תביעת חבות בתאונת דרכים: חוקר פרטי נגד חברת ביטוח

החבות אינה שנויה במחלוקת.

חוקר פרטי מטעם ההגנה הציג סרטונים של התובע שצולמו במצלמה נסתרת.

התובע מעלה כמה טענות נגד קביעותיו: נטען כי הוא הופנה בחקירה לספרות הקובעת שטווח התנועות התקין בנוגע לרוטציה חיצונית של הכתף הוא לפחות 70 מעלות (ת/1-ת/3), שעה שבבדיקה נמצאה מיגבלה של 50 מעלות.

בעוד שקביעת דרגת הנכות הרפואית היא עניין למומחיות רפואית, קביעת דרגת הנכות התפקודית היא עניין לבית המשפט לענות בו. "כדי לקבוע את שיעור הנכות התפקודית לעניין קביעת שיעור נזקיו של הנפגע לפי חוק הפיצויים, שומע השופט הדן במשפט ראיות לעניין תיפקודו של הנפגע, כישוריו וסגולותיו, רמת השכלתו, תחומי עסוקו ועוד כיוצא באלה היבטים, שאינם בתחום מגבלותיו הרפואיות של הנפגע דוקא. על פי המכלול ועל פי מגוון המרכיבים יקבע השופט, בסופו של דבר, את שיעורה של הנכות התפקודית של אותו נפגע" (ע"א 516/86 "אררט" חברה לביטוח בע"מ נ' אזולאי, פ"ד מ(4) 690, 704-703 (1986)).

במישור הזוגי והאישי: הוכח שבשנת 2007 אשת התובע הייתה מעורבת בתאונת דרכים קשה שהוגשה בעיניינה תביעה לבית המשפט המחוזי בירושלים, ושההתדיינות בעיניינה הסתיימה כשנה לפני החקירה בתביעה דנן (עמ' 134).

...

טענות התובע בעניינה של חוות דעתו של ד"ר אבנטוב נדחות בלא צורך בדיון.

גם הנכות הנפשית היא בסופו של דבר בדרגה קלה (9%), לאחר שהמומחה אישר שהתמונה שהתובע תיאר לו לא הייתה מלאה (אף שהוא סבר שהתובע מהימן באשר לתלונותיו במישור הפסיכופתולוגי).

לסיכום הנכות התפקודית: התשתית העובדתית שהונחה מובילה למסקנה שנכותו התפקודית של התובע כתוצאה מהתאונה נמוכה מנכותו הרפואית המשוקללת.

סוף דבר התובע זכאי לפיצוי כדלקמן: הפסדי השתכרות 30,000 ש"ח גריעה מכושר ההשתכרות 300,000 ש"ח עזרת הזולת 6,000 ש"ח הוצאות רפואיות 5,000 ש"ח נזק לא ממוני 28,189 ש"ח סך הכול 369,189 ש"ח ניכויים (8,600-) ש"ח סך הכול 361,000 ש"ח (מעוגל) לסכום זה יש להוסיף שכר טרחה בשיעור 15.21%.

בית משפט השלום בתל אביב - יפו ת"א 18235-06-11 איסחקוב ואח' נ' הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ ואח' לפני כבוד השופטת מי-טל אל-עד קרביס התובעת אמה איסחקוב ע"י ב" עו"ד ביטון הנתבעות .1 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ (התביעה נדחתה 28.1.13) .2 קרנית קרן לפצוי נפגעי תאונות דרכים ע"י ב"כ עו"ד זכוביצסקי צד ג' אלי ישראלי ע"י ב"כ עו"ד דרורי פסק דין

(בשאלת החבות) תביעה לפיצויים לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה – 1975 (להלן: "חוק הפיצויים" או "החוק") בגין תאונת דרכים קטלנית בה ניפצעה התובעת, אז קטינה בת 15.5 שנים, שישבה ברכב כנוסעת.

חברת הביטוח שביטחה את השמוש ברכב (נתבעת 1) טענה כי אין תוקף להוראות הפוליסה שהוציאה, בין היתר מאחר שלמנוח לא היה רישיון נהיגה בתוקף, ואכן התביעה נגדה נדחתה בהסכמה (ראו פסק דין מתאריך 28.1.13).

מטעמה של קרנית העידו מילה (לאחר שפעמיים הוצא לה צו הבאה) וגם חוקר הפרטי, מר רונן ואנונו (להלן: "החוקר הפרטי") שחקר את מילה ואת אלי כשנה וחודשיים לאחר התאונה, והגיש תצהיר, הקלטה ותימלול השיחות (סומנו נ/9-נ/12).

...

לפיכך, דין ההודעה לצד שלישי שהגישה קרנית, להידחות.

סוף דבר א. על קרנית מוטלת חובה לפצות את התובעת בגין נזקי הגוף שנגרמו לה בתאונה, ככל שנגרמו.

ההודעה לצד שלישי נדחית.

לטענת התובע משעה שמדובר בתאונת דרכים, ולנוכח ההסכם להחזר גמלאות שנחתם בין התובע לחברות הביטוח הוא זכאי להחזר בשיעור של 80% מסך הגימלאות ששילם וישלם לנפגעת.

דרישת התובע לנתבעות נדחתה ומשכך הוגשה התביעה דנן כנגד הנתבעות 2-3 כמבטחות הרכב בו נסעה הנפגעת בעילה על פי החוק לנפגעי תאונות הדרכים, התשל"ה-1975 (להלן: "חוק הפלת"ד" או "החוק").

במסגרת ניהול התביעה התקבלו שתי החלטות: האחת מיום 29.9.09 - ניתנה על ידי המותב הקודם שדן בתביעה - ולפיה תדון תחילה שאלת החבות.

מטעם הנתבעים העידו: החוקר הפרטי מר אורי סקוזה (להלן: "אורי"), תצהירו סומן נ/1.

...

דיון והכרעה: לאחר שעיינתי בראיות ולרבות בעדויות שנשמעו בפניי, הגעתי לכלל מסקנה כי הנפגעת אכן נפגעה בתאונת דרכים כמשמעות דיבר זה בחוק הפלת"ד. לדידי, משעה שאין חולק כי במועד התאונה ישבה הנפגעת ברכב, הרי שלצורך הכרעה בשאלה האם מדובר בתאונת דרכים עפ"י החוק אם לאו, אין כל חשיבות לשאלה האם הנפגעת הייתה נוסעת או נהגת.

נוכח האמור ובהסתמך על מכלול הראיות הגעתי לכלל מסקנה כי מתקיים גם הקשר הסיבתי המשפטי שכן הפגיעה ברכב בו ישבה הנפגעת נגרם בשל הסיכון שנוצר כתוצאה מחנייתו במקום אסור, מבלי שדאגו לנקוט באמצעי זהירות למנוע את הסיכון שבחניה שכזו, מה שגרם בסופו של יום לתאונה.

בהינתן כל האמור ראיתי לקבוע כי הנפגעת נפגעה בתאונת דרכים כמשמעות דיבר זה בחוק הפלת"ד בהיותה יושבת ברכב שחנה באופן שהיווה סיכון תחבורתי, ומשכך בא בגדר החזקה המרבה שבחוק הפלת"ד. סוף דבר: א. התביעה כנגד הנתבעות 2-3 מתקבלת.

ב. התביעה כנגד הנתבעים 1 ו - 3-4 נדחית.

לפני תביעה לניזקי גוף בעילה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה – 1975 (להלן: החוק ).

דיון והכרעה לאחר ששקלתי את טענות הצדדים בשאלת החבות הגעתי למסקנה כי דין התביעה להדחות.

חוקר פרטי או עובד חברת הביטוח מן הסתם חולקים אינטרס משותף ולכן המצג השגוי של מר היסטר לפיו הוא עובד של הפניקס לא גרם לתובעת להתבלבל עד למצב שרצונה החופשי ניטל ממנה.

המחלוקת העיקרית שהתגלעה בין הצדדים האם הפעולה במהלכה התובעת טוענת כי נפגעה מהוה תאונת דרכים וביתר פירוט האם היא מהוה "תיקון דרך". על פי הפסיקה שהתגבשה עד כה על מנת שתיקון יחשב כתיקון כדרך על התיקון או הטיפול להתרחש במהלך הנסיעה, כי התיקון אינו אלא זה הנידרש עקב ארוע פיתאומי, ולבסוף יש להראות כי לא מדובר בטיפול עקב תקלה מורכבת המצריכה טפול של בעל מיקצוע (ראו: רע"א 5099/08 חסן נביל נ' הדר חברה לביטוח בע"מ [פורסם בנבו]).

...

לכן לסיכום אינני נותן אמון בגרסת התובעת שהייתה לא הגיונית בעליל.

יתרה מכך, בתעודה מיום 3/3/2016 נרשמה גרסה אחרת לפיה :" לדבריה נתפסה לה הזרת עם טבעת בביתה". למעלה מהצורך אני קובע כי לא מדובר בתאונת דרכים.

התוצאה לאור האמור לעיל הגעתי למסקנה כי דין התביעה להידחות.

טלבי מסר כי לא ראה צורך להגיש תביעה נגד חברת הביטוח של האופנוע בעקבות התאונה מאחר שלא נגרמו לו נזקים, זאת על אף שעומת עם העובדה שמדובר היה בתאונה שאינה קלה, וכן למרות שבעברו הגיש תביעות נגד חברות ביטוח בעקבות תאונות אחרות שארעו לו. כמו כן עומת טלבי עם העובדה שלא דיווח למישטרה על אודות תאונת הדרכים וכן שעזב את מקום התאונה עוד קודם להגעתה של המישטרה למקום.

הנתבעת 1 הגישה את תמליל שיחתה של פלונית עם החוקר הפרטי מטעמה ואת תצהיר החוקר, והוסיפה בהודעתה כי אם לא יתנגדו יתר הצדדים לתמליל ניתן יהיה להגישו.

אמרתו של טלבי במישטרה מכילה מספר גרסאות מבחינת צבע האופנוע – בגירסה הראשונה אומר טלבי לחוקר (שורה 16) שהאופנוע שלו בצבע שחור "והיו עליו מדבקות עם כתמים אדומים". משהוצגו לו חלקים שנאספו מזירת התאונה בצבע אדום אמר "אני לא יודע אם זה שייך לאופנוע שלי, האופנוע שלי בצבע שחור". בגירסתו השנייה (אמרה מיום 17/01/2010) נישאל טלבי מדוע הביא למקום אופנוע שאיננו שייך לתאונה, ותשובתו הייתה "אני לא יודע מה נאסף בזירת התאונה, ודבר שני צריך לראות ואז לראות אם זה קשור לאופנוע שלי או של מישהו אחר". רק לאחר מכן בסוף אמרתו אומר טלבי כי מכסה הפלסטיק של הגלגל (ולא מדבקות) היה אדום.

תוצאות והוצאות משלא הוכיח התובע במידה הנדרשת במשפט אזרחי את מעורבותו של האופנוע המבוטח בתאונה, נדחית התביעה כנגד נתבע 1 בהיעדר חבות ביטוחית לאופנוע הנפגע.

...

תוצאות והוצאות משלא הוכיח התובע במידה הנדרשת במשפט אזרחי את מעורבותו של האופנוע המבוטח בתאונה, נדחית התביעה כנגד נתבע 1 בהעדר חבות ביטוחית לאופנוע הנפגע.

משלא הוכיח התובע במידה הנדרשת במשפט אזרחי את רשלנותו של הנתבע 2, נדחית התביעה כנגד נתבעים 2 ו־3 בהיעדר רשלנות בדיני הנזיקין.

התנהלות דיונית שכזו מצדיקה הפחתה משמעותית בהוצאות שיפסקו לה. משכך מצא בית־המשפט לאבחן בין ההוצאות הנפסקות לנתבעים השונים: התובע ישלם לנתבעת 1 הוצאות לתביעה זו בסך המחושב על־פי כללי לשכת עורכי הדין בדבר התעריף המינימלי המומלץ על יסוד סכום התביעה, בסך כולל של 45,988 ש"ח. התובע ישלם לנתבעים 2 ו־3 הוצאות ושכר טרחת תביעה זו, והן מחצית הסך המחושב לפי כללי לשכת עורכי הדין בדבר התעריף המינימלי, בסך של 22,994 ש"ח. בסכומים אלה חושב המע"מ. גרסה זו אינה מכילה את שם הנפגע ולכן לא חל עליה איסור פרסום.