חיפוש במאגר משפטי, ניתוח מסמכים וכתיבת כתבי טענות ב-AI
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעת זכויות עובד מעביד וסיום יחסי עבודה

בהליך סכסוך עבודה (ס"ע) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

אשר לזכויות המגיעות לתובע לאחר שקבעתי כי הנתבעת 2 הייתה מעסיקתו במשותף של התובע במהלך כל תקופת עבודתו, יש להכריע כעת בשאלת זכאות התובע לסעדים הכספיים שתבע בכתב התביעה ואלה יידונו להלן.
הטעם לכך הוא שחוק הודעה לעובד ולמועמד לעבודה (תנאי עבודה והליכי מיון וקבלה לעבודה) התשס"ב - 2002 אינו מטיל על המעסיק לציין את מועד סיום יחסי העבודה (זאת בשונה ממועד תחילת העבודה) וממילא מעסיק אינו יכול לדעת בעת הקבלה לעבודה את מועד סיומה, אלא אם מדובר בעיסקה לתקופה קצובה.
התובע לא טען בכתב או במהלך עדותו כי עבודתו הופסקה עקב חילופי קבלנים וממילא לא תבע פיצוי עקב כך. בהעדר תשתית עובדתית מינימלית באשר למועד ולאופן שבו הגיעו יחסי העבודה לכדי סיום ובשים לב לכך שנטל זה מוטל על התובע, דין התביעה לפצויי פיטורים להדחות.
...
בתלושי השכר קיימת הפרדה בין שורת שכר הבסיס לבין שורת ההפרשות לפנסיה ולפיצויי פיטורים ומשכך מצאתי כי המעסיק יצא ידי חובת הפקדה שוטפת במסגרת שורה נפרדת ולא שוכנעתי כי זכויות התובע להפרשות פנסיה ופיצויים קופחו והתובע לא העלה כל טענה באשר לאופן בו חושבו שיעורי ההפרשות שבתלושי השכר.
הנתבעות לא הציגו תלושי שכר בגין החודשים ינואר – אפריל 2019 ולכן אין בידי ראיה פוזיטיבית לכך שגם בחודשים אלה שולמו לתובע סכומים חלף הפרשות לפנסיה ופיצויים בהמחאות שנמסרו לו ואשר סכומן המצטבר הוא 26,030 ש"ח. לפיכך זכאי התובע לתשלום חלף הפרשות לפנסיה ופיצויים בשיעור 12.5% מסכום זה בסך של 3,254 ₪ בגין תקופה זו. דמי חגים - התובע הועסק כעובד בשכר חודשי ומשכך דין התביעה לדמי חגים להידחות שכן אלה שולמו במשכורת החודשית ולא מצאתי כל טענה או תחשיב המלמדים כי נגרעו משכרו של התובע סכומים כלשהם בחודשים בהם חלו חגים.
סוף דבר התביעה מתקבלת בחלקה באופן שעל הנתבעות לשלם לתובע ביחד ולחוד את הסכומים הבאים בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה ועד התשלום בפועל: פדיון ימי חופשה בסך 5,136 ₪.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

בפני בית הדין תביעת התובע עובד בחנות ירקות , אשר עבד כ-19 שנה , לחיוב הנתבע בפצוי התובע בגין זכויותיו הסוציאליות נוכח קיומם של יחסי עובד מעסיק, לרבות פצויי פיטורים ופצוי בעד תלושים שאינם כדין ועוד.
בסעיף 20.6 לתביעה עתר התובע לחיוב הנתבע בפ"פ "לאור נסיבות סיום העסקה". בסעיף 16 לכתב התביעה טען התובע: "ברור כי בנסיבות אלה בהן התובע אינו יכול להמשיך לעבוד כירקן לפחות למשך מספר חודשים והנתבע לא משלם לתובע שכר ולא עבור ימי המחלה ולא מציע לו עבודה אחרת התואמת את מגבלותיו...הרי שמדובר על נסיבות בהן התובע זכאי לקבל פצויי פיטורים מלאים כמי שעבודתו הסתיימה בעקבות מצבו הרפואי לאור אישור של הרופא התעסוקתי...". (דגש ש.ש.) לאור לוח הזמנים של החישובים, העילות שצוינו בתביעה, כמו גם דרישת פצויי פיטורים , בוססה הטענה כי יחסי העבודה הסתיימו עם הגשת התביעה .מסיבות שונות, אי תשלום כדין ו/או מצב רפואי.
...
בנסיבות אלה יש לדחות את הבקשה וגם בהעדר ערך מוסף למה שממילא יכול היה להיות מוגש בזמן לגבי עצם הכספים.
התביעה להפרשי פיצויים וגמל נדחית.
הנתבע ישלם לתובע את הסכומים הבאים: בגין פגמים בתלושי שכר – 10,000 ₪.
נוכח שיעור הכולל של התביעה, מול תוצאתה ,וכעולה מההליך, והבקשות לאחר סיכומים ישלם הנתבע שכ"ט ב"כ התובע בסך של 10,000 ₪.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2024 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בית דין איזורי לעבודה בתל אביב -יפו סע"ש 14723-04-23 24 ינואר 2024 לפני : כב' השופטת קארין ליבר-לוין נציג ציבור (עובדים) גב' אמירה שניצר נציג ציבור (מעסיקים) מר נתן אברהם התובע (המשיב) פליקס מסקליק ע"י ב"כ: עו"ד מורוז הנתבעת (המבקשת) : זלמן סודקביץ ובניו בע"מ ע"י ב"כ: עו"ד זיו פסק דין
הכרעה בפועל, השאלה העיקרית היא האם המשיב היה מודע לקיום עילת התביעה נגד המבקשת בסמוך למועד אובדן כושר העבודה או בסמוך למועד סיום יחסי העבודה? בנוסף, עלינו לידון בשאלה האם עצם ביצוע התשלום על ידי המבקשת לקופת הפנסיה של התובע מהוה "הודאה בזכות" כקבוע בסעיף 9 לחוק ההתיישנות ? היתיישנות שלא מדעת תחילה נציין כי מצאנו שביחס לחריג של היתיישנות שלא מדעת לפי סעיף 8 לחוק ההתיישנות, דין טענות המבקשת להיתקבל.
...
הנה כי כן, מצאנו שלא חלים בעניינו של המשיב החריגים לפי סעיפים 8 ו-9 לחוק ההתיישנות, ועל כן תביעתו של התובע התיישנה זה מכבר.
לנוכח האמור, הבקשה מתקבלת והתביעה מסולקת מחמת התיישנות.
לאור המסקנה אליה הגענו התייתר הדיון בשאלת היעדר היריבות, חוסר תום לב וחוסר ניקיון כפיים, טענות משניות לטענת התיישנות.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2024 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ביום 30.9.2021 זומנה התובעת לשימוע לפני פיטורים ולאחר שהתובעת ויתרה על זכותה, יחסי עבודה הסתיימו ביום 5.1.2022 לאחר הודעה מוקדמת של 3 חודשים.
סעיף 56.2 לבקשת התובעת: "סעיף 7 לחוק שכר שווה ולענין טענת האפליה המיגדרית" כאשר עסקינן בתביעות ביחס לחוק שכר שווה לעובדת ולעובד, תשנ"ו-1996 (להלן:"חוק שכר שווה"), קיימת הוראת חוק ספציפית למסירת מידע בסעיף 7 לחוק הקובעת כך: "מעסיק ימסור לעובדו, לפי דרישת העובד, מידע לענין חוק זה בדבר רמות שכר של עובדים המועסקים אצלו, לפי סוגי עובדים, סוגי משרות או סוגי דירוגים, ובילבד שהמעסיק אינו חייב למסור מידע אלא במידה הדרושה לפי הענין, שיימנע מגילוי פרטים מזהים של עובדים, ושאין במסירת המידע הפרה של כל דין אחר". בהליך לפני, חלק ניכר מיתמקד בשאלה האם התובעת יכולה לבסס תביעתה ו/או בקשתה בהתאם לחוק שכר שווה כאשר הנתבעת טוענת באופן חד משמעי מבחינתה, כי התובעת לא ביצעה את אותה העבודה של מר צדוק ומר אלמוזנינו, הנטענים בהליך זה וזאת בנוסף לטענת ההתישנות לפי חוק שכר שווה.
אשר לטענה פיטורים של כדין, עולה בעיון בעילות התביעה לסעד זה לאור פיטורים בתקופה המוגנת בחוק תוך כדי הפרת החלטת הממונה של עבודת נשים אך הפיטורים משנת 2020 לא מימושו לאחר הסכמת התובעת להפחתת סך של 3,000 ₪ משכרה וכי ביום 30.9.2021, זומנה התובעת לשימוע לפני פיטורים, כאשר יחסי עבודה הסתיימו ביום 5.1.2022.
...
"רשימת עובדים בנתבעת שנדרש מהם להגיע ולעבוד בפועל ממשרדי החברה בתקופת ההודעה מוקדמת ו/או תקופת הסתגלות בהתאם להסכם סיום העסקתם" – לאור הבקשה, ככל ומדובר בסיום העסקת התובעת, 5.1.2022, איני מוצאת טעם להמצאת מסמכים לאחר סיום העסקת התובעת וככל ומדובר בכלל העובדים בנתבעת, מדובר בבקשה כוללת, בלתי סבירה ומידתית ולפיכך, נדחית.
בזיקה לאמור, איני מקבלת את הבקשה הכללית של התובעת לקבל לידה את כל דוחות הנוכחות של עוזרי החשב, קורות חיים של עוזרי החשב , תלושי השכר ואסמכתאות של עוזרי החשב (סעיף ב2-4 לתצהיר הנתבעת) היות ובסיס טענות התובעת בהליך לפני הינו ביחס לטענת האפליה על רגע מגדרי למר צדוק ומר אלמוזנינו ובהתאם להחלטה זו ולאחר שכאמור, בית הדין נעתר להמצאת הנדרש בראי מבחן הרלוונטיות – איני מוצאת מקום בהליך, לחשוף את כל הנתונים של כל עוזרי החשב בנתבעת ובאופן רחב ביותר וללא לתת את הדעת על מין העובד, תחילת עיסוק העובד, הרלוונטיות מול התובעת לרבות תחום אחריות ובעיקר, כי מדובר בבקשה רחבה יתר על המידה וללא רלוונטיות לנטען בכתב התביעה המתוקן ו/או בטענות התובעת לאורך ההליך.
סוף דבר- הבקשה מתקבלת בחלקה ובהתאם למפורט לעיל ועל הנתבעת להמציא את הנדרש כמפורט בסעיפים 61-62, 57, 48-50, 43, 38-41 בכפוף למגבלת תקופת ההתיישנות וככל ולא מדובר במסמכים, אשר על הנתבעת לייצר במיוחד להליך.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2024 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

באשר לימי הבחירות: ביה"ד הארצי קבע ב - עע (ארצי) 45431-09-16 אלכס גורביץ נ' מדינת ישראל -רשות המיסים, (ניתן ביום 16.1.2018) כי מעסיק אינו רשאי לחזור מהטבה שנתן לעובד בזמן אמת, לאחר שהאחרון הגיש נגדו תביעה לתשלום זכויות: "הכלל המנחה בעיניין טענות קזוז של מעסיק כנגד תביעה של עובד המוגשת נגדו לתשלום זכויות המגיעות לו הוא, שאין הוא זכאי להשמע בטענה שתשלום כל שהוא שולם בטעות, כאשר הדבר נעשה במשך כל תקופת העבודה וההטבה הפכה להיות חלק מתנאי העבודה המוסכמים של העובד. בנסיבות שכאלו המעסיק אינו רשאי לבטל את ההטבה לאחר שהעובד סיים לעבוד. (ראו: ע"ע (ארצי)) 1260/00 אברהם מרקוביץ – אקורד הנדסה בע"מ [פורסם בנבו] (5.8.02); ע"ע (ארצי) 469/08 **** אלמליח ו 29 אח' – הורן את ליבוביץ בע"מ [פורסם בנבו] (3.5.11); ע"ע(ארצי) 554/09 צבר ברזל – משה שמיר [פורסם בנבו] (13.1.2011); בר"ע (ארצי ) 2853-06-15 ניימן עבודות חשמל ובקרה בע"מ - ולדימיר שישקין [פורסם בנבו] ( 14.2.16); פרשת נובכוב – סעיף 34)." מששילמה הנתבעת לתובע, בזמן אמת, תעריף יום בחירות בגובה יום עבודה במשרה מלאה, היא אינה רשאית לקזז סכום זה בתביעה זו. באשר ליום העבודה הנוסף בחודש יולי 2019: אנו דוחים טענה זו מהסיבה הפשוטה שהנתבעת, בהיעדר דו"ח נוכחות, לא נשאה בנטל להראות שהתובע אכן עבד בחודש זה רק 14 ימים ולא 15.
הוצאות ההליך: בהיתחשב בכך שהתביעה הוגשה על סכום של 177,027 ₪, שעה שמרבית טענות התובע נדחו, ובמיוחד הטענות הקשורות לאופן סיום יחסי העבודה, איננו פוסקים הוצאות לטובת התובע בתיק זה. ניתן להגיש ערעור על פסק דיננו תוך 30 ימים מיום מתן פסק דין זה. ניתן היום, א' אייר תשפ"ד, (09 מאי 2024), בהיעדר הצדדים ויישלח אליהם.
...
אין בכתב ההגנה, בתצהיר הנתבעת ובסיכומיה התייחסות לטענה זו. לפיכך אנו מקבלים את טענת התובע כי צו ההרחבה חל על הנתבעת.
לסיכום – התובע זכאי לשעות נוספות כדלקמן: בערכי 150% - 26 שעות.
עיון בתלושי השכר מלמד שבחודשים אלו אכן שולמו הסכומים האמורים, כשלצידם נרשם: "ש. נ. גלובליות". אנו מקבלים את טענת הנתבעת ומקזזים סכומים אלו מששוכנענו כי הנתבעת שילמה אותם עבור שעות נוספות שביצע התובע באותם חודשים.
לסיכום: אנו מחייבים את הנתבעת לשלם לתובע את הסכומים הבאים: 18,175 ₪ בגין שעות נוספות.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו