תביעת זכויות בכספי חשבון בנק

בהתאם לסעיף 1 לחוק הירושה, הקובע כי 'במות אדם עובר עיזבונו ליורשיו', הרי שהתובעים זכאים לקבל מידע אודות נכסים הנכללים בעיזבון נכון למועד פטירת המנוחה ולפיכך, אין לתובעים כל עילת תביעה ואין להם כל זכות לבחון היתנהלותה הכספית בחשבון הבנק עובר למועד פטירתה.

...

אם כן, כפועל יוצא מהאמור ובהעדר הצגת ראיות חיצוניות על כוונת המנוחה להעניק לנתבע את הכספים בחשבון הבנק עוד בחייה, לא עמד הנתבע בנטל ההוכחה הרובץ לפתחו ולכן גם דינה של טענה השותפות בכספים שבחשבון הבנק מכוח 'סעיף אריכות ימים' להידחות.

כיבוד רצונה של המנוחה בשולי הדברים וכסיכום, אומר כי המסקנה הסופית אליה הגעתי בפסק הדין מתיישבת, לדידי, אף עם רצונה של המנוחה ויש לכבדו ולהביאו לידי ביטוי.

מכל המקובץ לעיל, אני קובעת כי הכספים שנמשכו ע"י הנתבע ביום 13.09.15 , בסך של 1,200,000 ₪ שייכים לעיזבון המנוחה ועל הנתבע להשיבם לחשבון הבנק בתוך 60 יום.

לצורך קביעת הזכויות הקנייניות בחשבון בנק משותף, התפתחו כללים שונים, המאמצים את הבחנתו של פרופ' ריקרדו בן-אוליאל במאמריו "חשבון בנק משותף – הערכה ביקורתית", משפטים י (תש"ם) 439, לפיה חשבון בנק משותף עשוי לבטא קרן משותפת, כגון במקרה של שותפות, שאינו רלוואנטי להליך שבפנינו, הפקדה לשם נוחות, דהיינו שליחות להוצאת כספים, ומתנה מחיים, שהיא הקניית מתנה מיידית.

הסעד המבוקש בתיק זה הוא על פי כתב התביעה המתוקן: הסעד המבוקש בעקרו אינו במישור ההכרעה בזכויות הקנייניות בתוך חשבון הבנק, אלא במישור מעשה הצירוף של הנתבעות לחשבון הבנק, שכאמור אינו קובע את הזכויות הקנייניות.

...

אם כך, אין צורך לדון בשאלה אם אכן היתה זו מתנה מיידית, אך איני מקבל את גירסת הנתבעות שהתובעת התכוונה לתת להן מתנה מיידית.

סיכום: על פי כל האמור לעיל, אני מקבל את התביעה במובן זה שאני מורה על ביטול צירופן של הנתבעות לחשבון הבנק של התובעת מספר 813877 סניף נוה-שאנן (7) של הבנק הבינלאומי הראשון.

אף על פי כן, במכלול הכולל, הגעתי למסקנה שאין לחייב צד כלשהו בהוצאות, כך שכל צד ישא בהוצאותיו.

רקע עובדתי ביום 30.3.22 המשיב הגיש את תביעתו לזכויות כספיות שונות הנובעות מתקופת עבודתו בחברה שלוש המרכז של המרכז בע"מ, המבקשת 2, מיום 1.4.16 עד חודש מרץ 2020 עם הפסקה בחודשים 7.19 – 11.19.

ביום 19.1.23 הוגש תצהיר גילוי מסמכים מטעם התובע, במסגרתו צירף התובע אישורים מהמוסד לביטוח לאומי ודפי חשבון בנק.

...

חקר האמת היא מטרה נעלה, אולם כדי לממש אותה ולבחון איזון בין הבקשה לאיכון טלפוני לבין זכות המשיב לפרטיות, נדרשת מסוימות בבקשה, כך שלא ניתן להיעתר לה כפי שהתבקשה.

בתביעה שבפניי נטען על ידי התובעת כי הכסף שהועבר לחשבון הבנק בהונג קונג הוא כספו הפרטי של המנוח שהועבר מחשבון בנק של המנוח בשוויץ; כי הנתבע היה איש אמונו של המנוח והמנוח ביקש ממנו, כנאמן, לפתוח את חשבון הבנק בהונג קונג מאחר שבאותה עת מצבו הבריאותי של המנוח היה ירוד והוא לא יכול היה לצאת מישראל; כי הנתבע היתנה תנאים להעברת הכסף לתובעת שעניינם הסדרת המחלוקות בנושא השותפות; כי הנתבע הפר את חובותיו כנאמן וכי קמה לתובעת עילת תביעה הן מכוח חוק החוזים והן מכוח הפרת חובת הנאמנות.

בסוף המכתב מתייחס הנתבע לחשבון הבנק בהונג קונג וכותב כך: "ולסיום, עלינו להסדיר החזרת הסכום מהונג קונג. אני ערוך להחזירו מיידית לידיכם על פי הפרטים שהעברתם לי, בקיזוז עלויות פתיחת החברה וסגירתה. ממתין לאישורכם בדבר חוב החברה לאישתי, בסך 75 אלף דולר. סכום שיקוזז או מחלקי ביתרת החובה של החברה או מההחזר מחו"ל, לבחירתכם" ניתן לראות שבמכתב זה מודה (שוב) הנתבע שאין לו זכות בכסף בחשבון הבנק בהונג קונג.

...

בשים לב לאמור ולשיקולים שעל בית המשפט לשקול בבואו לפסוק הוצאות ובכלל זה שהתביעה התקבלה כמעט במלואה, למשך ניהול ההליך ולכך שהנתבע האריך את הדיון שלא לצורך וכן בשים לב לתעריף המינימלי המומלץ בהתאם לכללי לשכת עורכי הדין (התעריף המינמלי המומלץ), התש"ס - 2000, אני סבור שיש להעמיד את פסיקת שכר הטרחה על סך של 65,000 ₪ וזאת בנוסף להוצאות (אגרה) בסך של 10,700 ₪.

אציין שהנתבע טען ששילם לבא כוחו שכר טרחה בסך של 50,000 ₪ (נספח 10 לתצהירו) כך שהסכום שנפסק לחובתו אינו חורג משמעותית מהסכום שהנתבע עצמו טען לו. התוצאה אני מחייב את הנתבע לשלם לתובעת סך של 391,800 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין החל ממועד הגשת התביעה (27.3.19) ועד התשלום המלא בפועל.

בנוסף, ישלם הנתבע לתובעת שכר טרחת עו"ד בסכום כולל של 65,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין החל ממועד מתן פסק הדין ועד התשלום בפועל וכן הוצאות בסך של 10,700 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין החל ממועד הגשת התביעה (27.3.19) ועד התשלום במלא בפועל.

2.7 ביום 5.4.2020, הגישה אמה של הנתבעת כתב הגנה לתביעה למתן חשבונות, בה טענה כי אין בינה לבין התובע יחסי נאמנות, כי אין לתובע זכות תביעה לגבי כספים, המצויים בחשבון הבנק שלה וכי אין לביהמ"ש זה סמכות לידון בתביעה זו, המצויה, לטענתה,בסמכותו של בית הדין הרבני, הגם שהנה צד ג'.

...

7.4 על פי הפסיקה על מנת להיעתר לתביעה למתן חשבונות די בהוכחת קיומה של מערכת יחסים מיוחדת, המצדיקה מתן חשבונות וקיומה של ראיה לכאורה שקמה לתובע זכות תביעה לגבי הכספים לגביהם הוא עותר לקבל חשבונות.

9.3 לאור האמור לעיל יש מקום להיעתר למתן חשבונות הנוגעים לשלושת הסכומים הבאים: 275,000$, 2,730,000 ₪ ו- 860,000 ₪.

9.4 היות וחלק ממסמכי הבנק כבר מצויים בידי התובע על התובע לציין, באופן מפורט, מהם המסמכים המבוקשים על ידו וזאת תוך 25 יום ממועד קבלת החלטה זו. 9.5 במקרה דנא אין מקום להיעתר למבוקש בסע' 9.2.1 והוא פירוט כל הכספים שהועברו על ידי הנתבעת מהחשבון המשותף של הצדדים לחשבונות המתנהלים על שם הנתבעת ו/או על שם אם הנתבעת החל משנת 2005 ועד היום וזאת מהטעם שעל פי הפסיקה תביעה למתן חשבונות לא נועדה להוות "מסע דיג" כדי לברר אם הנתבע חייב לתובע כספים.