בפסק הדין, חויבה המבקשת לשלם למשיבים 520,000 ₪ בגין נזקים שנגרמו להם, לטענתם, עקב הפרת הסכם, על פיו התחייבה המבקשת לספק להם מכונת בד לייצור שמן זית.
בתשובתה לתגובה, טוענת המבקשת, כי ביחס למכתב ששלח עו"ד בסטוני, לא צורפה כל אסמכתא המוכיחה כי המכתב, שאינו חתום ע"י בסטוני, הגיע לידי פייסל או שפסק הדין צורף אל המכתב, מה גם שפייסל, יליד לבנון, אינו דובר עברית, ולא שימש כנציג החברה בישראל, אלא עבד במשרדיה באיטליה.
לגבי תיכתובת הדואר האלקטרוני מיום 4.6.15, טוענת המבקשת כי אין במייל שצורף כל זכר לתביעה הישנה ואין כל שחר או אזכור לטענה לפיה מנהל המכירות של חברת פיראליסי השיב לפניית תובע 2 ולכן אין הוכחה כי המבקשת קיבלה לידיה העתקים מכתב התביעה ומפסק הדין או שידעה על קיומו של ההליך ועל פסק הדין.
בנוסף, טוענת המבקשת, כי היא שוקלת לשלוח הודעת צד ג' נגד אריה זוהר וחברת נקודת זוהר שניהלו את המו"מ לגיבוש הסכם בינה לבין המשיבים, ועל כן יש לבטל את פסק הדין ולאפשר לה להגיש כתב הגנה והודעה לצד ג'.
...
על כן, אף לא הייתי מגיעה למסקנה שלא נפל פגם בביצוע המסירה למבקשת, המחייב ביטול מחובת הצדק, היה מקום להורות על ביטול פסק הדין מתוקף שיקול הדעת המוקנה לביהמ"ש, לפי תקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד -1984.
סיכומו של דבר, משלא שוכנעתי כי כתב התביעה נמסר למבקשת כדין, יש להורות על ביטול פסק הדין שניתן נגדה, מחובת הצדק.
על כן, אני מורה על ביטול פסק הדין שניתן, בהעדר הגנה, בתאריך 4.5.14.
