבון המזמין בהתאם למחירים... (ההדגשה לא במקור – ר.פ.א)". מכאן, שבכל מקרה, על התובעים לממן בנייתו של הקיר, ואין להטיל הוצאה זו על הנתבעת, בבחינת ליקוי, בהתאם להסכם שבין הצדדים.

...

משכך נדחית התביעה האישית נגד הנתבע, ויש להצר על כך שהתובעים הגישו את התביעה באופן זה, לכאורה על מנת ליצור לחץ על הנתבעים באמצעות ההליך.

עוגמת נפש לאור תוצאות פסק הדין ובהתחשב בשיעור הליקויים, בהסכמות שאליהן ניסה הנתבעת להגיע עם התובעים, בעובדה שעד היום לא תוקנו הליקויים על ידי התובעים, לא ראיתי לנכון לפסוק לתובעים פיצוי בגין עגמת נפש, והתביעה ברכיב זה, נדחית.

סוף דבר הנתבעת תשלם לתובעים פיצוי בגין ליקויי הבנייה, בהתאם לחו"ד המומחה המוסכם בין הצדדים, בהפחתת עלות הקיר התומך שבחוות הדעת, סך של 45,465.2 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום חוות הדעת האחרונה (10.3.2015) ועד למועד התשלום בפועל.

בפניי תביעת התובעת, חברת בנייה, לפיצויים עקב הפרת חוזה, שהוגשה כנגד הנתבע, חשמלאי וקבלן משנה של התובעת בפרויקט בנייה בנהריה.

ההסכם כלל גם הוראות הנוגעות לטיב העבודות ולאחריות הנתבע-קבלן המשנה לבצוע העבודות כדלקמן: בסעיף 5 להסכם נקבע "במידה והעבודה לא תהיה טובה הזכות בידי המזמין להוציא מאתר העבודה את קבלן המשנה בכל עת ולקבלן המשנה לא תהיינה כל תביעות בשל כך ויהיה עליו לעזוב את האתר מיד וללא שום תנאי. כמו כן, למזמין הזכות להכניס קבלן משנה אחר לאתר ולבצע את התיקונים הנדרשים ע"ח קבלן המשנה". בסעיף 8 להסכם נקבע "קבלן המשנה מתחייב לבצע את העבודה בהתאם לתכניות, ההנחיות, הפרטים, התקנים, חוק החשמל, התקנות והמפרטים והעבודה חייבת להיות מדויקת. כל תיקון שיידרש כתוצאה מאי-דיוק בבצוע העבודה יעשה ע"ח קבלן המשנה". התובעת טוענת שהנתבע הציג עצמו כהנדסאי חשמל מנוסה והציג בפניה רשימת פרויקטים שביצע.

כפי שיפורט בהמשך, טענה זו של הנתבע נטענה מבלי לפרט לגביה, כאשר פרטי הטענה הושמעו לראשונה בחקירתו של הנתבע בבית המשפט ובחקירת המומחה שמונה על ידי בית המשפט.

...

הנתבע ישלם לתובעת הוצאות משפט בהתאם לשומת הוצאות שתוגש ותאושר על ידי בית המשפט, וכן יישא בשכ"ט עו"ד בסך של 35,000 ₪.

הודעת צד ג' נדחית.

הנתבע ישלם לצד השלישי הוצאות משפט בהתאם לשומת הוצאות שתוגש ותאושר על ידי בית המשפט, וכן יישא בשכ"ט עו"ד בסך של 15,000 ₪.

לפניי, מחד, תביעתה הכספית של התובעת כנגד הנתבעים על הסך של 109,250 ₪, ומאידך, תביעתם הכספית של התובעים שכנגד (להלן, לשם הנוחות: "הנתבעים") כנגד הנתבעת שכנגד (להלן, לשם הנוחות: "התובעת") על הסך של 88,060 ₪.

תמצית הטענות בכתב התביעה בכתב התביעה נטען כי התובעת היא חברה פרטית בעירבון מוגבל, הרשומה בישראל ועוסקת בבצוע עבודות בתחום הבנייה.

לכתב ההגנה צורפו הנספחים הבאים: העתק הסכם בניית הממ"ד; העתק הודעה על המחאת הזכויות במנהלת מיום 7.1.2019; העתק היתר הבנייה מיום 25.8.2019; אישור תחילת עבודות מיום 5.9.2019; מכתב בקשה שלא להעביר כספים מיום 27.1.2020; וחוות דעתו של המהנדס מטעם הנתבעים – מר יהונתן זנגנפור מיום 10.2.2020.

התובעת, לטענתה, נימנעה מבצוע השלמות בנייה מינוריות ובצוע בדק של הבנייה, משום שהנתבעים הפרו את הסכם הבנייה ומנעו מהתובעת את קבלת התשלומים על חשבון ביצוע העבודות, לרבות תשלומי ביניים.

...

מכל מקום, אני סבור כי בגין תקופת התיקונים שנכפתה על הנתבעים בהליך זה, יש לפצותם בסכום של 2,500 ₪.

לגבי הפיצוי הנדרש בגין עגמת נפש, חוסר נוחות, טרחה, טרטור והפסד ימי עבודה, סבורני כי פיצוי זה הוכח רק בחלקו.

לאור כל האמור לעיל, בתביעה שכנגד תשלם התובעת לנתבעים סך כולל של 19,348 ₪.

הנתבעת/תובעת שכנגד – ע.א.ח. סלע הנדסה (1993) בע"מ, חברה פרטית העוסקת בקבלנות ויזמות בנייה (להלן: "הנתבעת" או "סלע").

להלן עיקר טענותיה: אדיר הפרה את כל שלבי הבנייה כפי שפורטו בלוח הזמנים שבהסכם, ולא תיקנה את מחדליה חרף פניות סלע ונגדה הוגשה תביעה לבית המשפט המחוזי (ת"א 55071-08-18).

תביעת סלע סלע, עותרת לקזז מכל סכום שייפסק לחובתה, את הסכומים שיפורטו להלן וכן לחייב את אדיר בתשלום היתרה לאחר הקזוז: פיצוי מוסכם 1,000,000 ₪ פיצוי מוסכם בגין עיכוב במסירת דירות 1,173,434 ₪ פיצוי בגין ליקויי בנייה 1,828,015 ₪ פיצוי בגין ליקויים במעקות 198,034 ₪ תשלום בגין הוצאות מפקח הבנק 38,025 ₪ הפסד בגין ירידת מחירי הדירות 633,333 ₪ להלן אדון בטענות: התביעה לפיצויים מוסמכים בתביעתה סלע תבעה פיצויים בגין כל חודש איחור במסירה ופצוי מוסכם כללי בגין הפרת ההסכם, כמפורט להלן: · פיצוי מכוח סעיף 31.2 להסכם אשר זו לשונו: "הפר הקבלן הפרה יסודית הסכם זה ו/או הפר הוראה של הסכם זה ולא תיקן ההפרה תוך 7 ימים מיום שנמסרה לו הודעה על כך, ישלם הקבלן למזמין פיצוי מוסכם, מוערך וקבוע מראש בסך של 1,000,000 ₪ (מיליון שקלים חדשים)". בסעיף 29.3 להסכם, הוגדרו המקרים אשר יחשבו כהפרה יסודית של ההסכם, ואשר יאפשרו סילוק ידו של הקבלן מן האתר.

...

לסיכום – מכאן ולאור המתואר לעיל, מכח הסכמת הצדדים הוחלף הסעד הכספי של פיצויים בגין הליקוי במעקות, לצו עשה המורה לאדיר לתקן את הליקויים, בנסיבות אלו, הסעד הנתבע בגין הליקוי במעקות מוצה ואין מקום לפסיקת סעד נוסף כלשהו בגין הליקוי האמור.

אין בידי לקבל טענה זו של סלע לתוספת כלשהי לסכום שנקבע על ידי המומחה בהתאם לעלויות קבלן ראשי, שכן לא מדובר בתביעת דייר, אלא, בתביעת סלע עצמה להפרת הסכם על ידי אדיר ולכך שהעבודה בוצעה בצורה לקויה.

לסיכום על סלע לשלם לאדיר את הסכומים שלהלן: יתרת התמורה החוזית 1,835,000 ₪ עבודות נוספות 90,000 ₪ סה"כ - 1,925,000 ₪ על אדיר לשלם לסלע את הסכומים שלהלן: פיצוי מוסכם 752,000 ₪ עלות תיקון הליקויים 1,310,000 ₪ ניכוי ערבות בנקאית 293,000 - ₪ סה"כ 1,769,000 ₪ היתרה לזכות אדיר – 156,000 ₪ סוף דבר הנני מחייבת את סלע (הנתבעת/התובעת שכנגד) לשלם לאדיר (התובעת/הנתבעת שכנגד) סכום של 156,000 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום בפועל.