מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעת חברה בפירוק לגביית חוב מלווה

בהליך חדלות פירעון תאגיד (חדל"ת) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

החברה הגישה היתייחסות לסיכומי הממונה, אך לא מצאתי צורך להדרש לה. השאלות שבמחלוקת הן: א. האם החוב הנטען של החברה כלפי המבקשת שנוי במחלוקת בתום לב? האם הסעד המבוקש (פירוק החברה) הנו הסעד הנכון, בשים לב לסכסוך בין בעלי המניות המביא לשיתוקה של החברה ולמבוי סתום? דיון והכרעה בפסק דין זה לא אתייחס לכל הטענות שהועלו על ידי הצדדים, זה כנגד זה, מאחר והסכסוך ביניהם רחב וממושך ומתפרס מעבר לפרויקט ולחברה ומתנהל בערכאות נוספות.
די בכך שהמבקשת ביססה את בקשתה על הסכם ההלוואה, שאינו תקף עוד והסתירה את קיומו של ההסכם השני, מסיבות השמורות עימה, כדי להצביע על כך שאין מדובר במלווה תמים, כפי שניסתה המבקשת להציג עצמה, אלא עסקינן במסכת מורכבת של הסכמים, בכתב ובע"פ, הטעונה בירור מעמיק, שניתן לעשותו במסגרת הליך משפטי נפרד ולא במסגרת בקשת פירוק.
בע"א 1938/11 מגדל הזוהר לבנין בע"מ נ' גוב גיא בע"מ (פורסם בנבו, 1/12/11): "אכן, כלל היסוד הוא כי במקום בו יש מחלוקת על קיומו של חוב לא ייתן בית המשפט צו פירוק ויפנה את הצדדים לבירור הסיכסוך בערכאה האזרחית המתאימה. לפיכך, על המתנגד להליך הפרוק להוכיח כי ישנה מחלוקת כנה ביחס לחוב. נטל הוכחה זה הוא נמוך ביותר, וכל שמוטל על הטוען לקיומה של מחלוקת הוא להוכיח כי טענותיו אינן טענות בעלמא בלבד". וכן: "הדין הרגיל לגביית חוב הוא הגשת תביעה לתשלום לבית משפט והגשת בקשת פירוק אינה חלופה לכך..." (ע"א 55/62 שטיינבאום נ' "צבע" תעשייה מזרחית לצבעים בע"מ וכן ראה ע"א 877/07 סיגל גפן ועוד 19 אח' גירוטק השקעות בע"מ (פורסם בנבו, 2/9/10).
...
הנטל המוטל על המתנגד למתן צו פירוק להוכיח כי החוב שנוי במחלוקת בתום לב אינו גבוה ובנסיבות שלפני, שוכנעתי כי החברה ואברהם עמדו בנטל המוטל עליהם.
בע"א 3662/17 פלוני נ' פסגות זיו השקעות ופיתוח (פורסם בנבו, 1/12/18) נקבע בסעיף 27: "המערערים טוענים כי בנסיבות המקרה דנן היה מקום להורות על פירוק החברה. דינה של טענה זו להידחות. "הפירוק הוא סעד דרסטי המביא לחיסולה של חברה, ויש להימנע כעיקרון מלנקוט אותו אם מתברר כי עומד סעד חלופי שיסיר את הטעם לפירוק" [רע"א 5596/00 סתוי נ' נאחוסי, פ"ד נז(1) 149, 155 (2002)].
מכל האמור לעיל עולה כי אין מקום ליתן צו פתיחת הליכים כנגד החברה ודין הבקשה להידחות.

בהליך פירוקים (פר"ק) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

יתרה מכך, גם הנושים המתנגדים עצמם לא פנו, ולמצער לא הודיעו כי הם פנו, לגורמים שונים כדי לעניין אותם במכר, וגם לא פנו לנאמנים כדי שאלו יפנו לגופים אחרים, כך שאין מדובר באפשרות מציאותית והמתנה נוספת לא תסייע בדבר; רביעית, על פי בדיקות שערכו הנאמנים, לחברה אין כאמור כימעט כל רכוש, כך שהמתנה להערכת שווי הנה חסרת תועלת, ובד בבד בצידה נזק נוסף לחלק נכבד מהנושים, וכמפורט להלן; חמישית, המשך הליכי חידלות הפרעון משמעו העמסה נוספת של הוצאות פירוק על קופת הנשייה, הוצאות שלעת הזו המדינה נושאת בהם ואשר היא תהיה זכאית לקבלם אם ההסכם לא יאושר, באופן אשר יצמצם עוד יותר את הקף פרעון החובות כלפי הנושים כולם; ששית, העובדים לא זכאים לתשלום כלשהוא מהביטוח הלאומי עד אשר יינתן צו פירוק לחברה, בין אם בדרך של הסדר ובין אם לאו, כך שכל יום שחולף מלווה בפגיעה קשה באיתנות הכלכלית של ציבור העובדים מקרב הנושים.
ובלשון כב' השופט (כתוארו דאז) ג'ובראן בעיניין זידאן האמור: "ניתן לסכם את עדיפותו של הליך השקום על פני הליך הפרוק תוך בחינתו משלוש נקודות מבט עיקריות: (1) מזוית הראייה של המשק הלאומי: בכך שארגון מחדש מוצלח יניב ניצול מוצלח יותר של משאבים קיימים, בכך שתישמר רמת התעסוקה במשק ותישמר התחרות; (2) מנקודת המבט של בעלי זכויות כלפי החברה: בכך שנמנעת מכירה כפויה של נכסי החברה אשר מורידה את ערכם באופן דראסטי, בכך שנמנעת ירידת ערכו של ציוד מיוחד, בכך שמנוצל המלאי הקיים, בכך שנמשכת באופן סדיר גביית החובות ושנשמר המוניטין; (3) שקולי הנהלת החברה כערך כלכלי וכערך ריגשי" (שם).
יתרה מכך, האגרה בגין התביעה, שנאמדת לכאורה בחובות בגובה של כ-68.5 מיליון ש"ח, הם חובות החברה בנכוי החוב כלפי המדינה, תעמוד על למעלה ממיליון וחצי ש"ח, לפני שכר טירחה והוצאות משפט, סכום שקופת הנושים לא תוכל לעמוד בו. זאת, כאשר אין כל ודאות כי הגשת התביעה משמעה זכייה בכל הסכום או בחלקו, ועל כן, כטענת הנאמנים, אין חולק שבנסיבות דנן עדיפה הוודאות שבהסדר על פני פירוק ללא הסדר.
...
משכך, ולאחר שבחנתי את מלוא המידע והנתונים שהונחו לפניי, נדרשתי לרזי עולם התיאטרון בכלל ולהתנהלות תיאטרון הבימה בפרט, ובשוקלי את מכלול השיקולים והאיזון הראוי ביניהם, בהתאם לחוק ולהלכה הפסוקה; הגעתי לידי מסקנה שיש לדחות את טעמי ההתנגדות של הנושים המתנגדים, וכי יש לאשר את הצעת ההסדר כמבוקש מכוח סמכות בית משפט זה לפי סעיף 350יג לחוק החברות.
מתוך שירו של חיים חפר, "כל העולם במה" סוף דבר בהינתן כל האמור, אני מאשר את הצעת הסדר הנושים של "תיאטרון הלאומי הבימה בע"מ" מכוח סעיף 350יג לחוק החברות, תשנ"ט-1999.
ההתנגדויות נדחות.

בהליך פשיטת רגל (פש"ר) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

רקע ביום 13.5.15 ניתן צו פירוק לחברה.
ביום 20.12.21 הוגשה הודעת המערערת אליה צורפו אסמכתות שונות ותצהיר מלווה.
תנאי נוסף הוא שהליכי הגביה המינהליים הנטענים מתייחסים לחוב ארנונה שהוגשה לגביו הוכחת חוב, ולכן יש לבחון אם הליכי הגביה שהמערערת צרפה לתצהירה מתייחסים לשני הנכסים נשוא תביעת החוב – נכס 915 ו-919.
עוד ציין הכנ"ר שבמסגרת האסמכתאות שצורפו על ידי המערערת לא הובאה כל הוכחה לעניין ידיעת החברה לגבי ההליכים המינהליים שננקטו נגדה בקשר עם החוב וכי חלק מהאסמכתאות מתייחסות לתקופה שלאחר מועד הגשת תביעת החוב, ולכן נראה שאינן רלוואנטיות לענייננו.
...
דיון והכרעה לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, אני סבורה שדין ערעור המערערת להידחות.
משכך, הערעור נדחה.
המערערת תשלם למפרק הוצאות משפט בסך של 5,000 ₪ וזאת תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין.

בהליך תלה"מ (תלה"מ) שהוגש בשנת 2022 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

לטענתו, לאחר שהחל לבדוק את העניין לעומק, גילה כי הנתבע משך משכורות עתק מהחברה, העביר את מניות המנוח לידי הנתבעת במירמה, עשה שימוש בקופת החברה לצורך מימון הוצאות מחייתו, רכישת רכבי יוקרה, רכישת נכסי נדל"ן, חלוקת דיבידנדים לו ולנתבעת ועוד, והכל תוך מידור התובע והסתרת פעולותיו בסיוע אנשי מיקצוע אשר ליוו את הנתבע בניהול החברה.
טענת הקפוח בניהול החברה, המנגנון הראוי לפירוק השותפות בחברה, מימצאי חוות דעת המומחה כבסיס להיתחשבנות כספית בין התובע לנתבע, התביעה הנוספת שהגישו הנתבעים: כאמור, במסגרת התביעות הדדיות שהגישו הצדדים, כל אחד טען כנגד מישנהו להתנהלות שיש בה כדי לקפח את זכויותיו בחברה בהתאם לסעיף 191 לחוק החברות.
היתנהלותו התמוהה של הנתבע בקשר להפקדות הכספים בחשבון הבנק של אמו מתחדדת ביתר שאת עת הובהר כי אמו של הנתבע כלל אינה מתגוררת בארץ במשך עשרות שנים ובעיקר בשים לב לעובדה שלאחר פרוץ הסיכסוך בין הצדדים בשנת 2017 הועבר מחשבון זה סכום נכבד בסך 681,973 ₪ לצורף פרעון יתרת הלוואות שנטל הנתבע מהחברה לטובת רכישת החנות החדשה, החזר חובות בגין שכר שלא שולם לו וכיסוי יתרת חובה בחשבון הבנק של החברה.
עוד לטענת הנתבע, במהלך השנים הנתבע התיר את השמוש במקרקעין מתוך רצון לסייע לתזרים המזומנים של החברה בלבד ולכן לא גבה דמי שכירות.
...
אני מורה על פירוק השותפות במקרקעין עליהם שוכנת המסעדה והחנות – פירוק השותפות יעשה בד בבד עם פירוק השותפות בחברה ובשיטת ההתמחרות הפנימית כמפורט בסע' 268, 276 לעיל.
אשר לביצוע ההתחשבנות הכספית בין הצדדים – אני מורה למומחה רו"ח בוכניק להגיש חוו"ד כמפורט בסע' 221, 224-228 ו- 277 לעיל.
התביעה לפינוי מושכר – נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2024 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

אילו היה פועל התובע לגביית החוב באמצעות מימוש המשכנתה ונמנע ממתן ארכות ודחיות, תביעה זו לא הייתה מוגשת והחברה לא הייתה קורסת.
רוזנברג ורוזלס טוענים כי הבנק לא הגיש תביעת חוב בתיק הפרוק נגד החברה ומשכך הערבות עליה חתמו פקעה.
מטבע הדברים במצבים שכאלו, יש צד חזק (הבנק) וצד חלש (הלווה/ערב), ועצם אי העמידה בתשלומי ההלוואה ודרישת המלווה לפרעון החוב מקיימת בחובה – אינהרנטית – מצב "לחץ". יוזכר כי התובע הגיע להסדר עם הנתבעים, שעה שיכול היה מלכתחילה לנקוט בהליכים משפטיים כאלו ואחרים.
...
בהקשר זה, אני דוחה את טענת רוזלס כי דין הסכם הפשרה להתבטל עקב הפרת חובות בנקאיות לרבות התניית שירות בשירות.
נדמה כי פעולות הבנק, שאינו חף מאינטרסים, אפשרו לנתבעים להמשיך לפעול, והם אלו שבחרו לעשות כן. לסיכום חלק זה, לא מצאתי בטענות הנתבעים 3-4 כל עילה לביטול הסכם הפשרה.
סיכום התביעה מתקבלת במלואה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו