תביעת חברה בינלאומית נגד חברה ישראלית

השופט רועי פוליאק בקשת רשות ערעור על שתי החלטות בית הדין האיזורי בתל-אביב-יפו (השופט הבכיר יצחק לובוצקי; סע"ש 15888-07-15) מיום 4.7.2017, לפיהן, כטענת המבקש, "החקירה הנגדית שנערכה על ידי ב"כ התובע ל – 2 עדים מטעם הנתבעים ... הופסקה באמצע ולא הושלמה". רקע המבקש הגיש נגד המשיבה 1 (להלן – המשיבה), חברה ישראלית הנמנית, כנטען בכתב התביעה, עם קבוצת חברות בינלאומית (להלן – הקבוצה), תביעה בסכום של 1,378,746 ₪ בגין פיטוריו שלא כדין, פיצוי עבור עגמת נפש, השלמת פצויי פיטורים ותשלומים נוספים.

...

אוסיף ואציין, כי גם בהיבט המעשי אין מקום להיעתר לבקשה, הן לנוכח העובדה לפיה העד אלכסנדר כבר עזב את המדינה והבאתו פעם נוספת לעדות כרוכה בעלויות מכבידות, והן משום שגם חקירת המבקש בדיון הראשון הוגבלה ואף ב"כ המשיב מחה כי "החקירה שלי הוגבלה בצורה משמעותית, וזה מקפח את ההגנה של מרשיי". לפיכך, אילו בקשת רשות הערעור היתה מתקבלת והיינו מורים על המשך חקירת עדי המשיבים, יתכן שלא היה מנוס מלהורות -ככל שהמשיבים יערערו על פסק הדין בתיק העיקרי ובמסגרת ערעורם יערערו אף על הגבלת חקירת המבקש - גם על השלמת חקירת המבקש, תוך שיבוש של כל סדרי הדין הנובעים מחקירת תובע לאחר חקירת הנתבעים.

מכל האמור לעיל עולה, אפוא, כי חרף ההערות בהחלטה דלעיל על השיקולים שעל ערכאה דיונית להנחות עצמה בסוגית הגבלת משכן של חקירות טרם הדיון ובמהלכו, לא נמצא, בנסיבות העניין ולנוכח הסעד המבוקש, מקום להתערב בשיקול דעתו של בית הדין האזורי באשר למשך החקירות הנגדיות.

סוף דבר – בקשת רשות הערעור נדחית.

קמה סמכות גם לפי תקנה 500 (10) הקובעת כי ניתן להמציא תובענה לחו"ל אם: "האדם שמחוץ למדינה הוא בעל דין דרוש, או בעל דין נכון, בתובענה שהוגשה כהלכה נגד אדם אחר, שהומצאה לו הזמנה כדין בתחום המדינה". מאחר והחברה היא משיבה ונתבעת בהליך ומאחר ויתר המשיבים הם בעלי דין נדרשים, קמה סמכות בינלאומית לבית המשפט בישראל ואף לאור תקנה זו, יש סמכות להמצאה לחו"ל. ישראל היא הפורום הנאות לידון בתביעה.

...

מבלי שאני קובע דבר לגבי סיכויי התביעה לגופה, ברור כי אין מדובר בתביעת סרק.

(ה) העולה מן המקובץ: הבקשה לביטול היתר המצאה נדחית.

המשיבים ישלמו למבקש הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 15,000 ₪.

De Well כופרת בסמכות השיפוט של בית משפט זה לידון בתובענה, ואלה עיקר טענותיה: ראשית, בעוד שהתביעה הראשונה היא תביעה של De Well נגד חברת או סי ליינס בע"מ ("או סי ליינס"), שהיא חברה ישראלית שערבה לחוב של TW, ונגד בעל מניותיה, מר אורן גלעד ("גלעד"), אף הוא אזרח ישראלי (ו-TW אינה נתבעת בה כלל), התביעה דנא של TW נגד De Well היא תביעה של חברה אמריקנית נגד חברה אמריקנית.

פועל יוצא מן האמור הוא שדין התביעה דנא נגד De Well להמחק על הסף בהעדר סמכות בינלאומית לבררה בישראל.

...

סוף דבר מכל המקובץ נמצא כי דין בקשת De Well לכפור בסמכותו של בית משפט זה לדון בתביעה של TW נגדה להתקבל.

פועל יוצא מן האמור הוא שדין התביעה דנא נגד De Well להימחק על הסף בהיעדר סמכות בינלאומית לבררה בישראל.

מאחר שהנתבעים הנוספים צורפו כנתבעים פורמליים בלבד ולא התבקש נגדם סעד (ראו החלטה מיום 9.9.2021), ממילא דין התביעה נגדם להימחק אף היא.

ביום 20.9.2018 הגישה החברה הזרה בקשה לרשם בית המשפט המחוזי ובה עתרה להורות כי התביעה לא הומצאה לה כדין ולכן לא הוקנתה סמכות בינלאומית לידון בתביעה שהוגשה נגדה בישראל.

...

לאחר ששקלתי את הדברים מצאתי כי דין הבקשה להידחות.

סוף דבר: הבקשה נדחית בהתאם לתקנה 407א לתקנות סדר הדין האזרחי.

נוסף על האמור, התובע לא פעל בהתאם לתקנה 167 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 ולא הגיש בקשה בכתב לשם קביעת דרך ביצוע ההמצאה לנתבעת, ועל כן בית הדין לא רכש סמכות בינלאומית לידון בתביעה נגד החברה.

בנסיבות אלה התביעה מסולקת על הסף מחמת העידר סמכות בינלאומית, ובשל היותה של מדינת ישראל לא הפורום הנאות לבירורה, ובשל העידר עילה נגד הנתבעים 2-8.

...

] מכל האמור לעיל, שוכעתי כי מרכז חייו של התובע בתקופה הרלוונטית לתביעה היה בקובה ולא בישראל.

בנסיבות בהן חסרות בכתב התביעה עובדות מהותיות לביסוס עילת התביעה הנטענת או כאשר העובדות המפורטות בכתב התביעה אינן מקנות לתובע את הסעד הנתבע על ידו, דין התביעה להימחק על הסף בשל העדר עילה[footnoteRef:14].

על התובע לצקת תוכן בטענות המשפטית, בעובדות מהותיות, ומשלא עשה כן ביחס לנתבעים 2-8 לא ניתן להותיר את התביעה נגדם על כנה ולפיכך גם מסיבה זו דין התביעה נגדם להיות מסולקת על הסף כבר בשלב הזה.